|
גלאון תסתפק בפינוי שדרות
|
|
מבקר המדינה בדוח שלו על "צוק איתן" האשים את ראש הממשלה שלא הציג בפני הקבינט שום חלופה מדינית אסטרטגית לטיפול במשבר עזה. וואו, חידוש סנסציוני! מתי ובאיזה ממשלה נערך אי-פעם דיון שכזה? לפני מלחמת לבנון השנייה? לפני הסכם אוסלו, שנרקח בחשאי מאחורי גבו של רבין, ללא ידיעת הכנסת? בינתיים כבר מעוררת טענת המבקר את געגועי השמאל לפינוי גוש-קטיף - מועד ב'
|
|
|
|
|
הפינוי שאיכזב - לא היה דם
|
|
פינוי עמונה הסתיים עם אלימות מועטה, פחותה בהרבה מזו שליוותה את הפינוי הקודם * כ"פיצוי", שפכה התקשורת ביקורתה על אדיבותה המופרזת של המשטרה, שלדעתה צריכה לנהוג כך גם במקרים של פינוי בדואים * המבקרים רק "שכחו" כי כל מיפגש של המשטרה עם בדואים או ערבים מקבל מיד אופי של עימות לאומני, ואם אין - יש מי שדואג לכך
|
|
|
|
|
נצחון - אבל לא בכל מחיר
|
|
אם לחזור לצמד הבלתי אפשרי שלנו, סין ואלבניה, במציאות המזרח תיכונית שבה אנו חיים ולוחמים, "אלבניה" היא רצועת עזה (או לבנון בשליטת החיזבאללה), ו"סין" היא ישראל, אבל רק כאילו סין
|
|
|
|
|
דיון בהזניית העיתונות? לא בבית-ספרנו
|
|
הפגישה בין נתניהו לנוני מוזס, מו"ל ידיעות אחרונות, שלכאורה עסקה בדיל ביניהם, שימשה עבור רוב אמצעי התקשורת עוד הזדמנות להציף אותנו רק בדיווחים שליליים על ראש הממשלה. אבל כמעט שום כלי תקשורת לא טרח בעקבות הפרשה לעצור ולבדוק מה היא אומרת לגבי היושרה המקצועית של העיתונות, שבמחי דיל אחד מוכנה להפוך אויב ותיק לחבר במסדר הקדושים של העיתון
|
|
|
|
|
דונלד, מחרב השמחות
|
|
גל השמחה שאפיין את תגובותיהם הנלהבות של רוב הפרשנים השונים לצעדיו האחרונים של ממשל אובמה כלפי ישראל רק המחיש שוב עד כמה התקשורת אצלנו מוטה שמאלה. נקל לשער איזה חגיגה הייתה מתרחשת אילו הזוג קלינטון היה נכנס לבית הלבן. ורק הנשיא הנבחר דונלד טראמפ מקלקל את האופוריה
|
|
|
|
|
"רופאים לזכויות אדם" - לפלשתינים בלבד
|
|
נציג הארגון התראיין בערוץ 10 המפרגן ודיבר על האסון ההומניטרי המרחף על רצועת עזה, באשמתה של ישראל. הוא לא שמע על החמאס, לא על המצרים שסגרו את המעברים, ולא על מנהרות הטרור. הוא לא שמע גם על זכויות משפחות החיילים הנעדרים אורון שאול והדר גולדין, והאזרחים אברה מנגיסטו והיישאם א-סייד
|
|
|
|
|
ח"כ באסל גטאס בתפקיד סנטה קלאוס
|
|
ח"כ של בל"ד החשוד בהברחת 12 טלפונים סלולריים לכלא קציעות, התייחס מאז תחילת הפרשה בזלזול אופייני לחוק, למשטרה, לכנסת. זו תוצאה של סלחנות מתמשכת מצד רשויות אכיפת החוק והמשפט ופירגון מצד כמה גורמי תקשורת. הסרת חסינותו של גטאס לא תבלום את הפרובוקציות של חבריו
|
|
|
|
|
שגריר שכזה, ממש קטסטרופה
|
|
כאשר התברר למחנה השמאל כי חליפות הנצחון נתפרו מוקדם מדי ובנימין נתניהו (שוב!) יהיה ראש ממשלה, הופנו בהמשך העיניים לארה"ב, אולי משם תבוא הישועה
|
|
|
|
|
"אסד מבטיח - אסד מקיים"
|
|
בחאלב החרבה שורפים בני אדם ומחסלים בתי חולים על צוותיהם הרפואיים. תאגיד הרצח הבינלאומי (סוריה, חיזבאללה, אירן ורוסיה) משלים את משימתו, ועדיין הכיכרות בלונדון ובת"א, ריקות ממפגינים. אפילו לליצני אונסקו אין מה לומר. בקרוב יחדש השמאל את הקמפיין הציבורי לנסיגה מהגולן בסיסמה "אסד הוא איש של כבוד"
|
|
|
|
|
מורשת רבין - זו שלא רוצים שתכירו
|
|
בספר חדש מגלה יועצו המדיני ד"ר ז'ק נריה, כי "שערותיו של רבין סמרו" כאשר הביאו לו אנשיו של פרס את סיכומי שיחות אוסלו (רבין: "אלמלא התוספות שהכנסתי, ההסכם היה בגדר אסון לאומי"). "רבין רצה באמצעות הביטחון להשיג שלום ולא להפך כפי שאומרים היום. התפתח מיתוס שלא מתאים למה שרבין היה". משטרת המחשבות האדומה כועסת נורא.
|
|
|
|
|
הפירומנים האמיתיים יושבים בכנסת
|
|
נציגי השמאל בתקשורת עוסקים כבר מספר ימים במסע הגנה על הציבור הערבי, שיש מי שמנסה לדעתם להדביק לכולו את אשמת ההצתות * עוסקים בכך אלה שהתרגלו להדביק את אשמת רצח רבין במחנה הימין כולו * נוח להם לעשות זאת, במקום להצביע על חברי הכנסת של הרשימה הערבית המשותפת, העוסקים בהסתה כל ימות השנה
|
|
|
|
|
תרגיל ההטעיה הצליח - קולם של רבבות הנופלים לא נשמע
|
|
במשך 60 שנה התייחסה ההיסטוריוגרפיה הרשמית של בריה"מ אל התבוסה הכבדה במערכה על "בליטת ראז'ב" כאל הערת שוליים. גילויים חדשים אישרו: סוכן-כפול סובייטי העביר לגרמנים מידע אמיתי, כדי שיזרימו לשם כוחות מחזית סטלינגרד. אפילו המרשל ז'וקוב לא ידע. יותר מ-70,000 חיילים שילמו בחייהם
|
|
|
|
|
השורות שבחר כריס קריסטופרסון למצבתו
|
|
קריסטופרסון הלך שבי אחר שירו הנפלא של ליאונרד כהן "BIRD ON A WIRE" ("ציפור על חוט תיל"), ובחר בשלוש השורות הראשונות של השיר, שיופיעו על מצבתו
|
|
|
|
|
גם בארה"ב פישלו הפרשנים
|
|
אמש עוד קיימו אולפני הבחירות של ערוצי 2 ו-10 בניו-יורק, מסיבות נצחון, לרגל נצחונה של אהובתם הילרי קלינטון. אחרי כמה שעות, כשהתברר גודל הפשלה, התברר שכמו אצלנו, מי שאשם הוא בעיקר ה...עם. לא הישראלי הפעם, אלא האמריקני, והוא האחראי ל"דייסה שבישל" (כלשון אחד הפרשנים המאוכזבים נורא של העיתון הארץ)
|
|
|
|
|
פסטיבל שנתי של שנאה מזוקקת
|
|
אחת לשנה הם יוצאים לכיכר. אלה שמינו עצמם למשגיחי הכשרות הפוליטית בישראל. תחת הכותרת "עצרת זיכרון ליצחק רבין", מתקיים מופע ההסתה המסורתי נגד מחנה הימין. נגד כל מי שאינו חושב כמוהם. אלה שרק אתמול ניסו לסגור את ערוץ 20 ואת ישראל היום, והיום הפכו למגיני הדמוקרטיה. אז למה לא לערוך מופע כזה פעמיים בשנה?
|
|
|
|
|
מופע ההיתממות של רינה מצליח
|
|
מופע ההיתממות של רינה מצליח ראוי באמת לפרס פוליצר ישראלי (אילו היה כזה). "התקשורת מבקרת כל ממשלה?! באמת, גב' מצליח? כל ממשלה? או אולי הוגן יותר להודות שמדובר "במיוחד את הממשלה הזו"?
|
|
|
|
|
אונסקו: "התנ"ך, זיוף היסטורי מונומנטאלי"!
|
|
ההצעה החדשה גם קובעת כי את החלל שנוצר ימלא "ספר הספרים האמיתי: הקוראן" * נציג פלשתין באונסקו, המציא לארגון עדויות חדשות, לפיהן רבים מסיפורי התנ"ך הם "פיברוק של המאפיה הציונית" * הקבלן שבנה את מקדש דגון של הפלשתים הודה באוזני תחקירני "בצלם": "שמשון לא היה גיבור, הגג היה מפל-קל"
|
|
|
|
|
ולדימיר היטלר קיבל ריהביליטציה
|
|
לשמוע את מנהיגה המוכתר של מפלגת העבודה מפליג בשבחיו של זאב ז'בוטינסקי, האיש שדוד בן-גוריון כינה באסיפת בחירות בשנת 1933 "ולדימיר היטלר" זו כבר באמת התפתחות דמיונית
|
|
|
|
|
"הם, השמאל, יודעים לשנוא"
|
|
משפחת נתניהו הואשמה בכך שהיא היא אשר דאגה להסב את שם המבצע מ"כדור הרעם" ל"מבצע יונתן", למרות שעל שינוי השם החליט צה"ל עצמו בעקבות מותו של יוני
|
|
|
|
|
הפלשתינים לא שמחים
|
|
תחת הכותרת המתחכמת "הפלשתינים לא שמחים מהפיגוע, אבל מבינים את המניע של המפגעים", קיבלנו עוד דוגמה לאיזה שפל של שנאה עצמית, מסוגל השמאל הקיצוני להגיע, במאמץ הנלעג שלו למרק תמיד כל חטא פלשתיני אפשרי
|
|
|
|
|
ושוב חוזר הניגון...
|
|
הפלשתינים דימו את הסכם אוסלו ל"יציאה מבטן הסוס הטרויאני". הם הגזימו. פשוט, בצד הישראלי התעלמו מכל אתראה שמדובר בתרמית. 23 שנה אחרי מקח הטעות רווי הדמים, מנסים למכור לנו את "יוזמת השלום הסעודית", בדיוק לפי אותה נוסחה א-סימטרית: נדל"ן תמורת הבטחות; שטחים תמורת חיוכים. איש לא מתייחס לסוגיית הבסיס: המיתוס השיקרי שעליו מחנכים דורות של פלשתינים, לפיו הבעיה אינה הכיבוש של 67' אלא של 48'
|
|
|
|
|
פרידה מאגדה
|
|
בסוף השבוע הלך לעולמו מוחמד עלי. מי שתואר כ"ספורטאי המאה", לא היה רק גדול המתאגרפים, אלא ייזכר בעיקר כדמות צבעונית ייחודית, שהפכה את עולם האיגרוף על פניו. היה לו סגנון מקורי שהתבסס על מהירות וזריזות רגליים, הוא היה פרובוקטור שנהג להתעלל ביריביו בעזרת לשונו החדה, וגם מי שלא היסס להיאבק על דעותיו * זכרונות ממי שכינה את עצמו, בצדק, "הגדול מכולם"
|
|
|
|
|
אלטון ג'ון ומלחמתו בצהובון הצהובונים
|
|
לא פחות מ-17 (!) תביעות דיבה הגיש המוזיקאי הגדול נגד ה"סאן" הלונדוני, שפירסם נגדו סדרת כתבות מכפישות, בלי לבדוק, בלי לברר, בלי לוודא. חבריו יעצו לו לוותר, אבל סר אלטון לא הרים ידיים, נלחם עד שניצח * הפרשה שלא רבים מכירים אותה * מחווה קטנה למי שלא נכנע לאיומי ה-BDS והופיע שוב בישראל בקונצרט מרגש
|
|
|
|
|
האיתרוג הפתאומי של בוגי יעלון
|
|
מה שעשה נתניהו לבוגי אינו הוגן ואינו הגון. לצד האמירה הזו מדהים לראות כיצד, ברגע אחד, הפך יעלון מאויב הדמוקרטיה למגן האחרון בפני הפשיזם, וזה רק חלק מהגידופים שמשטרת המחשבות של השמאל הצמידה לו במשך השנים. התקשורת הישראלית בעוד פליק-פלאק שייכנס לפנתיאון הצביעות
|
|
|
|
|
ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד - גרסת אבו-מאזן
|
|
הפרשן אהוד יערי הקדיש את תוכניתו "המנהיגים" לראש הרש"פ. האיש - שמדבר נגד טרור ובמקביל משבח את השאהידים שלו, התמחה בבריחה מכל ניסיון להגיע להסדר שלום - טוען כי היום לא היה חוזר על הטענות שכתב בדוקטורט שלו, כאילו הציונות שיתפה פעולה עם הנאציזם. חלומו הגדול: "להשיג שלום בלי לשלם בוויתורים גדולים". עם פרופיל כזה, מה הפלא שמבקרי הטלוויזיה ממחנה השלום מתעבים את יערי
|
|
|
|
