|
חמישים גוונים של אפור וגם שחור
|
|
לא פלא שאדרי הבין היטב את המסר שנשלח אליו מכל אלה שקידמו אותו במהלך שירותו במשטרה: "המשך בדרכך זו, המשך לנהוג בחוסר יושר ותוך פגיעה בטוהר המידות, כי זה לא יפריע לקידומך. אולי אפילו זה יסייע לקידום". וכך, ממש בסיום הקריירה ה"מפוארת" שלו, הוא המשיך בדרכו זו, והסתיר מידע חיוני, לפיו הוא התייעץ עם בודקת הפוליגרף לפני הבדיקה, אליה נשלח על-ידי הוועדה למינוי בכירים
|
|
|
|
|
מנדלבליט - יועץ או רועץ
|
|
מנדלבליט יאשר פתיחה בחקירה נגד בכיר רק אם יאספו נגדו ראיות משמעותיות. אולם, נגד "פשוטי העם" המשטרה חוקרת גם כאשר הראיות אינן ברמה גבוהה. די בתלונה פשוטה כדי להצדיק פתיחה בחקירה נגד אחרים. הוא מפרש את החוק לטובת הבכירים. לפי החוק, על המשטרה לפתוח בחקירה כאשר נודע לה על ביצוע עבירה ותו לא
|
|
|
|
|
המפכ"ל אחראי להטרדות?
|
|
החוק למניעת הטרדה מינית קובע שמעסיק חייב לנקוט אמצעים סבירים למניעת הטרדות מיניות ע"י עובדיו. על כן, מיד עם התמנותו למפכ"ל היה על יוחנן דנינו לקבוע תקנון לפי חוק זה ולפרסמו ביעילות בקרב כל השוטרים, לרבות ואולי במיוחד בקרב הפיקוד הבכיר
|
|
|
|
|
יוחנן דנינו וסדרי העדיפויות של המפכ"ל
|
|
מתוך כתבה בהארץ, שהתחילה בעמוד הראשון, נמשכה אל עמוד 6 והייתה מרוחה שם על כל העמוד, משכה את תשומת ליבי שורה קטנה אחת על מספר הקצינים והשוטרים המועסקים בתפקידי דוברות במשטרה
|
|
|
|
|
פרשת בעז ענר: בין שקיפות לצביעות
|
|
בניגוד להטפתו לשקיפות במגזר הציבורי, בניגוד להמלצות הוועדה שמינה ובניגוד להחלטת ביהמ"ש העליון, סירב מבקר המדינה היוצא מיכה לינדנשטראוס בעקביות לפרסם את דוח הביקורת בנושא חשדות שהועלו נגד מ"מ מנכ"ל המשרד לשעבר, בעז ענר * לינדנשטראוס וענר שותקים, אולי כדי לא לחשוף את ערוות שניהם
|
|
|
|
|
שתיקה כהודאה: האם האינטואיציה נכונה?
|
|
עורכי דין רבים דוחים את הטענה, הנשמעת בעיקר מפיהם של חוקרים, כי לחף מפשע אין מה להסתיר ולכן מי ששותקים או אלו שלא משתפים פעולה בחקירה קרוב לוודאי שהם האשמים. הויכוח נסב גם על הוראת החוק ועל הפרקטיקה השיפוטית המאפשרות הסקת מסקנות שליליות נגד נאשם שותק. האם עורכי הדין מגנים על עבריינים ועל פרקטיקה עבריינית או שהם נאבקים להשגת צדק?
|
|
|
|
|
ביקורת בשבע שגיאות
|
|
דברי מיכה לינדנשטראוס ובעז ענר, מ"מ מנכ"ל משרדו, בפגישה עם בני המשפחות השכולות באסון השריפה בכרמל, מעלים שאלות קשות: האם הדוח שמתכוון לינדנשטראוס לפרסם לוקה בלהיטות יתר, בתאוות פרסום ובהתרברבות מיותרת, ברצון להשאיר רושם עז לפני פרישה, בחשש לטעויות עובדתיות ולהשפעת הטיות קוגניטיביות, בחשש להקדמת המסקנות לעובדות ובחשש לגיבוש עמדה לפני שמיעת המבוקרים?
|
|
|
|
|
מבקר המדינה והתעויות
|
|
לינדנשטראוס טעה טעות עובדתית קשה בחוות דעתו בעניין האזנות הסתר, בעקבות משפט חיים רמון, הוא הודה בכך בפני שופטי בג"ץ, אך, משום מה, עדיין לא התנצל בפני שתי הפרקליטות הבכירות. לכן, המלצתי היא לקרוא בעיון רב את דוח המבקר, שיצא בקרוב בנושא השריפה בכרמל, ולא לקבלו כתורה מסיני, שכן גם הוא לא חף מטעויות
|
|
|
|
|
זהות מזמין הסקר משפיעה על תוצאותיו
|
|
לפני מספר ימים פורסם סקר, לפיו 41% מהאוכלוסיה סומכים על בתי המשפט. היום פורסמה ידיעה על סקר אחר, לפיו ל-60% אמון בבית המשפט. האם במשך שבוע עלה שיעור התמיכה בבית המשפט במחצית?
|
|
|
|
|
ועדת טרכטנברג משכתבת את ההיסטוריה
|
|
לו המתין טרכטנברג בסבלנות עד עתה, היה נוכח איך הרשויות המקומיות, על-ידי פקחיהן ובגיבוי המשטרה, חיש קל, טרם יבשה הדיו על הדוח שלו, פירקו את המאהלים ופיזרו את המוחים * נכון, הממשלה והרשויות המקומיות הפגינו מעט סבלנות, אך לא יותר מזה
|
|
|
|
|
ועוד חקיקה לטובת החזקים והעשירים
|
|
בעוד קבוצות רחבות בציבור מוחות נגד הממשלה, שזנחה אותם לטובת העשירים והפוליטיקאים בעלי הכוח וההון, ממשיכה הקואליציה בכל הכוח והתנופה לאשר חוקים המשפרים את מצבם של החזקים הללו, גם אם בתחום אחר
|
|
|
|
|
מה עיתון הארץ לא רוצה שקוראיו יראו?
|
|
כאן תוכלו לקרוא את מה שהארץ לא רצה לפרסם, בטענה של מחסור במקום * האם בעיתון הארץ מעדיפים להחזיר אדם מושחת לפוליטיקה ולהנהגת המדינה, רק בתקווה (כוזבת, כפי שתראו בהמשך) שהוא יקדם את השלום?
|
|
|
|
|
כך מעמיקה מדיניותו הכלכלית של ביבי את השחיתות
|
|
היושבים במאהלי המחאה מוחים, בין היתר, על הפערים הכלכליים והחברתיים, שנראה שהם גדולים מכוחה של מדינתנו הקטנטונת לשאת על כתפיה * מבט אחר על תרומת הממשלה והעומד בראשה לגידול הפערים ולהעמקתם, בד-בבד עם תרומתם לגידול השחיתות
|
|
|
|
|
האם הגיעו ימות משיח?
|
|
הייתכן, שח"כ יעקב כץ (המכונה בשם החיבה כצל'ה) לא חשב עד הסוף או הייתכן שהוא שינה את עורו? נמר לא יהפוך את חברבורותיו וכושי לא ישנה את עורו. דווקא חבר כנסת מהסיעה הימנית מראה שהכול עוד אפשרי במדינתנו
|
|
|
|
|
הכתמים על שמה הטוב (?) של המשטרה
|
|
"תפקידיה העיקריים של המשטרה הם - מניעת פשעים וגילוי עבריינים" - דברים מתוך מסמך רשמי של משטרת ישראל. לא, לא המשטרה של היום, אלא זו שהייתה לפני יותר מחמישים שנה * השוטרים של היום והשוטרים של אז - מיצאו את ההבדלים...
|
|
|
|
|
דרעי לראשות הממשלה
|
|
מאז שאריה דרעי הכריז על חזרתו לחיים הציבוריים ולפוליטיקה, שבים ושואלים אותי רבים מאד האם יש להתיר לו זאת * אכן, יש לאפשר לו לחזור לפוליטיקה הישראלית, אך יחד איתו יש להחזיר רבים וטובים אחרים, שמצאו את עצמם מחוץ לפוליטיקה ללא כל הצדקה אמיתית * הפוליטיקה הישראלית ראויה להם
|
|
|
|
|
הציבור מאמין במבקר - אך האם המבקר מאמין לציבור?
|
|
לפני מספר ימים פורסם דוח שנתי של נציב תלונות הציבור ממנו עולה שמעולם לא הוגשו כל כך הרבה תלונות על-ידי הציבור. נשאלת השאלה עד כמה מאמין המבקר לציבור ועד כמה הוא נוטה לקבוע שהצדק הוא עם הרשויות ולא עם המתלוננים מהציבור?
|
|
|
|
|
קריאה פומבית להעניק זכויות של יורד חוזר ללבני
|
|
ציפי לבני קוראת ליועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה פלילית נגד אהוד ברק בעקבות ממצאי מבקר המדינה * מעניין... היכן היא הייתה בעת שנוהלו חקירות בגין חשדות כבדים למעשי שחיתות חמורים נגד שרון ואולמרט? * התתרנות של ציפי לבני
|
|
|
|
|
מדוע קשה להאמין לדיווחי המשטרה שהפשיעה יורדת?
|
|
מספרים על שלושה סטטיסטיקאים שיוצאים לציד שועלים. הסטטיסטיקאי הראשון יורה בשועל אך מחטיא במטר ימינה. הסטטיסטיקאי השני יורה בשועל אך מחטיא במטר שמאלה. הסטטיסטיקאי השלישי אינו יורה, אך צועק בהתלהבות: "בממוצע פגענו בו". גם המשטרה לא תמיד פוגעת, אך מפרסמת סטטיסטיקות שונות, לפיהן היא מצליחה להוריד את הפשיעה
|
|
|
|
|
|
|
כשעוזי לנדאו מגן על ליברמן
|
|
לשר עוזי לנדאו שם של אדם ישר. אך יושרו והגינותו של אדם, ובמיוחד של איש ציבור, נמדדים לא רק בכך שמעולם לא הורשע בעבירה שיש עימה קלון, אלא בתמיכתו באנשים אחרים שהגינותם מוטלת בספק או בתמיכתו שטובת הכלל רחוקה מהן כרחוק מזרח ממערב ושהריח העולה מהן אינו ריח נעים
|
|
|
|
|
על שכר ואכזריות - נקודת מבט אחרת על שכר הבכירים
|
|
זוכרים את הסרט "שטר בן מיליון", בו כיכב גרגורי פק? אצלנו, בכל הקשור לשכר בכירים במגזר הציבורי זה לא סרט, והשטר הוא אמיתי. בחודש האחרון דשו בנושא זה כל כלי התקשורת, עד שהדברים היו לזרא. אולם, לשכר המיליונים יש השפעות נוספות, שכדאי להכיר
|
|
|
|
|
האגדה של 99% הרשעות
|
|
משום מה, התקבעה בציבור הדעה ששיעור ההרשעות במשפטים פליליים במדינת ישראל הוא גבוה מדי, ונתון זה (שגוי, יש לומר) משמש את הטוענים טענות שווא נגד שימוש בהודאות, המוביל להודאות שווא. מכאן הדרך קצרה למסקנה שחייבות להיות הרשעות מוטעות רבות של חפים מפשע. איני יודע אם מדובר בתיאוריית קונספירציה, בניסיון מכוון לעוות נתונים או בסתם טיפשות. תחליטו אתם, אחרי שתתוודעו לנתונים האמיתיים
|
|
|
|
|
בישראל מתווכחים על תשאול חשודים - בחו"ל מבצעים מחקרים
|
|
אכן, יש מה לקנא בקרימינולוגים בחו"ל. לפני מספר שנים הגשתי בקשה לשירות בתי הסוהר לראיין אסירים על חקירתם במשטרה ועל מניעיהם למסור הודאה או שלא להודות. שב"ס לא אישר את עריכת המחקר, בטענה שראיונות עם אסירים שלא הודו בחקירה ובמשפט עלולים להפריע לשיקומם. בינתיים, בעוד שב"ס מאפשר לכל עיתונאי לראיין אסירים ומונע מחקר, שעשוי להועיל לרשויות אכיפת החוק, בחו"ל מבצעים מחקרים תוך שיתוף פעולה בין האקדמיה למשטרה
|
|
|
|
|
שחיקה במעמד ההודאה בחקירה - תרומה לשחיקת ההרתעה
|
|
התעלמות מהמציאות והבאת "הוכחות" ממקרים בודדים וספורים, גם אם קשים, מוכיחה פעם נוספת את הטיית האישוש, לפיה אנו מתעלמים מעובדות לשם הוכחת דעתנו. כך, מחלץ פרופ' נבנצל מסקנה כי דרישת תוספת ראייתית, המעוגנת "במציאות האובייקטיבית" תיצור "תמריץ לחוקרים למקד את מאמציהם באיסוף ממצאים מהשטח במקום לחילוץ הודאות". התמונה האמיתית שונה.
|
|
|
|
