|
עיונים במחדל המודיעיני (10)
|
|
מרוואן אשרף הביא מודיעין מיוחד במינו * כל סוכן כפול חייב לספק מודיעין אמיתי וחשוב כדי "לקנות" את מפעיליו * בקיץ-סתיו 1973 "העלים" מרוואן אשרף כמה ידיעות מכריעות, וזה מחזק את טענת ה"כפילות" * ההתרעה בחמישה באוקטובר "קוברת" את התזה של "כפילותו", כי מרוואן אשרף העניק לצה"ל כמה שעות מאוד יקרות, ובלעדיהן תוצאות המלחמה היו הרבה יותר קשות לישראל * במבחן התוצאה, "הציל" אשרף מרוואן את ישראל מתבוסה גדולה, ואִפשר לצה"ל לצלוח את התעלה במבצע "אבירי-לב"
|
|
|
|
|
עיונים במחדל המודיעיני (9)
|
|
למפקדיו המודאגים שידר מנדלר ביטחון, "לא תהיה מלחמה", אבל כבר בארבעה באוקטובר התראיין לעיתונאי בכיר, ואמר לו דברים הפוכים * בשתיים טלפן אלוף גורודיש: "כדאי שתתחיל לפרוס". מנדלר ענה בנימה סרקסטית: "בטח כדאי. יורים עלינו" * בשעות לפני הצהריים ביום חמישי התגלו עקבות של חוליה מצרית. נפתח מרדף, וסיור של חטיבה 14 שבה בלא קרב שני קציני מודיעין מצריים עם מכשירי-קשר מאוד משוכללים
|
|
|
|
|
ההיגיון בשיגעון: עיונים במחדל המודיעיני (8)
|
|
הלקט נוסח בצורה "מתונה", ובעיקר, עוכב בגלל ויכוחים על ניסוח. הוא הופץ למחרת, יום פרוץ המלחמה, בשעה 03:40 - עוד "אתרוג שלאחר סוכות" * חלק מהמידע נכנס למערכת לפני הימים הקריטיים, דוגמת להזזת חטיבת שריון מהעיר חומס בסוריה. המשותף - המידע "תויק" מזמן כסימן מעיד, ונבלם כשהגיע * לשון הלקט כאילו רומזת, שנתוניו נלקחו לא רק מהתצ"א. אכן, בלקט מופיע גם מידע מהתצפיות הקדמיות
|
|
|
|
|
ההיגיון בשיגעון: עיונים במחדל המודיעיני (7)
|
|
דיין דרש מאלעזר להגיש לו מסמך של הערכת-מצב אישית, ואלעזר העביר את המשימה לרל"ש שלו, שהכין עם תא"ל אריה שלֵו את ההערכה האישית של הרמטכ"ל * זעירא הציג כעבור יומיים את ה"מסד העובדתי" בצורה מאוד לא-מדויקת עד מטעה. "ספקותיו" היו בתחום האינטלקטואלי של הפרשנות, ובכך נותק סופית הקשר עם העובדות * המעקב המודיעיני אחר המצרים בסיני נעשה, בעיקר, על-ידי סוכנים בדואיים ועל-ידי האזנה
|
|
|
|
|
עיונים במחדל המודיעיני (6)
|
|
המסר לאמריקנים נשלח, הם בדקו את המידע, מצאוהו בלתי-דחוף, ולא העבירוהו לרוסים. ליתר דיוק, קיסינג'ר דיבר אישית עם השגריר הרוסי - כשעתיים לפני פרוץ המלחמה * השרים אישרו את הצעת גלילי להסמיך את ראש הממשלה לאשר לבדה גיוס מילואים, אם יהיה צורך * את השעות המעטות עד צאתו מלשכתו הקדיש הרמטכ"ל, בערב יום הכיפורים, לעיון ברשימות הרכש בארצות-הברית ולרענון תוכניות הצליחה
|
|
|
|
|
עיונים במחדל המודיעיני (5)
|
|
כשדיין התחיל "לגלגל" תסריטי מלחמה, המשיך אמ"ן להיאחז בשרשרת התיאורטית, שלא תהיה מלחמה * המודיעין הישראלי היה בטוח, שהוא מבין את מחשבות סאדאת, אולי אף יותר טוב משהם מבינים את עצמם * מסיבות שונות מ-25 בספטמבר ועד ארבעה באוקטובר לא צולם המערך המצרי * פענוח התצ"א מארבעה באוקטובר הראה "היערכות שלא היה כדוגמתה" * באמ"ן התאמצו מאוד למצוא הסבר לוגי לפינוי משפחות היועצים הרוסיים - שמבלי לפגוע בקונצפציה הבסיסית, שלא תהיה מלחמה
|
|
|
|
|
ההיגיון בשיגעון: עיונים במחדל המודיעיני
|
|
בתקרית בספטמבר הופלו שנים-עשר מטוסים סוריים ולא שלושה-עשר * תקרית הפלת שנים-עשר המטוסים השכיחה את העובדה הבסיסית, שעיבוי המערך הסורי התחיל לפני הקרב האווירי, ולמעשה, גרם בעקיפין לאותו הקרב * צילומי-אוויר חדשים הראו, שהסורים מילאו את המערך הראשון; וסביר להניח שגם המערך השני כבר מלא, או כמעט מלא. ההיערכות הוגדרה כ"הגנתית מעיקרה, אך עם יכולת התקפית"
|
|
|
|
|
עיונים במחדל המודיעיני (חלק ג')
|
|
סאדאת למד היטב את קיסינג'ר, וכבר ניצחוֹ במישור הדיפלומטי; את מערכת השיקולים במדינת ישראל הוא הצליח לשבש במידה ניכרת * המודיעין הישראלי התקשה לשלוט בריבוי הפרטים, כשה"אידיאולוגיה" דחפה אותו להרכיב את הפאזל הלא-נכון * המלך חוסין הזמין את עצמו לביקור חשאי בישראל ב-25 בספטמבר, והעביר למארחיו אזהרה, שהתמקדה בסוריה
|
|
|
|
|
עיונים במחדל המודיעיני (חלק ב')
|
|
עד 1975, העריכו שיישמר היתרון ה"גורף" של צה"ל. אם אחת מהשכנות בכל זאת תפתח במלחמה, תהיה זו "התאבדות" מצדה * במחשבה לאחור ברורה טעות זעירא: סימניו מבדילים בין "רגיעה" ל"הכנה למלחמה", ואינם מבדילים בין הכנות למלחמה ובין תרגיל צבאי נרחב * בתחילת הקיץ קרא דיין לקצינים "להתכונן למלחמה", וניבא "קיץ אלקטרוני"; וכעבור חודש בלבד אמר את אמרתו המפורסמת: "מעולם לא היה מצבנו הביטחוני טוב יותר"
|
|
|
|
|
ההיגיון בשיגעון: עיונים במחדל
|
|
המלחמה לא הייתה הפתעה מוחלטת לדרג הבכיר הישראלי * גולדה מאיר קיוותה, ובעצם הייתה בטוחה, שצה"ל ייצא מההפתעה כשידו על העליונה, גם אם הניצחון יהיה יותר "יקר" ופחות "אלגנטי" * ההפתעה של מלחמת יום הכיפורים נולדה כמעט במקביל בשני מרכזים של קבלת החלטות והתפתחה בשני מסלולים מקושרים, ש"נפגשו" סופית בעשר דקות לשתיים בשישה באוקטובר 1973 * סאדאת הבין, שיוכל לתרגם הישג צבאי מוגבל לאופציות פוליטיות חדשות ונרחבות
|
|
|
|
|
בניין הכוח לצליחה
|
|
פיתוח אמצעי הגישור הסתבך כאשר צץ הרעיון של גשר הגלילים. צה"ל פעל והצטייד לאור הערכה אסטרטגית, כי עד שנת 1975 לא צפויה מלחמה של ממש. למעשה, הוחל בייצור אמצעי גישור כשפיתוח הפרויקטים טרם הסתיים, תוך ביטחון, שהתיקונים יבואו בזמן. "מהפכת צליחת-הסער" נקטעה באִבה, אך הפיקוד הבכיר, למעט אריאל שרון, המשיך לדבוק בה, כאילו הייתה מפתח לניצחון. הרבה גורמים חברו יחד, וביניהם גם בוּרות של הפיקוד הישראלי בכל נושא הצליחה
|
|
|
|
|
הבה נתפוס גשר מצרי!
|
|
הרוסים פיתחו בשנות ה-50 ובשנות ה-60 מגוון כלי צליחה כלים, שענו על הצרכים השונים, גם מבחינה טקטית וגם מבחינת תנאי השטח * מחדלי הפיקוד הישראלי במישור כלי הצליחה באו כ"חבילה" עם מכשוליו במישור של מודיעין ושל הפעלת העתודות. * הרעיון לתפוס גשר מצרי נוצר מתוך זיכרונות של מלחמת ששת הימים, שבה צה"ל "הצליח בכל שעשה", כי האויב למעשה לא התנגד. אלא שהמציאות הטקטית והאופרטיבית במלחמת יום הכיפורים הייתה שונה בתכלית
|
|
|
|
|
חסרה התרעה טובה למלחמה
|
|
האם יכולנו לצלוח על גשר מצרי? אמצעי גישור במלחמת יום הכיפורים * האם היו לנו קודקודים שנחשבים להצלחה? היה צריך להסתיר בשעות היום את הגשרים ליד הגדה המערבית של התעלה * הפרק ה-35 בספרם של אנשי פורום אלפרדו דן באמצעי הגישור שהפעילו המצרים והישראלים במלחמה
|
|
|
|
|
מערכת הצליחה ביום הכיפורים
|
|
פרק 34א * מערכת הצליחה במלחמת יום הכיפורים תופסת מקום של כבוד בהיסטוריה הצבאית, אך קשה למקמה בציר "הצלחה-כישלון"
|
|
|
|
|
ימי צליחה ה'
|
|
ניצחון בסבירות נמוכה - פרק 33 מספרם של אנשי פורום אלפרדו דן בתנועה האטית של גשר הגלילים אל השקתו * היה הזמן להחליט מה עושים עם ההצלחה * צמרת צה"ל נכנסה לצליחה עם מגוון גישות ותובנות שונות, והדבר לא השתנה עקרונית, כי לא הייתה "הצלחה גורפת
|
|
|
|
|
ימי צליחה ד'
|
|
פרק שלושים ושניים בספרם של אנשי פורום אלפרדו דן בקרב הצנחנים ב"טרטור" 43-42 ובקרב נגד חטיבה 25 המצרית. בצוהרי שבעה-עשר באוקטובר, מאחרי גבעת "כישוף", נוהלה "מועצת המלחמה בחולות" בהשתתפות דיין, אלעזר, בר-לב, שרון ואדן. בר-לב, ב-21 באוקטובר: אלעזר "מבלבל בלי סוף את המוח ומפריע לעבוד"
|
|
|
|
|
ימי צליחה ג'
|
|
הלילה השני של מבצע 'אבירי-לב' לצליחת התעלה. מסלולו של גשר הגלילים נותר חסום בשתי נקודות, ועד מהרה התברר שגם ציר 'עכביש' אינו בטוח. הקרב הלילי של חטיבה 14 היה קשה ויקר: יותר מ-120 לוחמים נהרגו, שדירת הפיקוד נפגעה קשות, ומ-97 טנקים, שעימם נכנסה החטיבה למבצע, נשארו לה כ-40 טנקים שמישים, והחטיבה נזקקה להתארגנות מחדש. חטיבה 600 רותקה לאגף הצפוני-מזרחי של הגזרה. חטיבה 421 הושקעה במשימות הגישור, ופלוגה אחת ממנה כבר הייתה בגדה המערבית
|
|
|
|
|
ימי צליחה ב'
|
|
הלילה הראשון של מבצע "אבירי-לב" לצליחת התעלה; האם הִצליחה ההטעיה של חטיבה 600?; רא"ל אלעזר חיפש ומצא הסברים פשוטים ובעיקר "שעיר לעזאזל" לקשיים בביצוע "אבירי-לב"; אלוף שרון היה מועמד נוח וכמעט "מתבקש" לתפקיד; שדירת חטיבה 14 נעה בטור, לפי סדר כניסת הכוחות לקרב; את השדירה הובילו פלוגות גדס"ר 87; גדוד 79 עבר את צומת "שיק"-"לכסיקון" עם 21 טנקים, וחזר עם 6; סגן אבי ליאור חזר לצומת "טרטור"-"לכסיקון", ואסף כמה כלים; עכשיו היו בגדוד 184 כ-10 טנקים
|
|
|
|
|
ימי צליחה א'
|
|
21-15.10, מבצע 'אבירי-לב' * צה"ל תכנן לצלוח את תעלת סואץ בצליחת-סער ב-15.10.73 בלילה ולהמשיך מיד את התנופה, כדי להגיע להכרעה בחזית הדרום. להפתעת צה"ל, הפך מבצע נוסח בליצקריג ללחימה עיקשת, עקובה-מדם ומדשדשת בתא שטח קטן. המבצע נחלק ל-3 מאמצים קשורים אך נפרדים: כיבוש ראש-הגשר לצליחה וביסוסו, כולל אבטחת הצירים הלוגיסטיים; הובלת אמצעי הצליחה והפעלתם; יצירת ראש-גשר מערבי ותחילת הקרבות ב'ארץ גושן' * הפרק מתרכז ב-2 המהלכים הראשונים, שהיו ליבת המערכה
|
|
|
|
|
שגיאה בפריסה ההתחלתית
|
|
פרק 8 מספרם של חברי "פורום אלפרדו" * בפרק: השוואה בין טקטיקות השריון וחיה"א הישראלים במלחמת יו"כ לבין הצבא האדום הסובייטי במלחה"ע ה-2. לשני הצבאות היו "מעבדות" לניסוי תפיסותיהם ותורות לחימתם לפני המלחמות. לרוסים בפינלנד, ולישראלים - במלחמת ההתשה. החשיבה הצבאית בבריה"מ ובישראל היו נחותות בהשוואה לחשיבה הצבאית בגרמניה הנאצית ובמצרים
|
|
|
|
|
בין "ברברוסה" ל"צריחים הגבוהים"
|
|
פרק 7 מספרם של חברי "פורום אלפרדו" * בפרק: השוואה בין ההפתעה הסובייטית בפלישה הגרמנית "ברברוסה" ביוני 1941 לבין ההפתעה הישראלית במלחמת יום הכיפורים, 32 שנה אחר-כך
|
|
|
|
