|
אלי ויזל - מענקי הרוח
|
|
אוד מוצל מאש ששרד את אחת התקופות האפלות בדברי ימי ישראל * קומתו הֶאֱפִילָה על הרוע, על האכזריות ועל ההשמדה * הוא שרד וכתב, שרד וסיפר שרד ושימש דוגמה חיה לתחיה ותקומה
|
|
|
|
|
הכלת הטרור והכאב
|
|
האם ההתנהגות הפרועה חסרת הביקורת והמעצורים של אנשי הרוח עושי הרוח והמשוררים משרים עליהם "רוח גבורה"? האם ערוצי התקשורת הנותנים להם במה וזרקורים מעוורים אותם?
|
|
|
|
|
שקיעת התרבות ה(מ)ערבית
|
|
הקאדים והאימאמים (לא כולם כי יש שפויים אבל הם מעטים) מטיפים לאנדרלמוסיה ושליטה, כיבוש, ג'יהאד ושאהדה כדרך חיים (ומוות) * התרבות שהייתה ושצריכה להיות מעשירה ומלאת השראה, לפי ערך, רחוקה כרחוק מזרח ממערב כפשוטו. איפה היא? במזרח הרחוק? בהודו או בכוש?
|
|
|
|
|
חרבותם לְעֵטִים וחניתותיהם לִמְזַמְרוֹת
|
|
זמרים וזמרות למיניהם מכל קצווי הקשת הימין והשמאל מתעלים על עצמם ב"שדה הקרב" * מצב זה הוא השתקפות ישירה מאמירות ומאמרים בלתי אחראים של כותבי עתים או עיתונאים מהז'אנר של התקשורת העויינת
|
|
|
|
|
ההסתה: ענייני דיומא
|
|
קשה להשאר אדיש נגד ההסתה המתמשכת לפני ומאז קום המדינה נגד החרדים, בני הישיבות, ובהמשך נגד המתנחלים
|
|
|
|
|
דודי ירד ללקוט שושנים
|
|
שֶׁבֶר עַל שֶׁבֶר נִקְרָא כִּי שֻׁדְּדָה כָּל הָאָרֶץ: פִּתְאֹם שֻׁדְּדוּ אֹהָלַי רֶגַע יְרִיעֹתָי: עַד מָתַי? אֶרְאֶה נֵּס אֶשְׁמְעָה קוֹל שׁוֹפָר (ירמיהו:ד) מַבְלִיגִיתִי, עֲלֵי יָגוֹן; עָלַי, לִבִּי דַוָּי(שם ח:יח) תפילה לא-ל שדי שיאמר לצרותינו די
|
|
|
|
|
תסמונת פולארד
|
|
נראה שהממשל הנוכחי של ארה"ב ואולי גם אחרים שלא היו כ"כ בוטים בעבר, רוצים להגביל את תנועותיה ומדיניותה של ממשלת ישראל וכמו גם להצמיד למדינת ישראל איזה שבב ג'י פי אס לתמיד
|
|
|
|
|
אוהב שלום ורודף שלום
|
|
השלום הוא מטרה מכובדת ונעלה וצריך לרדוף אחריו ולהשיגו. מיניה וביה ישנה ההוראה שעל-מנת להיות רודף שלום חייב שהרודף יהיה אוהב שלום. משמעות הדברים היא שכל אדם שרוממות השלום בגרונו חייב להיות כזה שמושגי השלום ומידת השלום נטועים בו היטב
|
|
|
|
|
הבדולח העכור מהולנד
|
|
עת הגיעו דיווחים מעצרת "ליל הבדולח" עקב התבטאותה של הח"כ חנין זועבי באמסטרדם שבהולנד, התגובות ברשתות החברתיות בטאו גועל וקבס וגם גיחוך. זה מכבר שעזות המצח של המתריסה הלאומנית מהדהדת הן במליאת הכנסת, הן בוועדות כנסת ובהיכלי המשפט אבל "כְּכֶלֶב שָׁב עַל קֵאוֹ כְּסִיל שׁוֹנֶה בְאִוַּלְתּוֹ"
|
|
|
|
|
"וָאֱהִי לָהֶם לְמִקְדָּשׁ מְעַט"
|
|
אפילו בגולה הרחוקה, בריחוק מקום וקירוב לב, כמה שנגייס את כל כוח המחשבה והאהדה - קשה להבליג מבלי להביע אכזבה עמוקה מהפסיקה. הנייר מחוויר נוכח ה"בעיתיות" של אישורי הבנייה ובעלות השטח של בית הכנסת "איילת השחר" בפסגת זאב
|
|
|
|
|
חינוך לנוער: צו השעה
|
|
"חנוך לנער" מהו? "על-פי דרכו" מהו? על מדוכה זו ישבו גדולי ההוגים והמחנכים שבכל הדורות, זה בכה וזה בכה * לכולם יש את תרופת הפלא לחינוך הנערים * "וְיֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי הִזָּהֵר עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ וְלַהַג הַרְבֵּה יְגִעַת בָּשָׂר" (קהלת יב: יב)
|
|
|
|
|
מלחמות מאת השנים והשושנים
|
|
המלחמה הזאת שלנו, שבטעות מכונה ה"אינתיפאדה" הראשונה, השנייה ועכשיו השלישית, כמו מלחמות "המאה והשושנים" אינן מבודדות ואין להן מספר סידורי. להפך, הן חלק ממלחמה אחת ארוכה והאיפיונים זהים כמעט להפליא
|
|
|
|
|
הוו זהירין ברשות
|
|
"המצב", "מערכת מורכבת", "מצב מסובך" וכיוצא באלה התארים המנסים לְשֵׂבֵּר את האזן נותנים מינוח של מביני דבר, כשלמעשה הסיבוך הוא בהבנת הנקרא ופשוטו של מקרא. לפי חוקרים שישבו על מדוכה זאת רבות בשנים יוצא דבר מעניין
|
|
|
|
|
עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֻזֵּךְ צִיּוֹן
|
|
"שנים אוחזין בטלית, זה אומר כולה שלי וזה אומר כולה שלי..." ההבדל הוא שטליתו של האומר כולה שלי ולו היא, צבועה בצבעי הטלית והאומר כולה שלי ולא לו היא צבועה בחושך, דם ואש ורקבון
|
|
|
|
|
פאר הבריאה: תיקון העולם והיפוכו
|
|
התופעה המטרידה ביותר וגם המאירה ביותר מבחינת דפוסי התנהגות בריונית, היא תופעת החבלה של המחבלים בהר-הבית או בכלל בכבישים * הבנה של התנהגות הפרט, יש בה כדי להסביר את התנהגות הכלל
|
|
|
|
|
|
|
מדינה ריבונית ואחריות ריבונית
|
|
ההפסד הצורב בבחירות עדיין נותן את אותותיו והשמאל אינו חדל מתעלוליו. השחיקה היא נוראית. יהודי התפוצות השואלים בשלום ירושלים דואגים ונושאים עיניהם לשמיים. הנה מעט מה"שקלא וטריא" היומית לאלה שבלבם פועמת הרוח היהודית האמיתית
|
|
|
|
|
תופעת ה"הומור" האקדמאי
|
|
מה עושה איש "אקדמיה" עם תואר שלישי שאומר כדברי דור הפלגה בתקופה שאחרי המבול, "הבה נעשה לנו שם פן נפוץ על פני כל הארץ" ורוצה תשומת לב על-מנת שיצא ריחו למרחוק?
|
|
|
|
|
פרעות תשע"ה: החלון ושברו
|
|
בימים אלה, שנת תשע"ה, שמונים וחמש שנה לאחר פרעות תרפ"ט, עדים אנו לפרעות "מודרניות" * יד הפורעים משבשת את אורחות החיים
|
|
|
|
|
יום ירושלים תשע"ד
|
|
עיר בירתנו המאוחדת מזה 47 שנה * שיר מיוחד למשחררים * לזכר כולם ובן דודי בעל עטור הגבורה שנהרג בשחרור העיר
|
|
|
|
|
צעקה הנערה ואין מושיע לה
|
|
זילות ערכים מוחלטת. רצח שלי דדון בעפולה. רוצח מתעד את קרבנו בנייד. השגריר החדש מהאיחוד הארופי חי בחלום השלום
|
|
|
|
|
מה הייתה כוונת המשורר
|
|
הטפטוף הבלתי פוסק נגד המפעל הציוני מצד אנשי הכתיבה מהשמאל נותן את אותותיו. ראוי לתת את הדעת על הנזק שגורמות מלים פשוטות ולא כל כך פשוטות.
|
|
|
|
|
שופך דם האדם באדם
|
|
מי שמע כזאת? מי ראה כאלה הנותנים דרור לכל מי שמעורב ברצח או עוסק בטרור? * הרהורים בעקבות שחרור סיטונאי של מחבלים עם דם על הידיים למרות מחאות
|
|
|
|
