|
חרך של תקווה
|
|
הכוהנת הגדולה של תשוקת הסקס הנשית היא הסופרת היהודייה האמריקנית אריקה ג'ונג שתיארה בספר "פחד גבהים" (1973), ובספריה הבאים, כיצד היא זוללת סקס "מרוכסן". כלומר, סקס לשם ההנאה שבו, בלי כל צורך להכיר אפילו את שמו של הפרטנר * בזמנו כיניתי את שושנה ויג בשם "אריקה ג'ונג הישראלית"
|
|
|
|
|
|
|
האמנם החמצה?
|
|
על ספרה של זיוה שמיר "מעל כל במה - ביאליק והתאטאון" * ספרא - הקיבוץ המאוחד, 2014, 302 עמ'
|
|
|
|
|
געגועים לשיר עלילה
|
|
על "עץ השדה - סיפורים מחורזים" * סיפור יפה, חרוזים משובבי נפש. לא פלא שאהבתי את הספר הזה
|
|
|
|
|
בהנחה ששוטרים טפשים
|
|
בהנחה שואולי גם הקוראים טפשים... על "שתיים דובים" של מאיר שלו: השקעתי רבות בקריאת הספר, לא יודע אם היה שווה
|
|
|
|
|
עינוי!
|
|
הקריאה הייתה עבורי עינוי של ממש, אבל כאמור, התמדתי בה עד העמוד האחרון * אינני זוכר שאי פעם יצאתי מקריאת ספר כל-כך מנוער מכל ערך מוסף, וכל-כך מותש מהתמודדות עם מאות חידות שאינן מובילות לשום מקום
|
|
|
|
|
האם יש קסם בדיכאון?
|
|
בספרה החדש של יעל נאמן, כתובת אש, יש תשעה סיפורים קצרים, כשהאחרון שבהם ("האופציה") הוא כמעט באורך של נובלה * ברוב הסיפורים הדוברת היא ילידת יחיעם, ורבים מן האירועים בהם קשורים במקום ההוא
|
|
|
|
|
דגש על "היינו"
|
|
העניין העיקרי בו עוסק הספר הוא תיאור ההווי בבית הילדים, והקשר הרופף למדיי עם עולמם של ההורים, ושל המבוגרים בכלל * הכותבת מספרת על שני יקומים נפרדים - יקומם של הילדים, ויקומם של המבוגרים. הורים מבקרים את הילדים לזמן קצוב בערב, וכל שאר היממה הם פרודים לחלוטין
|
|
|
|
|
|
|
מה רצו מברל כצנלסון?
|
|
הגיבור הראשי של היצירה הוא מנחמקה, איש קטן, לא מתבלט בקיבוץ, לא נחשב ל"עמוד תווך" ולא ל"סוחב", אלא סתם עובד, קצת איטי, קצת נדחק, לעולם לא דוחק, אבל עם זאת בעל נפש נפלאה
|
|
|
|
|
הומור עצמי ואהבת מולדת
|
|
בסוף הספר מופיעה המקאמה הידועה מאוד שלו "אנחנו הרומנים", בה הוא מביע גאווה על היותו ציוני רומני, ויגידו מחרפיה של העלייה הזאת מה שיגידו - לו יש "קבלות"
|
|
|
|
|
שעמום מפוהק
|
|
על ספרו של ניר ברעם "צל עולם" * הספר מציע מספר מרכזים עלילתיים שהקשר ביניהם די רופף, ולעיתים אפילו מלאכותי
|
|
|
|
|
שפע מפעים לב
|
|
על ספרה של זיוה שמיר, "המשורר, הגבירה והשפחה - ביאליק בין עברית ליידיש" - הספר מתאר את התמורות שחלו בהשקפת עולמו של ביאליק - מבוז ליידיש - לאימוצה כשפה שנייה וכמקור לקליטת היגדים; מבוז לציונות המדינית של הרצל - לאהדה לתנועה
|
|
|
|
|
הצצה אל הגלוי ואל המכוסה
|
|
על ספרה של זיוה שמיר, "צפרירים - ביאליק נגד הרצל ו'הצעירים'" - לטעמי, הספר הזה מיועד לא רק לחוקרים ולסטודנטים לספרות, הוא מיועד, בראש ובראשונה, למורים לספרות, אשר ימצאו כאן ניתוחים נפלאים של יצירות הנלמדות בבית הספר
|
|
|
|
|
תוגה גדולה והָאֵם שאיננה
|
|
ספר השירים של יותם ראובני "שירים: 2012-1970" משאיר רושם חזק על הקורא, מושך אותו אל מחוזות ההגות והרגש ומעניק חוויה אסתטית שובת לב
|
|
|
|
|
לקסיקון הוא בעצם מילון
|
|
העיקר הוא שלקסיקון הוא בעצם מילון, ובמילון כל המילים שוות, והן מסודרות לפי אלף-בית, ולא לפי חשיבותן
|
|
|
|
|
"השמות שמורים במערכת" - סוגה חדשה?
|
|
הספר כתוב כולו בלשון פיוטית מאוד, אין בו כמעט התרחשות, וזאת שישנה - היא על הרוב חשודה כווירטואלית, ושני המתכתבים ביניהם - משורר ומשוררת - הם חסרי שם. חלקים רבים מהרומן עוסק - כמקובל בשירי משוררים - בארס פואטיקה, ממנה לומד הקורא שהכותבים אינם כפופים לשום חוק פרוסודי, שאין צורך בחוקים בכתיבה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
האמנם רומאן?!
|
|
לפנינו תיעוד היסטורי באשר לגלגוליה המדהימים של משפחה מעורבת * התיעוד הוא, על הרוב, בהחלט מרתק, אך מרכיביו מצביעים על כך שהכוונה הייתה לחשוף תיעוד, וזאת גם התוצאה, ולכן הספר לא התגבש לכדי רומאן * על ספרו של צבי ינאי, "שלך, סנדרו", כתר, 2006, 344 עמ'
|
|
|
|
