עולם חדש מופרע
|
המערב השתנה מול עינינו - לא בשכיחות האנטישמיות שלו, שכן גילוייה תמיד רבו או התמעטו בהתאם לנסיבות - אלא בערכיו ובנורמות שלו. הסיבה לשינוי? בראש וראשונה, התפשטות עקרון המוסר היחסי. הלה הוחדר אלינו זה מכבר על-ידי הפלגים המרקסיסטיים באקדמיה המערבית, כולל הישראלית, התפשט מהם אל כלל האקדמיה והופץ לציבור באמצעים המקובלים - עד שהפך למעין חוק ברזל בתודעה: הכל יחסי
|
|
|
הם צדקו
|
בעשורים האחרונים, עם הפצתה ההולכת וגוברת של הפוסט-ציונות, הייתה נטייה אצל רבים בינינו, ודאי בין אנשי ה"אליטה" שלנו, להשכחת ייחודנו כעם, שלא לדבר על השכחת מטרת הציונות של הבאת כל יהודי הגולה ארצה
|
|
|
קונספציה שגויה והרסנית
|
היום יותר אנשים מבינים, וגם אם לא לגמרי, אז רבים לכל הפחות מבינים, שבמצב שבו האויב מתנגד בכל תוקף לקיומך פה - בכל תנאי ובכל גבול - הוויתור לו הוא הרסני * מדיניות "קיר הברזל" יכולה בהחלט להביא לשקט גם מצד אויב זה. ההרתעה המוחלטת, שמתלווה אליה פחד נורא מכוחנו, תשתק ותשתיק.
|
|
|
הוליווד ואנחנו
|
הסרט אינו מטיף לקומוניזם. מצד שני, הוא גם אינו שולל אותו בשום צורה. מבחינה זו, הסרט הוא לכאורה ניטרלי. יחד עם זה, אם יש אנשים שמוצגים באופן "רע" בסרט, הרי אלה אותם אמריקנים מן הימין שנאבקו באופנהיימר או ניסו לצמצם את השפעתו
|
|
|
עקרון הזמבורה
|
הזמבורה כמובן משמשת גם להשתקת הקול בפועל. בבקשה, יעמוד בגאון איש הציבור (כזה שזוכר לשים אטמים באזניו) מול שאון הצפצופים - האם מישהו בכלל ישמע אותו? ולמקרים שאין בנמצא זמבורות ממשיות, לא נורא. אפשר עדיין לפעול על-פי העקרון המנחה של גירוש בכוח של הדובר מן הבמה
|
|
|
'1933'? לא רק טיפשות אלא גם נבזות
|
גם אם הייתה קיימת בגרמניה של שנות השלושים מקבילה משפטית לאסתר חיות ולכל שופטי בג"ץ לא ניתן היה לעצור את חיסול הדמוקרטיה בגרמניה * הדמוקרטיה הגרמנית קרסה בגלל רפיון מארג המפלגות הדמוקרטיות שהתנגדו לנאצים וללא קשר לחוזק או לחולשה של בית המשפט הגרמני
|
|
|
התפכחות מלאה? לא ממש
|
אפילו מן השמאל הישראלי, וודאי מן המרכז, כמעט איננו שומעים בשנים האחרונות הבטחות על כך שיש בידם איזו נוסחת קסם שתביא את השלום הנכסף עם הפלשתינים. הסיבה לכך כמובן היא מחיר הדמים שהציבור שילם על ניסיונות השווא שלהם להביאו . במהלך השנים הארוכות הללו הייתה זו המציאות האכזרית, שכללה רק לאחרונה ירי של אלף וחמש-מאות טילים עלינו, שהחדירה בעם את ההבנה שהמנהיגים הפלשתינים אינם מעוניינים בשלום עמנו
|
|
|
התיוג - כוחו וחולשתו
|
תיוג הימנים כהמון נבער ומוסת, כמו גם השימוש בסיסמאות, מונע לא רק דיון על התכנים הרעיוניים בין הצדדים בעלי הדעות המנוגדות, אלא גם דיון אמיתי בתוך השמאל עצמו * לרעש הסיסמאות החודרות לאוזניים יש כוח רב. אבל כך גם לעובדות כשבוחנים אותן
|
|
|
דמוקרטיה? לא בשבילנו
|
שופטים חורגים מגבולותיהם ומבטלים חוקים על סמך דעותיהם וערכיהם האישיים, מה שמוביל לאוליגרכיה אינטלקטואלית, לערעור הדמוקרטיה ולהפיכת המדינה לחסרת חוק. אינטלקטואלים כמו אהרן ברק, המחזיקים בתפיסה גבוהה יותר של משפט וממשל, הם האחראים למגמה מסוכנת זו. מי שתומכים בדעה זו לא צריכים לשאת שלטים פרו-דמוקרטיים בהפגנות, מכיוון שהם נגד הדמוקרטיה
|
|
|
הצוות, המשפחה והאמת
|
בתחילה, לא התכוונתי לכתוב מאמר תגובה ולהתייחס שוב לסילופים עליי ועל בני משפחתי, כשהפעם זה מגיע מפקודיו של יוני. אולם, בכל זאת החלטתי להגיב, בעיקר בגלל אמירה אחת שלהם שהטרידה אותי מאוד ושאינה נותנת לי מנוח
|
|
|
תרבות השקר
|
עלינו לשים לב למה שגם התקשורת יודעת: שאמנם אין לה אותה אחיזה עלינו כמו בעבר, אבל עדיין כוחה רב. תרבות השקר, המקובעת עמוק בתודעתה, חיה וקיימת ועושה את עבודתה יום יום
|
|
|
החרם ושברו
|
* מנגנון החרם משמש את השמאל מאז שהוא קיים, בכל התחומים;
* הימין בכללותו ממודר, עד כמה שמתאפשר הדבר, ממוסדות התרבות, הקולנוע, התקשורת, והמשפט;
* לפני שבוע וחצי גילו המחרימים שהם המיעוט, למרות שליטתם במיקרופונים
|
|
|
ההלם שהכה בשמאל
|
פודקאסט מתחת לסף - תוכנית מספר 4 * עדו נתניהו ואמנון לורד משוחחים על ההלם שהכה בשמאל הישראלי במהפך של 1977, למה השמאל הרגיש שגונבים לו את המדינה ולמה הוא טרם התאושש מזה
|
|
|
על המהפך של 1977
|
פודקאסט מתחת לסף, תוכנית מספר 3 * עדו נתניהו משוחח עם משה פוקסמן על המהפך הפוליטי של 77'
|
|
|
|
|
הספד לאבא
|
דברי פרידה לפרופ' בנציון נתניהו בהלווייתו
|
|
|
|
היעד האסטרטגי של הטרור
|
בשני הדורות האחרונים הפך הטרור נפוץ כל כך, כיוון שהוכיח יעילות בהחלשת חוסנו המנטלי של המערב
|
|
|
|
|
"מסר ההפחדה"
|
אין זה מתמיה שכתב מצוי מחדיר את דעותיו באופן סמוי-מה לרפורטז'ה שלו, או שהשמאל נוהג להשתמש בסיסמאות כדי לנגח בהן את הימין, אלא שהשמאל אכן מאמין בטענותיו
|
|
|
הקומיסרים החדשים
|
בקנדה, אמירות בדבר עליונות התרבות האירופית על פני תרבויות אחרות, ובעיקר מתן דוגמאות המנמקות אמירות אלה, לא רק שאין להן מקום בשיחת קוקטייל בין בעלי הדעות המתקדמות, אלא הן גבוליות מבחינת חוקיותן
|
|
|
|
|