|
הפגיעה בבכיר האירני - סיכול צופה פני עתיד
|
|
הפגיעה בבכיר האירני חסן ציאד ח'דאיארי (אם בוצעה ע"י ישראל) אינה התנקשות, בוודאי לא "חיסול" שהוא מונח מעולם הפלילי - היא פעולת סיכול, צופה פני עתיד, של גורם שעסק בתכנון ובביצוע פיגועי טרור נגד ישראלים
|
|
|
|
|
אירן צריכה 12-8 חודשים לפצצה
|
|
ההערכות לגבי המרחק של אירן מפצצה גרעינית שונות מאוד זו מזו, בשל השורה הארוכה של משתנים רבי חשיבות שיש להביא בחשבון * ההערכה המחמירה ביותר מובילה לשלושה-שישה חודשים, והמקלה ביותר – לשנתיים * מוטב לפעול לפי הערכת הביניים, שהיא הסבירה ביותר
|
|
|
|
|
התנקשות בטהרן, שתיקה בירושלים
|
|
ישראל צריכה להמשיך לשתוק ולהימנע מקריצות ורמיזות, להיות מוכנה לתגובה אירנית ולהבטיח כבר כעת את שיתוף הפעולה עם ממשל ביידן
|
|
|
|
|
בין נגיף לממשלה: אתגרים והמלצות
|
|
המכון למחקרי ביטחון לאומי מעדכן את הערכת המצב האסטרטגית שלו לנוכח אירועי הקורונה וההשלכות הצפויות של המגיפה, ומציג שורה של המלצות מדיניות וביטחוניות לממשלת החירום * בין המרכזיות שבהן: לשים לב לאירן ולחזית הצפון, להימנע מסיפוח ביהודה ושומרון, לפתח מומחיות בנוגע לסין ולהתכונן לאפשרות של זעזועים משטריים במדינות האיזור
|
|
|
|
|
משבר הקורונה: החודשים הבאים
|
|
הדמיה של "קבינט הקורונה" שערך המכון למחקרי ביטחון לאומי, מצביעה על האתגרים ומציעה את דרכי הפעולה בחודשים של המעבר לחיים בשגרת קורונה
|
|
|
|
|
הזדמנות לתיאום המדיניות מול אירן
|
|
פגישת נתניהו-טראמפ בשולי עצרת האו"ם תתקיים על-רקע המשבר בחצי-האי הקוריאני, וההקבלה הבלתי-נמנעת לתוכנית הגרעין האירנית * על ישראל לקיים דיאלוג רצוף ואינטימי עם וושינגטון לגבי האתגר האירני, שיתבסס על הבנה הדדית של המצב האסטרטגי של בעלת בריתה במזרח אסיה
|
|
|
|
|
משבר הר-הבית ועבודת הקבינט
|
|
המשבר שפרץ סביב הר-הבית הסתיים בשלב זה, אך המאזן הכולל לגביו אינו משביע רצון משום שאין ספק שאירועים עם מאפיינים דומים יתרחשו בעתיד וחשוב יהיה לסיימם בפחות נזקים מדינים וביטחוניים למדינת ישראל, יש לקיים תהליך למידה ותחקור שאיננו חקירה המחפשת אשמים, אלא כזה החותר להפקת לקחים שיסייעו לקבינט המדיני-ביטחוני לתפקד טוב יותר במשבר הבא
|
|
|
|
|
תובנות מהמזרח הרחוק למזרח התיכון
|
|
בשבוע שעבר שיגרה לראשונה קוריאה הצפונית טיל בין-יבשתי, שטס במשך כמעט 40 דקות ומסוגל להגיע למרחק של מעל 6,000 ק"מ * כך ביקשה קוריאה הצפונית להמחיש כי ביכולתה לאיים על טריטוריה של ארצות הברית – לא רק על כוחות אמריקנים הנמצאים בצפון-מזרח אסיה * השיגור בוצע ביום העצמאות האמריקני ומספר ימים לאחר הפגישה בין הנשיא האמריקני דונלנד טראמפ לראש הממשלה הנבחר של קוריאה הדרומית, מון ג’ה אין, המייצג תפיסה פייסנית מול הצפון
|
|
|
|
|
|
|
נזק מתוחם, מסר לעולם, עדיין לא שינוי אסטרטגי
|
|
בלילה שבין ה-6 ל-7 באפריל שיגרה ארצות הברית עשרות טילי שיוט ממשחתות בים התיכון, ופגעה בבסיס חיל-האוויר הסורי בדרדע'אן-שעיראת, שממנו יצאו כ-70 שעות קודם מטוסי משטר אסד לתקיפת אזרחים בנשק כימי
|
|
|
|
|
אסטרטגיית ה"בינאום" הפלשתינית – סוף הדרך
|
|
פני כעשור בחרו הפלשתינים ב"אסטרטגית הבינאום" * האסטרטגיה שיקפה חוסר אמון ביכולת לגשר על הפערים מול ישראל וכן היא שיקפה את תקוותם שיקבלו מהקהילה הבינלאומית את שלוש הדרישות המרכזיות שלהם: 1. הקמת מדינה פלשתינית 2. על בסיס גבולות 67' 3. ובירתה בירושלים
|
|
|
|
|
|
|
העברת שגרירות ארצות הברית לירושלים
|
|
בשקלול ההיבטים החיוביים והשליליים, אותם מונה המחבר במאמר, מצטיירת תמונה ברורה לטובת העברת השגרירות האמריקנית לירושלים * המהלך נכון ורצוי עבור ישראל, אם וכאשר יבוצע באופן, בעיתוי ובהקשר מתאים, כך שימוצו היתרונות ויצומצמו הסיכונים הגלומים בו
|
|
|
|
|
החלטת מועצת הביטחון 2334 ומשמעויותיה
|
|
החלטת מועצת הביטחון 2334 היא אקורד סיום צורם של שמונה שנות קיפאון בתהליך המדיני בין ישראל לפלשתינים * הנשיא אובמה וראש הממשלה נתניהו הובילו את ישראל למפולת מדינית קשה ולקבלת החלטה בעייתית ביותר לישראל ולתהליך השלום כאחד
|
|
|
|
|
הזדמנות לביצור היחסים המיוחדים
|
|
טראמפ הציג עמדות בדלניות, וכן הצהיר על כוונות להחליש את המחויבות האמריקנית לנאטו ולשתף פעולה עם רוסיה * מתחים אלו, שעדיין לא ברור כיצד יגשר עליהם הממשל החדש, מקשים לזהות את מדיניות החוץ שלו בזירה הגלובלית בכלל ובמזרח התיכון בפרט * קשה להגדיר את עמדתו המדויקת של הנשיא הנבחר טראמפ כלפי ישראל
|
|
|
|
|
יציבותה של הרתעה בצפון ובדרום
|
|
האירועים הביטחוניים שהתרחשו בשבוע השני של אוקטובר 2016 בדרום ובצפון החזירו את תשומת הלב הישראלית לשתי חזיתות העימות הנפיצות ביותר – מול חיזבאללה ומול חמאס * המצב בחזית הדרום יציב פחות מאשר בזירה הצפונית, שכן בצפון העימות הוא דו-צדדי ולכן נשלט יותר
|
|
|
|
|
מטעות היסטורית לחלופה המועדפת
|
|
הארכת המו"מ עם אירן על הסכם גרעיני מעניקה לישראל תקופה בת 7 חודשים, שבמהלכה היא אינה חייבת לקבל החלטות כבדות-משקל. אולם ב-1 ביולי 2015 תעמוד ישראל מול מצב אסטרטגי, שיחייב קבלת החלטות קשות - אם יגובש וייחתם "הסכם רע", או אם יקרסו השיחות. שני מצבים אלה יציבו בפניה חובה לגבש מחדש את האסטרטגיה לעצירת תוכנית הגרעין האירנית
|
|
|
|
|
|
|
לא "הסכם היסטורי" ולא "כישלון היסטורי"
|
|
מהתגובות של בכירים בישראל ניתן היה לחשוב שהאירנים קיבלו בז'נבה אישור מהמעצמות לפתח נשק גרעיני, ושהסכם זה מביא את אירן למצב של 'מדינת סף גרעינית'. ההסכם שהושג הוא רק הסכם ראשוני וחלקי התקף לשישה חודשים, שבמהלכם ינסו המעצמות ואירן להגיע להסכם סופי וכולל
|
|
|
|
|
|
|
כן למשא-ומתן, כן להסכם
|
|
מתקפת ה"חיוכים והקסם" האירנית הגיעה בסוף השבוע לשיאה. המתקפה כללה את כל המרכיבים החיוניים לאסטרטגיה נכונה של דיפלומטיה ציבורית במאה ה-21: מאמרים מקדימים ומתונים בעיתונים מרכזיים שחתומים על-ידי נשיאי אירן בעבר ובהווה, ראיונות טלוויזיה עם כתבות בכירות ברשתות המובילות (עם כיסוי ראש ובלעדיו), שיחות רקע לבכירי הפרשנים ונאומים מתונים ולא מתלהמים בעצרת האו"ם האומרים את כל ה"דברים הנכונים"
|
|
|
|
|
תקיפה אמריקנית בסוריה: משמעויות לישראל
|
|
על ישראל להמשיך ולהצהיר שאסד צריך להיענש על השימוש בנשק כימי כדי לשקם את ההרתעה ולחזק את הטאבו על השימוש בנשק זה. קיים גם צורך חיוני שירושלים ו-וושינגטון תמשכנה לתאם את פעולותיהן בזירה הסורית מתוך ראיה כוללת של האסטרטגיה המשותפת לעצירת תוכנית הגרעין של אירן
|
|
|
|
|
לקראת התערבות צבאית אמריקנית בסוריה
|
|
ניתוח החלופות הרלוונטיות של הנשיא אובמה מצביע על הצורך באסטרטגיית התערבות משולבת והדרגתית תכלול תקיפה של יעדים אסטרטגיים נבחרים כאקט ענישה על התקיפה הכימית בפרברי דמשק, והכרזה על "No Fly Zone". ארצות הברית תוכל בצעד שני גם להכריז על אזורים מפורזים ומסדרונות הומניטריים ולתקוף נכסי שלטון אם אסד יסלים תגובותיו
|
|
|
|
|
|
|
התמודדות עם התעצמות האויב
|
|
השאלה האם על מדינת ישראל לפעול נגד התעצמות האויב ונגד איומים פוטנציאלים ולהנחית עליהם מכת מנע צבאית איננה טריוויאלית וקיימות גישות מנוגדות לנושא
|
|
|
|
