|
כך נראית תמיכה מלאה
|
|
ביידן מתייצב בצורה מוחלטת לצד ישראל, גם מסיבות מדיניות וגם בשל הזעזוע ממעשי חמאס. נסיון העבר מלמד שמדובר במשאב מתכלה, שכדאי לנצל כל עוד הוא קיים
|
|
|
|
|
תחת שמי הים התיכון - וגם מתחת למים
|
|
התנאים הפוליטיים במזרח הים התיכון מאפשרים להתקדם לעבר הסכמות ושיתופי פעולה דו-מדינתיים ואף רב-מדינתיים בהם יהיו שותפות ישראל, טורקיה, יוון, קפריסין ומצרים
|
|
|
|
|
להתחשב בעמדת ארה"ב בנושא הרפורמה
|
|
ישראל יכולה שלא לאהוב את ההתערבות של ביידן בנושא הרפורמה ואת ביקורתו על הממשלה בנושא הפלשתיני, אבל חשוב מאוד להקשיב לו ולהימנע ממתחים מיותרים
|
|
|
|
|
|
|
|
|
להתרכז באיום האירני, לדחות את השאר
|
|
אירן קרובה מאי פעם לנשק גרעיני, וכשלון המו"מ איתה מעניק לישראל הזדמנויות יוצאות דופן * יתר הנושאים, ובמיוחד בעיות פנים, צריכים לחכות לשנת 2025
|
|
|
|
|
החיפזון מן השטן ביחסים עם סעודיה
|
|
הממלכה אומנם מאותתת על נכונות ליחסים גלויים עם ישראל, אך הדרך אינה פשוטה ומהירה * שיקולים פנימיים, היחסים עם ארה"ב והסוגיה הפלשתינית ממלאים תפקיד משמעותי
|
|
|
|
|
הגרעין האירני: המבחן הגדול ליחסי ישראל-ארה"ב
|
|
ישראל צריכה להיאבק בעסקת הגרעין הגרועה עם אירן, אך בלא להתעמת עם ממשל ביידן - ויש דרכים לעשות זאת * מאחר שגם ארה"ב מבינה שמדובר רק בצעד שמטרתו להשיג זמן, שתי המדינות צריכות להחליט מה עושים עם הזמן הזה
|
|
|
|
|
משחקי הנשיאים: הרצוג, סיסי וארדואן
|
|
פנייתו של נשיא מצרים לקארין אלהרר בוועידה בקהיר, מסעותיו של הרצוג במזרח הים התיכון וחיזוריו של נשיא טורקיה אחרי ישראל - כל אלו מלמדים על מעמדה המתבסס של ישראל כשחקן בעל חשיבות אסטרטגית
|
|
|
|
|
קבעו עובדה: האיתות האווירי של ישראל לידידיה ולאויביה
|
|
התרגיל האווירי הרב-לאומי שהתקיים בישראל בחודש שעבר הוא בעל חשיבות עצומה - הן במישור הטקטי של הגברת היכולת הצבאית הישראלית ופתיחת שווקים לייצוא ביטחוני, והן במישור האסטרטגי של האיתות לאירן והכשלת הנסיונות לבודד את ישראל
|
|
|
|
|
הסכם הגרעין עם אירן יהיה רק ההתחלה
|
|
אין סיכוי של ממש להשיג בהמשך "הסכם טוב יותר"; ההפך הוא הנכון * ישראל צריכה להעביר מסר ברור, מבלי להגיע לקרע עם ממשל ביידן, תוך שימור התדמית הכוחנית שלה
|
|
|
|
|
לא לשכוח את הקשר עם ירדן
|
|
היחסים הביטחוניים עם ירדן ממושכים ומועילים, וניתן לנצל את החלפת הממשלה ברבת עמון לשיפור הקשרים המדיניים ודימויה של ישראל ברחוב הירדני
|
|
|
|
|
זו העת ליוזמה מול הפלשתינים
|
|
הממשל הבא יהיה אוהד לישראל, אם כי ייתכנו חילוקי דעות איתו בשני נושאים - הפלשתינים ואירן * מאחר שאירן הוא הסוגיה החשובה באמת, ישראל תיטיב לעשות אם תציע כבר כעת יוזמה שמטרתה לנהל את הסכסוך מול הפלשתינים
|
|
|
|
|
איחוד כוחות נגד ארדואן?
|
|
שאיפותיו של נשיא טורקיה יכולות להביא לשיתוף פעולה יוצא דופן בין ארה"ב לרוסיה – וגם לישראל יש מה להרוויח ממנו ואולי אפילו ליזום אותו
|
|
|
|
|
מצרים נחוצה מול הפלשתינים
|
|
לישראל יש אינטרס בחיזוק מעמדה של מצרים - הן מול רצועת עזה והן מול רמאללה * קהיר היא זו שתוכל לשכנע את אבו מאזן לשוב לשולחן המו"מ על בסיס תוכנית טראמפ
|
|
|
|
|
כיצד לרסן את ארדואן
|
|
ישראל צריכה לשמור על איזון עדין בין שמירת אינטרסים חיוניים שלה לבין הימנעות מהפיכתה של טורקיה לאויבת * הדרך לכך עוברת בוושינגטון, במיוחד במישור הכלכלי שהפך לנקודת התורפה שלו
|
|
|
|
|
ארדואן רוצה עוצמה בינלאומית
|
|
המים הכלכליים במזרח התיכון, המלחמה בסוריה, היחסים עם קטר, היריבות עם מצרים, ביסוס התעשיה הביטחונית - ארדואן מפעיל שרירים בכל הכיוונים
|
|
|
|
|
18 שנותיו של הסולטן ארדואן
|
|
רג'פ טאיפ ארדואן הופך את טורקיה למדינה איסלאמיסטית ואת עצמו לשליט סמכותני * למרות ששלטונו נראה מובטח, לא כך לגבי ההגמוניה של מפלגתו בפרלמנט
|
|
|
|
|
ישראל, יוון והאתגר הטורקי: לקראת מבחנים חמורים
|
|
גם אם יחריפו העימותים במזרח הים התיכון, עד כדי הידרדרות לקראת עימות צבאי, לא תוכל ישראל להיות מעורבת במישרין בלחימה. אולם היא יכולה לסייע בהידוק שיתוף הפעולה המודיעיני, רכש ביטחוני, ובעיקר בפעולה מדינית בוושינגטון, שהיא שתקבע את רמת התעוזה ואופק השאיפות של ארדואן
|
|
|
|
|
לוב כמפתח למזרח הים התיכון
|
|
התסבוכת במלחמת האזרחים בלוב גברה עוד יותר בחודשים האחרונים, ויש לה השלכות על כל האזור - וכמובן על ישראל * עם זאת, יש דרכים רב-ערוציות להפחתת הסיכונים
|
|
|
|
|
הנגיף, וושינגטון וירושלים: היכונו לשינויים
|
|
המגיפה תשפיע על המערכת הפוליטית האמריקנית, על סדרי העדיפות התקציביים של הממשל, על המדיניות של ארה"ב במזרח התיכון, על הקהילה היהודית במדינה ועל ההתנהלות מול אירן * ישראל צריכה להתארגן כבר כעת ולהבין שמה שהיה - הוא לא בהכרח מה שיהיה
|
|
|
|
|
הקורונה פוגעת גם בביטחון המדינה
|
|
מערכים בצה"ל הסובלים באופן קבוע ממחסור בכוח אדם, מאבדים חיילים אשר חלו או נמצאים בבידוד * הצורך להזרים סכומי עתק למשק, לא יאפשר לממן את התוכנית הרב-שנתית של צה"ל * החוסן הלאומי נפגע מן הפוליטיקאים ומתחזק מן האזרחים * ישראל תוכל להפוך את המשבר להזדמנות בתחומי הטכנולוגיה
|
|
|
|
|
חוסן חברתי וכלכלי בשעת חירום: השלכות אסטרטגיות
|
|
ליכולתה של החברה הישראלית לעמוד איתן בשעת חירום בעת מגפת הקורונה יש השלכה ישירה גם במישור האסטרטגי והביטחוני. בנוסף, למרות הקושי התקציבי המתעצם חשוב להמשיך ולהשקיע ביכולות צבאיות, ולשמור על "כספת" של משאבים לצורך זה, נוכח האפשרות שהעימות עם אירן בסוגיית הגרעין יגיע לנקודת רתיחה
|
|
|
|
|
סטטוס-קוו בהר-הבית
|
|
בכל דיון על מתווה מדיני אפשרי, חשוב שישראל תעמוד על כך שלא יחול שינוי במצב הנוכחי בירושלים בכלל ובהר-הבית בפרט. יש לדחות רעיונות בדבר העברת סמכויות השליטה בווקף מידי ירדן, ולהתעקש על שימור המצב הנוכחי
|
|
|
|
|
תמורה בשיח הפנים-ערבי
|
|
אשתקד פרסם מכון ירושלים מחקר שהצביע על סדקים, שאפשר להעמיקם, בעוינות המושרשת של חוגים רחבים בעולם הערבי כלפי ישראל והיהודים. מאז שבו והצטברו ראיות לעוצמתה של עוינות זו, אך התרבו גם הסימנים המאששים את ההערכות האופטימיות יותר
|
|
|
|
