|
|
|
|
|
|
|
פשעי חמאס מעניקים לישראל אפשרויות חוקיות נרחבות
|
|
הכללים מעניקים לישראל מרחב פעולה רחב יותר במלחמה הנוכחית, בשל האיום העצום שמייצר החמאס על ביטחונה * חופש הפעולה מותנה בכך שישראל תכוון את מתקפותיה רק אל מטרות צבאיות וגם לא תיצור רושם מוטעה שונה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לא לזלזל בסכנות מבית הדין הבינלאומי
|
|
בקשת האו"ם לקבל מבית הדין הבינלאומי לצדק חוות דעת על "הכיבוש הישראלי", אינה צפויה להוביל לעיצומים - אך צעדים ישראלים בשטח ופגיעה בבית המשפט העליון עלולים לגרור תגובה בינלאומית משמעותית
|
|
|
|
|
|
|
רוסיה מפרה באוקראינה את החוק הבינלאומי
|
|
עצם המתקפה על אוקראינה הוא הפרה של נורמות יסוד במשפט הבינלאומי, וכעת עולות טענות לפיהן רוסיה מבצעת רצח עם במהלך הקרבות * שורה של הליכים משפטיים מתנהלים נגד הקרמלין, ולמרות שלא יעצרו אותו - יש להם חשיבות בהעברת מסר לרוסיה ולעולם
|
|
|
|
|
אמנסטי שולל את קיומה של ישראל כמדינה יהודית
|
|
הדוח של הארגון, המאשים את ישראל במדינות אפרטהייד מכוונת נגד הפלשתינים מאז הקמתה, חושף את הכוונה האמיתית של מחבריו * זהו חלק ממגמה מכוונת להשחיר את ישראל - המתחברת לנרטיב הפלשתיני של מדינה אחת בלבד
|
|
|
|
|
חאן נגד הטליבאן ודאעש, ולא נגד ארה"ב
|
|
התובע החדש של בית הדין הבינלאומי בהאג חידש את החקירה בנוגע לפשעי מלחמה באפגניסטן - אך למעשה נמנע מחקירת הטענות המיוחסות לכוחות האמריקניים * על שולחנו של התובע מונחת גם חקירה אפשרית נגד ישראל, והחלטתו בנושא אפגניסטן יכולה להתפרש לשתי פנים בנוגע אליה
|
|
|
|
|
האם דף חדש מול בית הדין בהאג
|
|
החלפת התובע בבית הדין בהאג מהווה הזדמנות לבחינה מחדש של ההחלטה לפתוח בחקירה נגד "פשעי המלחמה של ישראל בפלשתין" * ישראל צריכה לקיים שיח בלתי רשמי עם חאן ולהסתייע בארה"ב, שגם היא מתנגדת לחקירות עליהן החליטה קודמתו
|
|
|
|
|
לשמור גם על החומות המשפטיות
|
|
ישראל צריכה לנהל חקירות עצמאיות, יסודיות, מהירות ושקופות משלה - ובכך לעקר את הבסיס הנטען להתערבות שיפוטית זרה * עליה להגיע למערכה המשפטית נגדה כשהיא חמושה בחומר עובדתי ומשפטי, ולאפשר שקיפות מירבית כדי להציג את המורכבות והאתגרים של המערכה
|
|
|
|
|
אלימות במשפחה – כמו הביטחון
|
|
אימוץ של כלים מעולם הביטחון הלאומי יכול לסייע: לקבוע גורם מתכלל, לעסוק במניעה ולא רק בתגובה, להקציב משאבים ולהבטיח שהמדינה תוביל את המאבק
|
|
|
|
|
ביטול חוק ההסדרה יסייע לישראל
|
|
המשמעות בשטח תהיה מועטה יחסית, כי יש דרכים להכשיר חלק ניכר מהבנייה בהתנחלויות * לעומת זאת, הוא מספק לישראל תחמושת משמעותית במאבק נגד בית הדין הפלילי הבינלאומי
|
|
|
|
|
פטרנליזם פוגע ומזיק במבוגרים
|
|
המשך הבידוד הכוללני של המבוגרים אינו נחוץ מבחינה רפואית, אינו מוצדק מבחינה תפקודית, יזיק מאוד להם ולמשק - ותוצאותיו אף עלולות להיות קשות מאלו של הקורונה
|
|
|
|
|
חוק ההסדרה ותפקיד המערכת המשפטית
|
|
חשוב להדגיש שההימנעות מהחלת החקיקה הישראלית באזור לאורך השנים נבעה גם ממניע חשוב נוסף והוא חוסר הרצון להחיל באופן מלא ושוויוני את החקיקה הישראלית על כל תושבי האזורים הללו
|
|
|
|
|
החלטת מועצת הביטחון 2334 – ניתוח ומשמעויות
|
|
ביום 23 בדצמבר 2016 אימצה מועצת הביטחון של האו"ם את החלטה מספר 2334 בעניין ההתנחלויות. מדובר בהחלטה הראשונה של מועצת הביטחון שכוללת גינוי כה נחרץ למדיניות ההתנחלויות של ממשלת ישראל מאז החלטה 465 משנת 1980 * מוטיב מרכזי בהחלטה, כפי שמודגש בסעיף 4, הוא ההכרח להפסיק כל פעילות הנוגעת להתנחלויות כדי לשמר את האפשרות להגיע לפתרון שתי המדינות
|
|
|
|
|
החלטת ביה"ד בהאג על המשט: תמרור אזהרה
|
|
ניתוח האירועים, כפי שנעשה בהחלטת תובעת ביה"ד בנוגע ל"תקרית המרמרה", בשילוב הממצאים והמסקנות, יכול להעיד על מגמה של משרד התובעת ביחס למקרים עתידיים, אשר יש להתייחס אליה ברצינות וראוי להפיק לקחים ולהיערך לקראת הבאות
|
|
|
|
|
הכרה של האו"ם במדינה פלשתינית – כיצד להגיב?
|
|
ההכרה במדינה הפלשתינית על-ידי עצרת האו"ם לא תוביל לשינוי המציאות הקיימת בשטח. בראש ובראשונה מן ההיבט העובדתי, בשל המשך הימצאותו של צה"ל בשטח והמשך ההגבלות הקיימות על הרשות הפלשתינית
|
|
|
|
