|
|
|
חודש הרחמים ו...האביב
|
|
האביב השני הוא בתשרי. האביב הרוחני. הגוף אומנם מתחדש בניסן, אך הרוח בתשרי. הרוח שהייתה עד כה בתרדמת, אותה רוח שרצונות הגוף ומשובות הנעורים הסתירו אותה כל השנה, מתחילה באלול להתעורר ומלבלבת בתשרי
|
|
|
|
|
ויהי אחרי המגיפה?
|
|
מלחמת הכל בכל בתוך המחנה "הדתי-לאומי-ציוני-דתי-חרד"לי-מפד"לי-לחומרא-לקולא-לייט" יוצאת משליטה. מי צריך הינתקות-התכנסות-גירוש-פוגרום כשאנו אוכלים מצוין אחד את השני * עד כאן!
|
|
|
|
|
|
|
בית יהודי מחפש משפחה חמה
|
|
אבוי לנו אם ביום הבחירות ימצא הבוחר היהודי-לאומי מולו בקלפי כמה אפשרויות בחירה * יש להתאחד סביב פתק אחד והצבעה אחת, אחרת שאלת 'מי בראש' ומי מספר חמש ממש לא תהיה רלוונטית כיוון שרה"מ הבא יתעלם באלגנטיות מכל רסיסי המפלגות הללו ויגרש אותנו לאנחות
|
|
|
|
|
מאחדים את עצמנו לדעת
|
|
האם הח"כים אינם מבינים שהמנדט אשר ניתן להם בבחירות לכנסת ה-17 תחת השם "איחוד-לאומי-מפדל" לא היה מנדט אישי אלא הצבעה ציבורית על דרך, על מצע, על רעיון? * כיצד הם מעיזים לנהוג במנדט שניתן להם כאילו מדובר בנכס פרטי אשר ניתן להעבירו ממקום למקום?
|
|
|
|
|
תודה אברום
|
|
לבי עולץ בקרבי על דבריו החושפניים לכאורה של אברום בורג. אותו לוחם גדול ומהולל למען ערכי חופש הביטוי, חירות הפרט, פלורליזם והומאניות. כעת גם התמימים אשר נצודו בעבר ברשתו מגלים שמדובר למעשה במשנה סדורה מאוד של הרס מדינת ישראל והציונות אשר הסתתרה לה כל השנים תחת מעטה של ליבראליות והומאניות
|
|
|
|
|
צו השעה: מחנה נאמן ומאמין
|
|
דווקא בשעה קשה זו, ואחרי כל הטעויות שהמחנה הלאומי עשה, זו השעה שעל הימין להתאחד תחת דגל אחד ומטרה אחת, לזכות ב-50 מנדטים או יותר ולכבוש את השילטון
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אל תשסה. תאהוד!
|
|
לא חלף זמן רב מאז קראנו כולנו תכלה שנה וקללותיה. כן, כולנו. שהרי גם אם לא כולנו בקרנו בימים הנוראים בבית הכנסת, בטוחני כי אין אחד בעם שלא זעק בחדרי לבו שתכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה. כעת צא ולמד מה כיוון כל אחד ואחד באומרו זאת ותמצא שרובו המוחלט של העם התכוון לאותם דברים:
|
|
|
|
|
הפרח מגני
|
|
אתם בטח מכירים את הילד שלי. נו, זה שעולה לכיתה א'. הילד הכי מתוק בעולם. והכי נבון. וגם הכי מוכשר.
|
|
|
|
|
מולדת האנטישמיות
|
|
"הדתיים מכניסים פוליטיזציה לצבא. הכיפות הסרוגות עבורי הן כמו צלב הקרס על השרוול של החיילים הנאציים (האלוף במיל. שלמה גזית, ידיעות אחרונות י' אדר תשנ"ח עמ' 12 8.3.98)
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דה ז'בו בנים לגבולם
|
|
בשבועות האחרונים אני מסתובב בתחושה של דה-ז'בו. הנה שוב המסע הציבורי נגד עקירת יישובים, שוב כרזות ומדבקות עם הצבעים המוכרים, שוב הסומק חוזר ללחיים והפעילים חוזרים לגן-הוורדים.
|
|
|
|
|
ההינתקות אין, אחמד יאסין אאוט
|
|
ישראל מתעוררת הבוקר לבוקר חדש. שונה לגמרי מיום האתמול. שום דבר שהיה עד היום כבר לא יהיה אותו דבר. אתם יודעים מדוע? כי אתמול התאריך היה כח' באדר התשס"ד והוא לא ישוב לעולם.
|
|
|
|
|
אמנות צבועה (אדום) ומדינה צבועה (מאוד)
|
|
אינני ממליץ להיסחף אחר 'פרץ הפטריוטיות הפתאומי' ששטף אותנו, לנוכח התפרצותו של שגרירנו בשוודיה כנגד מיצג 'המחבלת הצחורה', השטה על דם הנרצחים ממסעדת "מקסים".
|
|
|
|