|
לאגור רוח
|
|
מא הגתה את הכינוי "חלון החלומות" הרבה לפני שהתחלתי לאגור רוח * הכינוי התאים לחלון שהנוף הנשקף מבעדו מעורר חלומות
|
|
|
|
|
סימני חיים
|
|
הדקות חולפות, ארוכות כנצח בעיניהם המפוחדות של האב והאם * הדקות חולפות, מהירות מדי בעיני הרופאים, שעדיין לא הצליחו להפיק סימני חיים מגופו הדומם של התינוק
|
|
|
|
|
כשנגמרו לה המילים
|
|
הלב מחסיר פעימות, והעיניים מתרוצצות * על השידה הקטנה, הסטנדרטית, אין כלום, לבד מקופסת מונטנה כמעט מלאה, אבל במגירה העליונה הוא מוצא חפיסות ריקות של כדורי שינה
|
|
|
|
|
אמן כוסאומו
|
|
ביום שישי בלילה אנחנו משנים את סדר הסיור כדי שכולם ישתתפו בארוחת שישי. החבר'ה שנמצאים בשטח ממתינים בדויד מחוץ למוצב
|
|
|
|
|
חלק מהחיים
|
|
בהודו המוות הוא חלק מהחיים * בכביש, זה בהחלט נראה כך * כל הנסיעה יש מן תחושה שעוד רגע תתרחש כאן תאונה קשה
|
|
|
|
|
"חברות אדם"
|
|
"צורם", צעק אהרון גדות לחברו מבעד לניסורן של הגיטרות ולשאגות הזמר, שחנק בידיו את עמוד המיקרופון, ולהלמות התופים חסרת המקצב, והוא מצליח להביע אישור בנגינת קולו
|
|
|
|
|
מקהלה
|
|
היה גשם נורא בזמן שחיכיתי לבן הזוג שלי * ידעתי שהוא רופא במקצועו - חששתי קצת מן המקצוע הבשרני הזה - ומכיוון שהיה ברור לי שיקרא את המפה האנטומית שלי באותה מהירות שקוראים תפריט, לא הערמתי קשיים בדרכו ולבשתי שמלת צמר דקה, אפורה ועכברית
|
|
|
|
|
המרד העירוני הראשון
|
|
לא רק שבפרוץ המרד חיו בגטו עשרות אלפי יהודים שלא השתייכו לכוחות הלוחמים, יהודים אלו אף היו נדבך חשוב במרד
|
|
|
|
|
|
|
סיפור שלא סיפרתי
|
|
בגעגועים ובאהבה מתאר אורי חנוך, יליד 1928, את ימי ילדותו בקובנה * חייו השתנו ללא הכר עם כניסתם של הכוחות הסובייטיים לליטא בשנת 1940 ולאחר מכן תחת הכיבוש הגרמני בקיץ 1941
|
|
|
|
|
בית יהודי בגרמניה הנאצית
|
|
צמצום המרחב הציבורי של היהודים היה כאמור פגיעה קשה, אך בכך לא היה די * החיים היהודיים בגרמניה הנאצית התאפיינו גם בצמצום מרחב המגורים הפרטי ובהרעה בתנאי הדיור
|
|
|
|
|
אנה (פופר) פלטין 1904-1943
|
|
חודשים ספורים לאחר כניסת הגרמנים לעירן הופך בלי משים "יומנה של הלנקה "גם ליומנה של האם * תיעוד ילדותה של הלנקו הקטנה הופך למסמך שמשקף את מציאות החיים ההולכת ומידרדרת
|
|
|
|
|
לא אמות כי אחיה ואספר
|
|
מסמך מרגש ורב-ערך המתעד את גבורת ההישרדות ואת השמירה על צלם אנוש בתנאים בלתי אפשריים
|
|
|
|
|
מחברת ראשונה
|
|
צרגאווא הסמוך לדוקלה {1} * ב"ה יום ה' אדר א' שנת תש"ג לפי התאריך האזרחי 10.2.43{2}
|
|
|
|
|
איך ספר נולד
|
|
בעידן שבו אנחנו רודפים אחרי הדגם האחרון של כל דבר, גם נוסטלגיה זוכה למדרוג גבוה מדי, לטעמי
|
|
|
|
|
מורעלים
|
|
המושג "הורים מרעילים" נטבע על-ידי אחרים לפניי, אולם באמצעותו אני מבקשת להאיר ולהרחיב את הדיון במצבי חיים אלה, המוכרים היטב לרבים, מטפלים ומטופלים וגם לאלה שאינם מגיעים לטיפול
|
|
|
|
|
דרך חיים חדשה
|
|
בעזרת עבודה על כמה צעדים פשוטים, ועל-ידי ניסוי הטכניקות הללו בסביבה בטוחה, תהיה — בתוך זמן קצר — בטוח בכוחותיך המחודשים לאסרטיביות
|
|
|
|
|
כיוון לא צפוי
|
|
שיעור בפרספקטיבה הוא רומן חושף וסוחף על זוגיות במשבר, על רגישות יתר, על נשים אמזונות וגברים נעלמים, על אבהות, על אימהוּת ומהות ובכלל
|
|
|
|
|
סיפור מוזר
|
|
נדרשו לי כמה שניות להבין, שחלמתי את הגיבוב המשפטי הזה - עדות לעומס הרגשי שנחת עלי, נרדמתי שוב, חלף עוד רגע והדיילת העירה אותי בנגיעה * ביקשה ליישר את גב המושב ולהיחגר * זהו, הגענו הביתה
|
|
|
|
|
האחות של מרים
|
|
מה לשכוח, איך לשכוח? זאת אישתי. שאני אשכח את האישה שלי? אתה שומע מה שאתה אומר, פנחס? תגיד לי עכשיו מי זה, שמעת?
|
|
|
|
|
בחזרה למקום שנעלם מהשטח
|
|
בשנים ההן היינו מגיעים לחוף אפולוניה דרך חורשת אקליפטוסים קטנה שנשקה לדיונות * בשלהי הקיץ התכסו גבעות חול אלה בחבצלות צחורות, בחצבים תמירים ובפריחה צהובה וזוהרת של נר הלילה, שהאירה את עיניהם של הרוחצים לאור הירח ואת עיני הנאהבים
|
|
|
|
|
פרישה היסטורית-פוליטית על סופה של יהדות ארצות ערב
|
|
מה היה קורה לולא הוקמה מדינת ישראל? גורלן של הקהילות היהודיות היה מִדרדר לאור ההתפתחות שחלה בשנים האחרונות בגורל הנוצרים (שאין להאשימם בבעיית מדינת ישראל) ולאור האנטישמיות האגרסיבית המשתוללת כיום בעולם שהיהודים נעלמו ממנו
|
|
|
|
|
פשוט להיות
|
|
מודעות עצמית היא בעיקרה עבודת שיפור ושינוי של עצמנו * מדובר בשינויים מעשיים ביותר של הרגלי חשיבה, רגש והתנהגות שהטביעו בנו החיים, ואשר אינם משרתים אותנו לטובה
|
|
|
|
|
דרך ארוכה
|
|
הבחנתי מיד בקולו כי אין הוא אדם צעיר, אך לא מאוד קשיש * הוא דיבר אנגלית טובה מודגשת במבטא סיני בולט * אי-אפשר היה לטעות. עניתי לו בסיפוק מה שאכן שם משפחתי הוא לין
|
|
|
|
|
בלי מלחמות
|
|
עם שוב ההכרה עלה התסכול, תסכול עצום, זעם מוכר, הרצון הזה לרדוף אחריהם, להכות, להרוג... אבל בגל השני הייתה תחושת אין אונים שהציפה אותי, התחושה המוכרת כל כך
|
|
|
|
