|
חריצת דין לחריצת לשון הרע
|
|
לאחר התלהמות רבה על לא מאומה, ומעט ויכוחים ענייניים - הנה פתרון שייתן מזור לפחות לוויכוחים הענייניים, ושיפורים לחוקים נוספים
|
|
|
|
|
אם אין ספק אז יש ספק
|
|
מכל הכשלים הרבים שכשלו בהם אמצעי התקשורת הישראלים, הכשל החמור ביותר הוא העדר הספק, כי תפקידה החשוב ביותר של העיתונות לחנך את הציבור להטיל ספק
|
|
|
|
|
הנה לא באה הרכבת
|
|
מה ידעו במאה ה-19 על הקמת קווי רכבת שאנחנו כבר שכחנו? ראוי להיזכר בכך בימים בהם נושא הרכבת לא עלה ב"מחאה" וגם לא בוועדת טרכטנברג * 119 שנים לנסיעת הרכבת הראשונה בארץ ישראל
|
|
|
|
|
פתרון קבע זמני, או פתרון זמני קבוע?
|
|
איך אפשר למצוא פתרון למצב בלתי-פתיר, שכל הניסיונות לפותרו עד-כה נכשלו? כדאי ללמוד מניסיונו של אפרו-אמריקני אחד בשם ראלף בנץ' שזכה בפרס נובל לשלום והצליח להביא חתימת ארבעה הסכמי שביתת נשק בין ישראל למצריים, לבנון, ירדן וסוריה
|
|
|
|
|
מבוא לניהול מאבקים בינלאומיים
|
|
המאבק המדיני הצפוי בעוד ימים ספורים באו"ם מזכיר כמה מאבקים בינלאומיים שנוהלו על-ידינו בתקופות הרבה יותר קשות. יש מה ללמוד ממה שנעשה אז. במשרד החוץ צריכים לזכור, ההסברה הישראלית היא חשובה ואפילו תנאי הכרחי, אבל היא לא תועיל ללא הפעלת כוח פוליטי, וכידוע מה שלא הולך בכוח הולך בהרבה כוח
|
|
|
|
|
הצונאמי הכלכלי - למה זה שוב קורה?
|
|
חשבתם שב-2008 ננקטו הצעדים הדרושים למניעת הישנות המשבר? תחשבו שנית * האם הפעם הם יינקטו? * מה זה אומר לגבינו? (רמז: הפתעה בקינוח של המאמר)
|
|
|
|
|
ככה לא בונים משא-ומתן
|
|
גם בין אלה שאין להם אשליות, יש המטיפים למשא-ומתן רק לשם המשא-ומתן, מעין משחק פוקר כזה. האם יש בכך תועלת?
|
|
|
|
|
הכרזה וקוץ בה
|
|
רוב תושבי הרשות מעדיפים את המשך המשא-ומתן עם ישראל על הצעד החד-צדדי של פנייה לאו"ם. מה הם מבינים שהמנהיגים שלהם לא הפנימו? לרוע המזל, ההיסטוריה מלמדת שההחלטות של המנהיגים שלהם לא מושפעות מראיית טובת עמם או רצון הרוב. ההחלטות תמיד נגררות אחרי הקיצוניים ביותר
|
|
|
|
|
הפתרון שאינו פותר
|
|
מעבר לסיסמאות החבוטות, בואו נבדוק ברצינות ולטווח ארוך האם הפתרון המוצע להקמת מדינה ערבית בשטחי א"י באמת פותר את הבעיה. אנו עלולים למצוא את עצמנו מחליפים בעיה דמוגרפית מדומה בבעיה דמוגרפית קשה וחמורה ממנה, כאשר רוב ערבי עצום יצטופף בדוחק ובמחסור בחלק קטן של ארץ ישראל
|
|
|
|
|
מטורפים, רדו מהגג
|
|
אין כמעט דבר משותף בין האמפתיה המובנת לשכבת הביניים לבין הדרישות של קבוצת האנרכיסטים-קומוניסטים שהשתלטה על שדרות רוטשילד. צריך להפסיק את הטירוף
|
|
|
|
|
שיח טייקונים
|
|
האנשים האלה הם פרי דמיוני, הפגישה הזו לא התקיימה מעולם, והדברים האלה לא נאמרו אף פעם, ובכל זאת כדאי להקשיב להם
|
|
|
|
|
אל תתנו להם לקחת לנו את המדינה
|
|
מחאת האוהלים יכולה להסתיים כאירוע קצת הזוי עם ההישגים שהושגו עד כה, או להוביל למחוזות שאיש מאיתנו לא רוצה להגיע אליהם * סכנה מוחשית ומיידית
|
|
|
|
|
לא אלוהים ישכח
|
|
כשברל כצנלסון כתב את "יזכור" שלו, הוא שילב בה את הערכים של אהבת הארץ וההקרבה למענה שאפיינו את המעשה של טרומפלדור וחבריו. את הערכים הללו רצה ברל כצנלסון שעם ישראל יזכור, ולא רק את השמות של הנופלים. לכן הוא כיוון את התפילה לעם ישראל. כשכתב את "היזכור" ייתכן שהוא חזה את התהליכים שעברו מאז על החברה הישראלית. אך האם אנחנו זוכרים?
|
|
|
|
|
בלתי-כעיס
|
|
אנחנו לא כועסים כשחבורה של פורעים רומסת את גבולותינו ואת ריבונותנו. האם יש משהו שביכולתו להכעיס אותנו? * הפכנו את האימפוטנציה לדרך חיים
|
|
|
|
|
מענה לפרופסור באואר
|
|
קשה לנהל בצורה מסודרת מחלוקת עם אנשי שמאל משום שהוויכוח גולש תמיד לוויכוח על עובדות. לכן הסתמכתי תחילה על נקודות הסכמה שיש לי עם דבריו של הפרופסור. הסכמה לגבי אופיו של החמאס כמו גם התמיכה בצה"ל חזק. עלי גם להסכים עם טענת הפרופ' כי עמי אירופה מאבדים סבלונתם כלפינו, ואני סברתי שמדינת ישראל קמה כדי שקיומם של היהודים לא יהיה תלוי עוד בכך
|
|
|
|
|
תוכנית אין ברירה
|
|
תוכנית חדשה על שום מה? האם רק משום שאין ברירה? האם כדי להוכיח את הידוע - שאין פרטנר אמיתי שמסוגל להביא לסוף הסכסוך? או שאולי יש אפשרות אחרת?
|
|
|
|
|
אז מה הצעד הבא?
|
|
כל היוזמות המדיניות של ראשי ממשלתנו עד כה לא הביאו לשלום, ולמרות הרצון הטוב של כולן, גם לא לשיפור מעמדנו המדיני. הגיע הזמן שבמקום שבאו"ם יעסקו בדה-לגיטימציה קנאית לישראל, יתגונן הארגון מפני הדה-לגיטימציה שתעשה לו ובצדק רב
|
|
|
|
|
|
|
הסברה בעייתית
|
|
התמונות מאיתמר, מהפיגוע בירושלים ומהספינה ויקטוריה והידיעות על הגראדים בבאר שבע לא השיגו את האפקט ההסברתי הרצוי. האם חרטת גולדסטון תשיג? במקום להיתפס לכשל הנקודתי, קובי לירז מנסה לבחון באופן הרחב והעמוק ביותר את כל היבטי ההסברה הישראלית
|
|
|
|
|
מה יקרה אם קדאפי ינצח?
|
|
די ברור מה יקרה בתוך לוב, אך השאלה האמיתית היא מה יקרה מחוץ ללוב? האם תיחשף ערוותן של הדיפלומטיה והעיתונות הבינלאומית?
|
|
|
|
|
הבשורה ליום האישה
|
|
עם או בלי קשר, לקראת יום האישה הבינלאומי יש לבית הלבן בשורה חשובה לנשים * חג שמח (?) לכל הנשים באשר הן, ובמיוחד בתוניסיה, במצרים, בלוב ובבחריין
|
|
|
|
|
מי בכלל דיבר על דמוקרטיה?
|
|
אם נבחן את המציאות של כל ההפגנות בעולם הערבי נופתע לגלות כי בשום הפגנה, אף מפגין לא פצח מעולם בצעקות: "רוצים דמוקרטיה! רוצים דמוקרטיה!” וזאת מהסיבה הפשוטה שלא לשם כך התכנסו כל ההפגנות הללו. ברוב המקרים המפגינים פשוט רוצים להחליף את השליט הקיים במישהו או במשהו אחר
|
|
|
|
|
דמוקרטיה מסוכנת
|
|
הניסיון מלמד שמפלגה לא דמוקרטית המשתתפת במשחק הדמוקרטי במערכה הראשונה, תבטל אותו במערכה השלישית * האם יש טעם לשתף בבחירות מפלגה שאסור שהיא תנצח בהן?
|
|
|
|
|
מהפכה קיברנטית
|
|
אתם חושבים שלוחמה באינטרנט אפשרית רק על-ידי וירוסים מסוג Stuxnet? חישבו שנית. פייסבוק וטוויטר הפכו מזמן לזירת לחימה. ללא הפלטפורמות הללו, לא ניתן היה ליצור את השינוי התודעתי ולהצית את הניצוץ הראשוני שהוציא את ההמונים לרחובות במצרים
|
|
|
|
|
האימפריה מוּכה שנית, או שלישית... מי סופר?!
|
|
"אמרת שאת רוצה להיות בסביבה כשאני אעשה טעות; ובכן, זה יכול להיות עכשיו" - האן לנסיכה ליה, או אובמה להילרי, ולא בפעם הראשונה * האימפריה האמריקנית שהתנהלה ועודנה מתנהלת כבובת "נחום תקום", תהפוך, בקרוב מאוד, לבובת "נחום לא-תקום"
|
|
|
|
