למות למען צדק חברתי הוא ערך מקודש
|
למות למען ערך שבייסוד שלו קיימת הפליה ערכית בין בני אדם וקיים בו סוג של תרמית אינו נחשב בעיני למקודש אך למות למען צדק חברתי ושיווני למען עצמי ואחרים זה היחיד שנחשב בעיני למקודש
|
|
|
|
יוני בן-מנחם ושלמה גנור מול אלג'זירה
|
בישראל יש תקשורת מתקדמת וחופשית, ויש גם הון אנושי תקשורתי מקומי מצוין. למה עדיין מחזיקה הטלוויזיה הישראלית הציבורית באנשי מקצוע המתאימים לתקופת המפלגה האחת והערוץ האחד, כמו בעולם הערבי הישן?
|
|
|
חומות, שיטוריזם וניכור
|
העולם הקפיטליסטי מצליח לבנות בינינו חומות וגדרות * אומנם אלו אינן חומות פיזיות - כגדר ההפרדה בינינו ובין הפלסטינים, או כסוללת העפר בין הווילות של קיסריה לכפר ג'יסר א-זרקה - אך החומות קיימות, חלקן פסיכולוגיות וחלקן כלכליות
|
|
|
על צד ימין
|
סביב המשבר במצרים, ממשלת ישראל והתקשורת הישראלית התגלו כשקולות ואחראיות * רשת אל-ג'זירה, לעומתן, פעלה בחוסר מקצועיות ובשחצנות * לפי שלוש התיאוריות המסבירות אירועי מלחמה ושלום, ישראל מנציחה מצב אי-שלום * מנהיגי ישראל צריכים לצאת מדמויות השעווה שלהם
|
|
|
דמוקרטיה ללא עורף
|
מדינת ישראל מתנהלת כמדינה יהודית, ביטחונית וקפיטליסטית. גם השמאל הוא חלק מכך, ולכן איננו משמעותי * אומרים כי השמאל הישראלי הוא כעולם הולך ונעלם, אך לא מבינים שלא נעלם - הוא פשוט לא היה קיים * במציאות כזו, לא מתאפשרים חיים דמוקרטיים אמיתיים
|
|
|
מדינה היפראקטיבית
|
בשבוע עמוס האירועים והפרשיות, צריך לעצור, לקחת אוויר, ולחשוב. כאשר חוסר מוסר ואי-שוויון משתלטים על המדינה, גדל הסדק במעטפת הלאום. צריך לעצור ולחשוב מה הם הצעדים שיכולים להחזיר את המוסר ואת השוויון לכל האזרחים
|
|
|
האונס כחגיגה דמוקרטית
|
התקשורת הפכה את פסק הדין של קצב לחגיגה דמוקרטית, בנצלה גם את ערביותו של השופט קרא * כאזרח ספקן, אינני רואה כיצד המספר הרב של רמי-מעלה מושחתים, ההופכים למפלצות נגד אזרחיהם - הוא חגיגה דמוקרטית
|
|
|
האויב הערבי הנפקד
|
האסון האזרחי הראשון בישראל - השריפה בכרמל - חשף את תפישת הביטחון שלפיה האויב היחיד הם הערבים * כתבי טלוויזיה צעירים וסגן השר איוב קרא התייחסו גם לשריפה כאל אירוע לאומני, וחיפשו את האויב - גם בילדים דרוזים
|
|
|