"קנאת הצל"
|
רומן מאת יוסף כהן אלירן * בכישרון רב ובהתנסחות שלו, אלרן ממציא סיפור פרי דמיונו * העלילה לקוחה ממציאות החיים, העולם האמתי * הוא משרטט ומפרש את הדמויות המובילות בסיפור, הנמצאות על פרשת דרכים, דרך דילמות, ובכבלי החיים חודר הוא לרובדי הנפש הכואבת, לחיבוטי הנפש, לקונפליקטים ולצפונות הנפש
|
|
|
עניין נצחי
|
הערכה על ספרה החדש השלישי של המשוררת והאמנית מרים לפיד * אחד הדברים שיוצר חוויית הזמן כפי שאנו חווים אותו הוא הזיכרון, הזיכרון שנושאת המשוררת
|
|
|
מסע אל השיר - עקרונות להערכת אמנות
|
לאמנות יש מספר היבטים, אמנות מחוברת לאמונה. היוצר כאינדיבידואליסט ויוצר התורם לחברה ומבורך על כך. יוצר שדוגל באמנות לשמה למימוש ולא למטרת רווח מאמנותו - כלי המאפשר לאדם מבע עשיר וסולל לו דרך לנתיבים חדשים, יוצר אותנטי שמחובר לשורשיו ואמונתו היהודית, או יוצר שאינו מחובר ומנתב עצמו לאפשרויות רבות, אמנות המיפה את העולם
|
|
|
לימוד וגילוי האור ביצירתי
|
משחר ילדותי אני מציירת בטכניקות של חומרים רבים ומגוונים אך הדגש בעבודתי הוא סגנון בטכניקת הטמפרה שפותחה בתקופת הרנסאנס אשר השפיע רבות על האנשים.
את הטכניקה למדתי ממורה ישראלי שלמד מהאמן, ארנסט פוקס היושב בווינה. השתתפתי וערכתי תערוכות כ-35, יחיד וקבוצתיות, למדתי שנים רבות וציירתי בני אדם, טבע ועוד
|
|
|
המשך חזיונות הסודות הכמוסים הקסומים (ב')
|
נולדתי בתנועה מתמדת בחיפוש משהו שיספק אותי, שייווצר אצלי לעשייה, לא לעצור את הגלגלים הנעים, לעולם לא הפסקתי לחלום וליצור, ביצירה לא מעורבת החשיבה אלא היא באה ממקום נקי, זה לא בא ממקום של אגו אלא שמחת הלב ושותפות עם כולם
|
|
|
חזיונות הסודות הכמוסים הקסומים (א')
|
בכרך א' בהקדמה כתבתי את מחשבותיי בנושא סוד הזיכרון והעברת ידע. הזיכרון הוא המזכיר של הנשמה. בהעברת ידע הזיכרון לדורות הבאים יש בו מין המידה הטובה, גדלות, תכונת ההשפעה של האדם, נזר הבריאה
|
|
|
לו הייתי יכולה לרפא את הגעגוע
|
זיכרונות צפים במורד הנהר בזריחת חלום קיץ. הזיכרונות סואנים ברעש מחריש אוזניים, חיכוך עם החיים הכעס והצער המלווה. הרוח מניעה את האור, אותך ואת הזיכרונות, כל ימי האתמול חברו עם ההווה והאירו העתיד
|
|
|
מתנה לחג
|
פעם כחובב צילום צילמתי במצלמה פשוטה את הנער הזה בהיותו ילד, באחת משכונות המצוקה, וזכיתי כצלם חובב שתמונה זו תתנוסס באחד העיתונים כצילום טוב, פני ילד מוזנח, עצוב, כחוש בבגדים מרופטים
|
|
|
זיכרון טוב ביום חג
|
הדלקתי נרות חנוכה וברכתי עליהם, שתינו יין שרנו שירי חנוכה וצחקנו, ראיתי את העונג שניכר על פנייה, ישבנו יחד ואכלנו את הארוחה. זה היה טיפשי לשחק שאני אליהו, אך רציתי, רציתי בכל לבי לשמח את האישה הזקנה
|
|
|
גילוי וכיסוי ב"שחרית לנצח" ו"רשות לתיקון עולם"
|
בעיני רבים וגם בעיניי בלפור והרצל הם אנשים בעלי שאר רוח גדול ונתינה עצומה שאין בלתה. תאומי הפלא ספגו מהתורה אור אלוקי, ושירתם אכן חשפה לפנינו את הקשר שלהם לרזי המסורת, לסודות המדרשים והכתיבה היהודית
|
|
|