|
אחרי החג
|
|
איך הצלחתי לברוח מהמציאות לארבעה ימים תמימים, ואיך חזרתי חזרה במוצאי החג
|
|
|
|
|
דנקנר, קח אחריות. תמכור את הבית
|
|
בנק לאומי אומנם חזר בו מהכוונה למחוק 150 מיליון שקלים מהחוב של חברת "גנדן" שבשליטת נוחי דנקנר, אבל שלאף אחד לא יהיו אשליות, השטח לא נרגע. שנאת הטייקונים מבעבעת, והשאלה היא כבר לא אם המופע הבא של המחאה יהיה אלים, אלא מתי זה יקרה
|
|
|
|
|
את מי המילים יכולות להרוג?
|
|
המאמר של עמירה הס הוא כולו משל לפגיעה אוטואימונית של גוף בעצמו. ניצול חירות הפרט להבעת דעה כפי שהובעה כאן, לא רק שעלול לעלות לעיתון הארץ במנויים, הוא עלול לעלות בהרס הדמוקרטיה הישראלית עצמ
|
|
|
|
|
פעמוני ההיסטוריה: אחוזת דאונטון חוזרת
|
|
אחוזת דאונטון, בעונתה השלישית, מוכיחה שוב מהי דרמה משובחת. אפשר לראות בה סיפור רומנטי על אדונים ומשרתים, על אהבות אסורות או מבורכות ועל עולם ישן שהתפורר, אבל יש בה עוד רובד - אוניברסלי כמו פסק הדין של שר ההיסטוריה בכבודו ובעצמו - מי שמקדים להפנים את העולם המשתנה ולזרום איתו - מצליח. מי שמתנגד - מפסיד את הכל
|
|
|
|
|
ביבי, בלינקולן כבר היית?
|
|
לבנימין נתניהו, להבדיל מאברהם לינקולן, אין תוכנית. החולשה האידיאולוגית היא הדבר שמבדיל בין פוליטיקאי למנהיג. היא גם הסיבה לכך שעוד אין לנתניהו ממשלה
|
|
|
|
|
בכל זאת לבני
|
|
התודעה הפוליטית מוכתבת על-ידי רגשות של אכזבה, עלבון וכעס במקום שתייצר דיון ענייני. התגובות בעקבות הפרידה מברק וחזרתה של לבני לחיים הפוליטיים הן אמוציונליות בעיקרן ומתעלמות מהדרך שהם מציגים. ההפסד בסופו של דבר הוא של הבוחר
|
|
|
|
|
המחאה עולה כיתה
|
|
אם עד כה המחאה נראתה קצת מפוזרת ולא לגמרי סגורה על עצמה, באה משטרת ישראל במוצאי שבת האחרונה עם התגובה האלימה והלא-מידתית ונתנה את ההסבר האולטימטיבי לשאלה על מה בדיוק מוחים פה
|
|
|
|
|
הדרת נשים - לא רק בעיה שלנו
|
|
הגיע הזמן להחליף דיסקט - זאת לא מלחמה של נשים, זאת מלחמה של כולם; זאת לא מלחמה נגד "הדרת נשים מהמרחב הציבורי", זאת מלחמה נגד הדרת הקידמה מפני הפונדמנטליזם
|
|
|
|
|
להדיר את הדת מהמדינה
|
|
שירת נשים. מתי זה נהיה כזה אישיו? תארו לכם שאסור היה לברברה סטרייסנד להשמיע ברבים את קול הפעמונים שלה? ומה היה בשביס זינגר אומר אם ברברה ינטל הייתה צריכה להתחפש לבן לא רק בשביל ללמוד תלמוד, אלא כדי לא למנוע מהאנושות את הדבר שהיא יודעת לעשות כל-כך טוב - לשיר?
|
|
|
|
|
בזמן שהתקלחת
|
|
האם יש הבדל בין טראומה לאומית לטראומה אישית? התשובה היא לא. אין דבר כזה טראומה לאומית. טראומה לאומית היא סך כל הטראומות הפרטיות. היא לא גדולה או קטנה מהן והיא נראית בדיוק כמותן
|
|
|
|
|
ועכשיו תעזבו אותו בשקט
|
|
גלעד שליט איננו סמל. לא מקדם פוליטי, לא תוצאה של מחאה חברתית, לא נרטיב של גבורה, לא מותג. מגיע לו לחיות את חייו באנונימיות, אם רק נאפשר לו את זה
|
|
|
|
|
קיץ בחוף המזרחי
|
|
רשמים מטיול משפחתי ברכב שכור בצפון החוף המזרחי של ארצות הברית - מהאוקיינוס שלחופי מסצ'וסטס ומיין ועד לרכס הרי האדירונדק שבמדינת ניו-יורק, דרך נופי היערות של ניו המפשייר והחוות השלוות של ורמונט, ולקינוח ביס מהתפוח הגדול
|
|
|
|
|
בואו נעשה סדר במהפכה
|
|
בואו נדבר קצת על המושגים שעומדים מאחורי המחאה, כי עד כמה שהיא מוצדקת, יש הבדל גדול בין הדרישה לצדק חברתי לבין שירת האינטרנציונל
|
|
|
|
|
אוי ארצי מולדתי, את הולכת פייפן
|
|
"אוי ארצי מולדתי, את הולכת פייפן. שברת לי את הלב לחתיכות קטנות. היה לנו חלום, ועכשיו הוא איננו. אני כל-כך עצוב שבא לי לבכות" (אריק איינשטיין)
|
|
|
|
|
פנקס השבי של האימהות
|
|
תשמע ילד שלי, לא מזמן הייתה לך בר-מצווה. אם אתה מספיק גדול לעלות לתורה, אתה גם מספיק בוגר כדי ללמוד כמה עובדות על החיים. ואלו העובדות:
|
|
|
|
|
הטעות של עפרה שטראוס
|
|
טעינו, הודתה אתמול עפרה שטראוס בכינוס קיסריה * למילה "טעות" יש בדרך-כלל קונוטציות נאיביות ואילו בסיפור הזה יצרניות החלב מתחו את החבל קצת יותר מדי חזק עד שהוא נקרע - מה שנראה יותר כמו גרידיות ולא כמו משגה שבוצע בתום לב - אבל בואו נניח לרגע לפרשנות הלשונית. נגיע לזה בהמשך
|
|
|
|
|
במיטה עם ספר
|
|
ספרים יש בשפע כל השנה ובמחירים שווים לכל נפש, אבל חודש הספר העברי שנפתח אתמול ושהחשיבות שלו כבר חצתה מזמן את מחוזות התרבות אל עבר שדות הנצח של הנוסטלגיה, פתח אצלי תיבת פנדורה של זכרונות
|
|
|
|
|
מה רוצה רוני רון?
|
|
למה הקו של עורכי הדין שלו, גיל פרידמן ובני נהרי, הוא בלתי סביר בעליל?
|
|
|
|
|
מה לקחנו ממגילת רות?
|
|
חג שבועות, זמן קריאת מגילת רות, הוא בדיוק העת לשאול לאן נעלמו הרעיונות שמאחורי הסיפור המקראי היפה הזה, שהוא, מתחילתו ועד סופו, סיפור על חסד
|
|
|
|
|
הורים יקרים, משרד החינוך מזלזל בכם
|
|
צריך לקצר את החופש הגדול, אין פה שאלה בכלל, הוא ארוך ומייגע, הילדים יוצאים מאיפוס וההורים יוצאים מדעתם. רצף החופשות של הקיץ והחגים הוא בלתי נסבל ורצוי לפרוס אותו אחרת. עד כאן אני מסכימה עם משרד החינוך, אבל למה למען השם הם מודיעים על זה בסוף חודש מאי?
|
|
|
|
|
ניצחון פירוס של נתניהו
|
|
ראש ממשלת ישראל ניצח במערכה * מה יהיה על המלחמה כולה - זאת כבר שאלה אחרת * אם הנאום שלו בבירה האמריקנית לא יתורגם במהרה למעשים, ההישג הדיפלומטי יתנדף במהירות שבה מתפוצצת בועת סבון
|
|
|
|
|
המצעד
|
|
על הימים שבין השואה לתקומה ועל העידן שבין התמימות לנהנתנות * מוקדש לסבא שלי יואל כץ ז"ל שעלה לארץ מאירופה עם משפחתו בשנת 1948
|
|
|
|
|
שלטון הפחד
|
|
"גבולות 67' אינם בני הגנה" - זה הטיעון המרכזי של ראש הממשלה שלנו. טיעון מבהיל, אין ספק בזה. נתניהו מבין היטב את הפחד והוא מבקש לבנות עליו ולהיבנות ממנו, לא לנטרל אותו, כפי שעשה אובמה. אם תרצו, זה ההבדל בין מדינאי לפוליטיקאי. אלא שהפחד הוא יועץ גרוע, ונתניהו, שמשחק חזק מדי על הקלף הזה, עלול להתעורר בוקר אחד ולמצוא שכיוון הרוח השתנה והגולשים עברו לחוף אחר
|
|
|
|
