|
חזיון תעתועים - הדמוניזציה של סינואר
|
|
התעלומה האופפת את היעלמותו של יחיא סינואר מהספקטרום התקשורתי ומהפגנת נוכחות פיזית בשטח, שומה שתעלה סימני שאלה באשר למידת תפקודו, או אף גורלו * התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות מהותיות בעיקר בכל הקשור למהלכי המו"מ לשחרור חטופינו
|
|
|
|
|
אמת אלטרנטיבית
|
|
מאז אסון ה-7 באוקטובר 2023, ניכר כי המושג "הפקרה" נחרת בשיח הציבורי כתיאור מצב המייצג את אשר פקד אותנו ביום המר והנמהר ההוא - קלות הבלתי נסבלת של ייחוס אשמת "הפקרה" לממשלת ישראל
|
|
|
|
|
הצלחה ישראלית
|
|
גם בשעתה היפה של ישראל, כאשר העולם מוחא לה כפיים והתעשיות הביטחוניות הישראליות זוקפות קומה לנוכח ההצלחות הטכנולוגיות ללא אח ורע, יש בקרבנו כאלה המתעקשים "להשבית שמחות" ולגמד את ממדי ההישג הישראלי
|
|
|
|
|
על החובה להפריט את ההסברה הישראלית
|
|
ישראל טרם הפנימה את מלוא הערך של דיפלומטיה דינמית ציבורית ולוחמה פסיכולוגית מתוחכמת * גופי הסברה המבוזרים בין מסגרות וגופים מיניסטריאליים וביטחוניים שונים אינם מתפקדים כראוי ונראה כי לא יהיה מנוס מקידום נמרץ של רעיון להפרטה של מערך ההסברה
|
|
|
|
|
|
|
משפחות החטופים נחטפו
|
|
קשה להשתחרר מהתחושה כי כאבן האותנטי של המשפחות האומללות הופך יותר ויותר לאבן שואבת לארגוני המחאה מתקופת המאבק ברפורמה המשפטית, אשר משעבדים ומנכסים את מצוקתן למאבקם נגד הממשלה
|
|
|
|
|
הסברה בשפה הערבית - "מכפיל כוח"
|
|
על הממשלה - באמצעות המשרדים המופקדים על כך, לפעול להפסקת הסחבת הבלתי נסבלת בכל הנוגע לשיפור ההכרחי של השידור בשפה הערבית הן לעולם הערבי, הן לתושבי רצועת עזה ויהודה ושומרון והן לדוברי השפה הערבית בישראל
|
|
|
|
|
הקונספציה במבחן 7 באוקטובר
|
|
מידת מרכזיותה של הקונספציה במחדל הקולוסלי של ה-7 באוקטובר 2023, הוא מושא לפולמוס דינמי בין מומחים ופרשנים בתקשורת הישראלית. האמנם כך? * מחקר השוואתי בין הכשלים המודיעיניים של אוקטובר 1973 לבין אלו של אוקטובר 2023, מחדד תובנה לפיה סימנים מעידים איתנים, גם בסמוך לשעת ה"ש", יש בכוחם לאיין את הקונספציה ולתת סיפק בידי המערכת הצבאית להיערך לקדם את פני האיום
|
|
|
|
|
התוכנית הנשכחת לסיפוח רצועת עזה לישראל
|
|
עצם העיסוק המהותי בתוכנית עזה, זמן קצר לאחר מלחמת העצמאות, שיקף גישה ריאליסטית, בעיקר מצידן של ישראל וארה"ב, מתוך הבנה שהנצחת מעמדה של רצועת עזה על הפליטים שנאחזו בה, בסטטוס אמורפי, תהווה בבחינת "בכייה לדורות".
|
|
|
|
|
קמפיין הנכבה וזיקתו לממשלת השינוי
|
|
אימוץ המושג 'נכבה' (אסון, בשפה הערבית), ככזה המגלם את גורלם של הפליטים ערביי ארץ ישראל ב-1948, הוא יציר מאוחר ומניפולטיבי, שרק לקראת סוף שנות ה-80 של המאה ה-20, החל לקבל מינוף בשיח הציבורי ובתודעה הערבית והבינלאומית
|
|
|
|
|
'ממשלת טלאים' כתרמית מבריקה
|
|
בעשור האחרון, הפך נתניהו לדמות המזוהה ביותר עם מדינת ישראל, ובתור שכזה קנה מקום של כבוד בגלריה המכובדת של מנהיגים בינלאומיים
|
|
|
|
|
|
|
פרשנות העובדות ככלי מודיעיני ומשפטי
|
|
אינטרפרטציה היא גם פרקטיקה שיש לה אחיזה בניתוח יצירות מתחום הספרות והשירה ('למה התכוון המשורר'?...), ולא פחות מכך בעולם המשפט * פרשנות החוק היא בבחינת חזיון נפרץ בהליכים משפטיים, ולפרקים תשחק לידיהם של פרקליטים הנחשבים לעילוי בתחום עיסוקם
|
|
|
|
|
הקול קול ביידן - הידיים ידי אובמה
|
|
אובמה מאמין שהוא טרם אמר את מילתו האחרונה בפוליטיקה האמריקנית ולפיכך עשוי לזהות בניצחון של ביידן, בבחינת שעת כושר להחזרת האג'נדה הפרוגרסיבית שלו אל מרכז הבמה, הן בתחום הפנים והן במישור מדיניות החוץ
|
|
|
|
|
עסקת מטוסי ה"חמקן" - מבחן "אגו" לעיתונאי
|
|
ההמולה סביב עסקת מטוסי F-35 מארה"ב לאיחוד האמירויות, וקרב הגרסאות סביבה, מעמידים במבחן סוגיות של אתיקה עיתונאית מזה ושל אמינות מנהיגים מזה. האגו העיתונאי הופך אפוא בהקשר הנוכחי לחזות הכל, ולעזאזל העובדות
|
|
|
|
|
מגיפת הקורונה - הבעייתיות שב"מומחים מטעם"
|
|
הטמעת המסר, גם מפי מומחים לבריאות הציבור, לפיו הסגר נכפה על כלל הציבור בשל שיקולים פוליטיים שמנעו הטלת סגר דיפרנציאלי וסטריאוטיפי, היא בעייתית ובמידה רבה גם בלתי-ממלכתית
|
|
|
|
|
ההונאה שמאחורי ההפגנות בבלפור
|
|
כאשר מפקד מחוז ירושלים של המשטרה התייחס (14 יולי 2020) להפגנות בסמוך למעון ראש הממשלה ב-בלפור, כאל "הפגנות שמאל" הוא הפך מטרה נלעגת למתקפה תקשורתית ופוליטית
|
|
|
|
|
זכות ההפגנה מול זכות התפילה - האמנם משוואה ראויה
|
|
על אף האינסטינקטים המובנים של כל מי שלחופש נולד, על אחת כמה וכמה בקרב אזרחי מדינות ממושטרות, כבר ברור כי ככל שהצייתנות הציבורית והפרטיקולרית תהיה ברף הגבוה, כך יתקצר משכם של הכבלים והרסנים שיונחו על אורחות חיינו
|
|
|
|
|
הצונאמי המדיני - ההיגיון והאינטרס הלאומי
|
|
המהלך הדרמטי לנרמול היחסים הדיפלומטיים עם איחוד האמירויות ממחיש כאלף עדים, כי אנו מצויים בעיצומה של תמורה אזורית רבת משמעות הטומנת בחובה תשומות המהוות מכפילי כוח בהיבט מיצובה האסטרטגי של מדינת ישראל
|
|
|
|
|
המחאה בבלפור - האנרכיזם הופך לניהיליזם
|
|
מחקרים סוציולוגיים מצביעים כי קמפיינים מתוכננים של דיסאינפורמציה דרבנו מצבים של כאוס והציתו סנטימנט אנטי-ממשלתי במוקדים חברתיים, לעיתים עד כדי שכנוע השראתי ליציאה לרחובות ואימוץ מאפיינים של התנהגות אלימה וקרימינלית
|
|
|
|
|
תיאטרון האבסורד - גרסת הקורונה
|
|
הרושם המתקבל הוא כי מבחינת מחוללי ההפגנות נגד ראש הממשלה, יש יתרונות בהתגברות ממדי המגיפה, בבחינת "ככל שיהיה עכשיו רע יותר כך ייטב במעלה הדרך" * זהו סוג של הימור מסוכן על בריאות הציבור, ואין פוצה פה ומצפצף
|
|
|
|
|
האליטות תולות יהבן בבג"ץ
|
|
הטענות החוזרות ונשנות מצד האליטות בדבר הרס הדמוקרטיה בידי שלטון הימין, נאלמות דום כאשר התערבות בג"ץ בלב ליבה של העשייה הפוליטית, שהיא זכות הקיום של משטר דמוקרטי, מרחפת כחרב מתהפכת מעל לראשה של הכנסת והרשות המבצעת
|
|
|
|
|
"דגל שחור" המדליק נורות אדומות
|
|
מפגיני ה"רק לא ביבי" שהניפו דגלים שחורים כתחליף לדגל המדינה, סביר שלא התעמקו במשמעויותיו ההיסטוריות של הדגל השחור, ומכאן, בקלות דעת בלתי נסבלת, נמצאו, אולי מבלי משים, מתריסים נגד כבודה של המדינה וסמליה הלאומיים
|
|
|
|
|
מה עובר על רא"ל משה בוגי יעלון
|
|
האמנם סיבוב פרסה אידיאולוגי? המייצג הבולט ביותר של סיבוב הפרסה האידיאולוגי בצמרת "כחול-לבן" הוא משה בוגי יעלון, אשר בלא ניד עפעף קבע ב-12 מארס 2020, בראיון בגל"צ, כי "נקים כל ממשלה שתביא לזה שנתניהו לא יישב על הכסא"
|
|
|
|
|
האם המו"מ עם "הרשימה המשותפת" לכינון ממשלת מיעוט הוא לגיטימי
|
|
מתן לגיטימציה לשיתוף הרשימה המשותפת כנדבך עקיף או ישיר בממשלה עתידית בישראל, כמוהו כהכשרת הקרקע לקידום החזון האסטרטגי הערבי-פלשתיני משנת 2006, בדלת הקדמית * האמנם "המטרה מקדשת את האמצעים" כמימרתו של הוגה הדעות האיטלקי ניקולו מקיאוולי ובלבד שיובא הקץ לשלטונו של בנימין נתניהו?
|
|
|
|
