איך נפלת גיבור
|
איך נפלת גיבור? איך נפלת עידו, אך לא בידיים ריקות * השארת אחריך ידיים מלאות במורשת קרב ואהבה למולדת, עם הטוב והפחות טוב שבה * בית חם הותרת אחריך אישה וצאצאים שיאהבו את הבריות ואת הארץ היקרה הזאת בדיוק כמוך!
|
|
|
לזכרו של גיבור ישראל
|
קונצרט מאוד מיוחד התקיים לזכרו של גיבור ישראל ענר אליקים שפירא הי"ד, שהציל שמונה חוגגים בחגיגה ב"רעים" ב-7.10.2023, תוך שהוא משליך חזרה רימונים שהושלכו לתוך המיגונית שהוא וחיילים נוספים תפסו בה מחסה, עד שהרימון האחרון הכריע אותו
|
|
|
גם שמחות באות בצרורות
|
אהבתנו לאנושות, היא הכוח הקושר אותנו יחד, כמשפחה גלובלית אחת * הרצון המתמיד לעשות טוב לאחרים, הוא אבן הפינה של האמונה שלנו
|
|
|
אין על אמיל
|
אמיל אייבינדר, וירטואוז יוצא מן הכלל ונחשב לאס בין מנגני האקורדיון בארץ * יליד קישינב מולדובה ומי שהקים את המחלקה לאקורדיון באקדמיה למוזיקה ומחול בירושלים
|
|
|
תזמורת הרחוב הירושלמית
|
במספר מופעים, מבקשים נגנים צעירים ומוכשרים אלה, להכניס מהרחוב לאולם הקונצרטים יצירות שכולן מוזיקה אמנותית קלאסית מגוונת האוצרת בתוכה מוזיקה יהודית, החל מהכליזמר, דרך נעימות ישראליות ועד למוזיקה ארצישראלית קלאסית אמנותית
|
|
|
חנולה הגיבורה
|
עברו שנים, והיום אני כה מצטערת שלא התעניינתי יותר בחייה ובחיי אבי שנפטר בעודי ילדה קטנה * היום אני רצה מקרוב משפחה זקן אחד למשנהו, אלה שנשארו עדיין בחיים ובקושי זוכרים איך קוראים להם, ומנסה ללקט פירורים מחייהם של הוריי ובני משפחותיהם ולהכירם טוב יותר
|
|
|
המציצנית
|
חמש אדניות מטופחות עם פרחים נתלו מחוץ לקיר הזכוכית השקופה וקישטו את מראה החדר הגדול הזה מבחוץ * וואו, כמה עבודה צריך להשקיע בניקוי כל החלונות האלה, חשבתי בלבי, בעודי יושבת ומביטה על כל מה שקורה בסלון של הדיירים האלה
|
|
|
צלילים מארחים בירושלים
|
היה לי תענוג לראות את האולם מלא עד אפס מקום בחבורות אנשים מוכרים ולא מוכרים, שדבר אחד היה משותף לכולם - חיוכים מאוזן לאוזן ועיניים בורקות
|
|
|
מתנה ליום נישואים
|
חה חה חה, הרגת אותי במחי בדיחה אחת! מה, את השתגעת? עוף, ועוד טרי את אומרת? חה חה חה... תשמעי, את לא נורמלית עם רישיון
|
|
|
"הכנסת אורחים"
|
עמדתי בפתח הדלת, לבושה חגיגית, מחזיקה בידי האחת את המתנה ובידי האחרת את מטרייתי נוטפת המים * לבי, שהיה מלא אושר, התרוקן בין רגע ואת מקומו תפסו עלבון צורב וחוסר אונים מוחלט
|
|
|
מת למות
|
אני מזדעזעת לראות, כנהגת, איך אפילו נהגי מוניות מקצועיים "גונבים רמזור צהוב", או עולים ברכבם על מעבר החצייה תוך שהם מחכים לנסוע מיד כשהצהוב מופיע ו'נותנים רייס', כאילו הם בתחרות ספורט ורוצים לנצח!
|
|
|
סודות במספרה
|
אני אוהבת ללכת למספרה הצנועה שלי, הנותנת לי הרגשה של בת בית. שם אני זוכה ל"שעת פינוק", הספרית מכינה לי כוס נס קפה ומכבדת אותי בעוגיות/קרקרים או בבורקס מעשה ידיה
|
|
|
מלקטת הדגלים
|
הבטתי בדגל ישראל, שבעבר היה תלוי בגאווה על חלון מכונית חולפת, ונדמה הוא בעיניי כעם ישראל במדינת ישראל היום, בטרם נזרק לקרקע במלחמה לא צפויה זו ושדרכו עליו ומילאו אותו בבוץ ובדם
|
|
|
|
לא עושים חשבון!
|
"הוא האשם!" צעק נהג אחד והצביע על האוטובוס שעמד מבויש בצד הכביש * "נכון, הוא האשם!" הצטרפו אליו נהגים נוספים והרימו קול צפצפה * איזה חוסר התחשבות מצדם. חשבתי בלבי. מה, הם לא רואים שהאוטובוס פצוע?
|
|
|
|
הו גיטרה, גיטרה...
|
הבניין שלי חשוך, כולם ישנים ורק אני ערה, והאור היחיד שיהיה דולק יהיה בדירתי הצנועה, אותו לא יוכל אף אחד לראות מהכביש הראשי כי דירתי פונה לצד הגינה מאחור והבניין יישאר חשוך ורגוע
|
|
|
חיים בזבל
|
בן אדם שהגיע לגדולה צריך להיות צנוע ולדעת, שהחברים המלווים אותו כשהוא עולה לפסגה, יישארו לידו גם אם חלילה ייפול לקרקעית הבור
|
|
|
"יונת דואר"
|
היא הייתה כה יוצאת דופן בסביבה בה עבדה, עם רעש מכוניות נכנסות ויוצאות, צעקות העובדים במוסך, שניסו לעלות בקולם על רעש המכוניות, משרדה היה כמעין "אי שקט" בתוך ג'ונגל של גברים/נשים ומכוניות
|
|
|
|
מוציאה מתוק מעז
|
נהניתי לראות כ ל כ ך הרבה דגלים של מדינת ישראל מונפים בגאווה כאומרים: "אנחנו כאן כדי להישאר"! ומי הם נושאי הדגלים? כל עמך ישראל, מזה ומזה, כולם נושאים דגלים כחול-לבן בכל הגדלים
|
|
|
שואה, ספרים וחתול
|
היה מכה אותי וצועק: "הרגתם את כולם, את כולם הרגתם" * הייתי תופסת את ידיו ואומרת לו בקול רך: "דַי, די, תפסיק להכות, אתה מכאיב לי, זו אני, זו רק אני, הם אינם, הרגו את כל הגרמנים, אתה שומע? את כולם"!
|
|
|
הו, לאה
|
לאה, יש אנשים שנולדו עם הרבה מזל, ויש אנשים שכנראה נושאים חטאי אבות אבותיהם, על שילשים ועל ריבעים ומשלמים בדמם את המחיר * את, לאה, היית, למרות כל מה שעברת, בת מזל!
|
|
|
פסטיבל של מכשפות
|
הייתה זו חוויה עבורי לראותה מנצחת, שולטת בכינור ועושה בו כרצונה והוא, נענה לה בהכנעה, כאילו היה דו-שיח נפלא בין השניים, תוך התאמה מדויקת בין כל משיכת קשת שלה והצליל הנקי שנשמע מהכינור שנצמד לסנטרה החלק והנאה!
|
|
|
שיעור באהבה וזמן
|
הזמן נמכר לחרוצים ולמשכימי קום הבאים לשוק, כי כפי שאת משערת, אין לנו הרבה זמן למכור, ולעתים, אנשים חושבים שהזמן יושב אצלי בארגז לאורך ימים..., לא ולא, טעות בידם! הזמן, זמנו קצר בארגז והוא נחטף!
|
|
|