|
|
|
המטרה האסטרטגית הושגה
|
|
ברור שהשמדת המנהרות הייתה פעולה עם אפקטיביות זמנית ומקומית * עד היום (עברו רק שנתיים וחצי...) חמאס הקים מחדש מנהרות חוצות גדר וממשיך לעסוק בכך בכל יום שעובר
|
|
|
|
|
לאובמה דווקא אכפת מישראל
|
|
הפעם אובמה דווקא עושה לנו טובה גדולה, נוקט עמדה ומזכיר לנו מה מותר ומה אסור לנו לעשות. ולבנות ישובים בשטחים שאינם תחת ריבונותנו אסור.אובמה מנסה, וגם אם באופן נואש, להציל אותנו מעצמנו
|
|
|
|
|
אפרטהייד מוסדר
|
|
היות שלקחנו על עצמנו להיות עם נבחר, רצוי היה שנתחיל ונבחין בין טוב לרע ונשים מטרה להיכנס לתוכנית גמילה מאונס שלנו את הפלשתינים * ככל שניזום ונוביל את המהלך בעצמנו, כך הוא יהיה כואב פחות
|
|
|
|
|
ביום שאחרי כישלון המשא-ומתן
|
|
הבעיה המרכזית שיצרנו בשטחים היא יישוב אזרחים שלנו שם והפעלת מערכות חוקים נפרדות ליהודים ולערבים, בדומה לאפרטהייד
|
|
|
|
|
אירנים ושקרנים אחרים במזה"ת
|
|
מדוע האמריקנים לא מתלהבים באמת, מכל הלב, מהגנה על אי הדמוקרטיה השפוי היחיד במזרח התיכון? בגלל שאנחנו לא בדיוק עושים להם את החיים קלים ובאופן מוזר, גם אנחנו משתמשים בתרבות ה"שקר" מולם
|
|
|
|
|
הפתרון לסוריה אצל אובמה ופוטין
|
|
הפתרון לייצוב המצב מצוי ביכולת של אובמה ופוטין לחבור ולמצוא ביחד את האינטרסים המשותפים. להפסיק לשפוך שמן למדורה ולכפות על הצדדים את הרגעת השטח לקראת ייצובו והגעה לפתרונות אפשריים לעתיד
|
|
|
|
|
לשלום יש תנאים מוקדמים
|
|
נתניהו אומר שהוא מוכן לחידוש השיחות להסדר הקבע ללא תנאים מוקדמים בכל עת * לכאורה, נתניהו חותר לשלום. האמת היא שהוא חותר להנצחת המצב בו הרשות מוחלשת ומקרטעת והיהודים ממשיכים לבנות ולפתח את השטחים
|
|
|
|
|
לקצץ ברכש ולא באימונים
|
|
כאשר ברור שתקציב הביטחון הולך להיות מקוצץ (וטוב שכך), בוחרים ראשי הביטחון באפשרות הזמינה והקלה: לבטל אימונים למילואימניקים, לבטל תעסוקות מבצעיות ומכאן גם פגיעה ישירה באימון החיילים הסדירים. מה לא לעשות? לא לפגוע ברכש, לא לפגוע בהתחמשות ובהצטיידות
|
|
|
|
|
הזדמנות אחרונה בהחלט לשלי יחימוביץ'
|
|
אם לא "אבדה תקוותנו", ושלי באמת מאמינה שיום אחד היא תוכל להנהיג גם את המדינה, הרי שהיום אסור לה לדחות על הסף את פנייתו של נתניהו. במקום זאת, כדאי שתציג תנאים ברורים לקוי היסוד אשר כן יאפשרו את שיתוף הפעולה
|
|
|
|
|
קונספציה מדינית (שגויה)
|
|
אני לא בדיוק שמאלני וכנראה גם לא ימני אבל אני חושב שהגיע הזמן שהצדדים ייצאו מהמשבצת ומהקונספציה, יסתכלו על שאיפות היסוד, על הערכים המנחים ויפעלו לאורם. גם אם זה לא מעכשיו לעכשיו, גם אם באמת צריך לוותר על נכסים משמעותיים וגם אם באמת נדרש אומץ כדי לחיות במזרח התיכון הזה
|
|
|
|
|
מפלגת העבודה, איך ממשיכים מכאן?
|
|
מצע מפלגת העבודה לכנסת ה-19 הוא אוסף של אמירות והצהרות בנושאים שונים אולם קשה מאוד להציג על פיו קו אידיאולוגי ברור * מצע המפלגה צריך להיות מובנה הרבה יותר ופשוט לקריאה ולעיכול
|
|
|
|
|
"צבא העם" וסוציאל-דמוקרטיה
|
|
אסור לנו לוותר על עקרונות 'שוויון ערך האדם' ו'שוויון הזדמנות' ולא להיכנע לקשיים שנוצרים כאשר מנסים להכיל לתוך הצבא את גווני האוכלוסיה השונים. על אחת כמה וכמה, מי שחרת על דגלו את ה"סוציאל-דמוקרטיה" חייב לדבוק בעיקרון "צבא העם" ולא לחפש פשרות אשר יקלו על הצבא ועל החרדים בטווח הקצר
|
|
|
|
|
מבצע עם מטרות לא טובות
|
|
כמה יש לחזק את ההרתעה? עד שלא יעזו לירות טילים בכלל? ומהי בכלל "הרתעה"? האם זהו "פחד" מאיתנו? כמה לפגוע בחמאס ובארגוני הטרור? * עיצרו! מדינה חייבת אסטרטגיה רחבה. ישראל חייבת לכוון למדינה פלשתינית ריבונית שתשלוט בעזה וביו"ש
|
|
|
|
|
השמאל ותהליך השלום: תמונת מצב
|
|
השמאל רוצה שלום. השמאל מוכן לוויתורים, ויתור על שטחים ועל ישובים. אך האם השמאל מוכן לשלם את מחיר ההגנה על השלום? האם השמאל יוכל לשכנע אזרחים מהמרכז להאמין בדרכו? האם השמאל מוכן להתמודד עם הכישלונות שכבר קרו? האם הטרנד החברתי/כלכלי יספיק כדי לחולל מהפך שלטוני? לדעתי לא וללא חידוש ורענון בעמדה המדינית של השמאל מובטחות לו עוד שנים ארוכות באופוזיציה
|
|
|
|
|
כיפת ברזל אנטי ביטחונית
|
|
בטווח הארוך כיפת ברזל דוחקת את ההתמודדות הבלתי נמנעת בעזה ומוסיפה לדרומיים שבינינו ימים ולילות רבים נוספים של אימה פחד. האם צריך להשקיע במערכות כיפת ברזל? בהחלט כן, אבל לא לצורך ההתמודדות היום-יומית עם הנעשה בעזה אלא כנשק מגן שיוציא את העוקץ מאיום טילים על ישראל
|
|
|
|
