|
אין גיבוי למטרות לאומיות
|
|
התפקוד הלקוי של מערכת הביטחון של ישראל בין מלחמת ההתשה שלאחר מלחמת ששת הימים ועד הטבח בעוטף עזה ב-7 באוקטובר 2023; ויתור על מטרות לאומיות ועל נכסים לאומיים; צה"ל איננו צבא מקצועי אלא מיליציה
|
|
|
|
|
יומן מלחמה, היום ה-103
|
|
ממשלה הגיונית (ואין כזאת) הייתה מפיצה תוך 24 שעות את העובדות המזעזעות שיחיא סנוואר ומוחמד דף רוצחים שבויים ומודיעה כי אם יירצח/תירצח עוד חטוף/ה ח'אן יונס 2024 תהיה כמו דרזדן, 1944
|
|
|
|
|
תולדות הקונפליקט בין בדואי הנגב למדינה
|
|
מרכזו של הקונפליקט - הבעלות בקרקע * הבדואים לא התייחסו לחוקי הקרקע העות'מאנים, הבריטיים והישראלים ולא הקפידו על רישום בטאבו מחשש תשלום מיסים או גיוס לצבא ולכן לא היה להם גיבוי בכתב על אדמותיהם למרות שיכלו להוכיח כי היא בידי משפחתם מאות בשנים
|
|
|
|
|
|
|
נגוזה תוכניתו של פרופ' יהושע בן אריה
|
|
אריאל שרון גילה נכונות לאמץ את התוכנית, ואילו לחוסני מובארק היו הסתייגויות לא מעטות * גם הרשות הפלשתינית לא גלתה התלהבות רבה, למרות שבתוכנית היו גילויים מאוד נדיבים כלפי הפלשתינים
|
|
|
|
|
זה החוק החשוב ביותר לנתניהו, אבל הנבצרות ממש לא כאן
|
|
החוק הבעייתי הזה נולד בשל חששו של נתניהו שעיסוקו ברפורמה יוביל את מיארה לקבוע שהוא בנבצרות - אבל מהלך כזה רחוק מאוד מלהתממש, אפילו כעת * בג"ץ קיבע את סמכותו לפסול חוק יסוד בשל שימוש לרעה בסמכות המכוננת, וגם שרטט את שני המחנות בתוכו * מה שבאמת צריך לעשות כעת הוא לקדם את חוק יסוד החקיקה
|
|
|
|
|
קיוסק באוטוסטרדה
|
|
החלטת הבג"ץ לפסול את החקיקה שמנעה ביקורת בג"צית על החלטות בלתי רציונליות, חיונית בעיקר בעידן שבו כל ממזר מלך וכל ח"כ סחטן
|
|
|
|
|
|
|
לקחי כל המלחמות לא הופקו (ב) - מחדלים לוגיסטיים
|
|
בצה"ל לא הפיקו לקחים מליקויים לוגיסטיים; במלחמת העצמאות לא היה מצור על ירושלים, כפי שכתבו ההיסטוריונים ורוב הישראלים מאמינים, אלא הייתה בעיה לוגיסטית; במלחמת יום הכיפורים, בעיות לוגיסטית כמעט מנעו את צליחת תעלת סואץ; במלחמת לבנון הראשונה, בעיות לוגיסטיות מנעו את ביצוע המשימה האסטרטגית; בגלל אי-הפקת לקחים לוגיסטיים הצליח ארגון החמאס לבצע את תוכניתו ב-7 באוקטובר
|
|
|
|
|
לקחי כל המלחמות לא הופקו
|
|
מקצוענות צבאית; רמה נמוכה של הפלמ"ח וצה"ל במלחמת העצמאות; דוד בן-גוריון ויצחק רבין הם האשמים העיקריים בתרבות של אי-הפקת לקחים הנוהגת בצה"ל; אי-העברת מידע המצוי באמ"ן ליחידות הקרביות; ליקויים מודיעיניים בקרב המיתלה ב"מבצע קדש", בקרב "החווה הסינית" במלחמת יום הכיפורים ובקרב עין זחלתא במלחמת לבנון הראשונה, ובאי-שיתוק ירי טילים ממחילות שבטבע במלחמת לבנון השנייה; האלוף עמוס ידלין כמשל לתרבות ביטחון ירודה ומסוכנת
|
|
|
|
|
"לכסות על הכתם במשהו"
|
|
נתניהו בין בושה לאשמה * האם בן-גוריון נכנע ללחץ אמריקני * יהודי ארה"ב חטפו אגרוף לפרצוף * כיצד לאייש את השירות הציבורי וצה"ל * הכישלון בשיקום העוטף כבר מתהווה * עוד על מחבלי חמאס שבידינו
|
|
|
|
|
קיסינג'ר: תרדו מפתרון 2 המדינות
|
|
קיסינג'ר במלחמת יום הכיפורים ניצל את המצב לא רק כדי להביא לישראל סיוע ביטחוני חיוני ודחוף, אלא גם למהלכים דיפלומטיים ואפילו צבאיים אפשריים שנועדו "למחוץ" את ברית-המועצות, ספקית הנשק ומשענתן המדינית של מצרים וסוריה, אל מחוץ לאזור
|
|
|
|
|
|
|
כיצד יש להפיק לקחים
|
|
את צה"ל הקימו גונבי תהילה; שום ארגון, וגם צה"ל, אינו ראוי לחקור את ליקויי תפקודם של העומדים בראשו; האמת על מלחמת יום הכיפורים נשמרה בכספת שרק הרמטכ"ל היה רשאי לשחרר ממנה מסמכים; תחקירים והפקת לקחים צריכים להתבצע על-ידי אנשי מקצוע מעולים, מוכחים ובלתי תלויים; לא הניסיון הצבאי והדרגה צריכים לאפיין את מפיקי הלקחים הצבאיים, אלא היכולת האינטלקטואלית; חמישה שלבים ליישום לקחים.
|
|
|
|
|
"חרבות ברזל": כישלון צפוי מראש (13)
|
|
טרור הוא אסטרטגיה של לוחמה פסיכולוגית אלימה, שנועדה לגרום שינוי פוליטי בחברה המותקפת * ארגוני טרור מעוניינים להשפיע על דעת הקהל, כדי שתפסיק לתמוך במדיניות הממשלה, וכדי לפרק את הלכידות החברתית ואת החוסן הלאומי * לארגוני הטרור הערבי נגדנו היו הצלחות בתחום הזה
|
|
|
|
|
רצח החי"ר
|
|
הנזקים שגרמו אחרי מלחמת ששת הימים האלופים ישראל טל, אברהם אדן ("ברן") ושמואל גונן (גורודיש); הנזקים שגרמו בעל פרס ישראל העיתונאי שבתי טבת, והוצאת הספרים "שוקן", לתרבות הביטחון של ישראל; הבליצקריג הישראלי הכושל; ניווּן החרמ"ש; סילוקו מצבא הקבע של אריאל שרון, בכיר מפקדי השדה; קריסת אמונתם של הישראלים בתבונתם של המנהיגים המדיניים והצבאיים; המצרים הפיקו לקחים; רצח הצנחנוּת; טבח הישראלים; דרושה הפיכה תרבותית
|
|
|
|
|
|
|
"חרבות ברזל": כישלון צפוי מראש (12)
|
|
ההיסטוריה הצבאית מלמדת, כי אי-אפשר להכריע ארגון טרור מבלי להציב רגליים בשטחו, ולטהרו ממחבלים * לוחמה עירונית, שהיא מהקשות בסוגי הלחימה ביבשה, דורשת אימון ממושך של הכוחות ומערכת פיקוד-ושליטה מפותחת ומיומנת * לצה"ל יש ניסיון מועט מאוד בלוחמה עירונית, ורובו מספּ̤ר על כישלונותיו בסוג הזה של לוחמה. הבולט בהם הוא הקרב על העיר סואץ במלחמת יום הכיפורים
|
|
|
|
|
הנחת יסוד לתרבות של ביקורת ביטחונית בישראל
|
|
הקמת "מכון שרידות" ומטרותיו; דובר צה"ל תת-אלוף יואל בן פורת הצטרף; הקמת הפורום לאִזרוח תחקירי קרבות והפקת לקחים; לשכב על הגדר ולשלם מחיר כדי להניח יסודות לתרבות של ביקורת ביטחונית בישראל; ליקויי המלחמות לא נחשפו ולקחים אמיתיים מן המלחמות לא הופקו; "מחלקה ראשונה" של יואב יצחק הוא העיתון החופשי היחיד בישראל; מורשת שלילית של יצחק רבין; המחיר האישי ששילמנו ללא הכרת תודה מצד אלה שהלכו בעקבותינו
|
|
|
|
|
"חברון" בעוטף עזה
|
|
האם עכשיו, לאחר האסון הנורא בעוטף עזה, הלקח שרצה גנדי להנחילנו - יילמד? ייושם? והאם, כפי שעשה בספרו הקשה לעיון, עוד יש טעם להסתיר מעיני הציבור את זוועות ימינו, את מהות אויבינו, להיגמל מאשליות-שווא?
|
|
|
|
|
לידת עקרון השרידות
|
|
מדוע החלטתי להקדיש את חיי לחקר מלחמות ישראל ולפיתוח פילוסופיה ביטחונית ולא קריירה אקדמית, ואיך נולד בתודעתי עקרון השרידות, שהוא אבן היסוד בפילוסופיה של הביטחון והבנת הצבאות והמלחמות, ביום האחרון של מלחמת יום הכיפורים; פרופסורים שהם אנשי יחסי ציבור של הממסד ו"קרנפים"; פינוי נפגעים מגבול העיר איסמעיליה; פינוי נפגעי סיירת מטכ"ל; פגישה בשדה התעופה בפאיד
|
|
|
|
|
|
|
מסר מעורפל
|
|
"אילו צחי בני היה נופל בשבי הייתי נוהגת כמו אמו של גרוף", אמרה פעם גיבורת לח"י גאולה כהן, לימים ח"כית בליכוד ובתחייה, "אבל אני אומרת לכם מראש שלא תשמעו בקולי"
|
|
|
|
|
רגע לפני: חוטובלי, אולמרט, ידלין
|
|
ביבי טוען שאינו אחראי? האם הוא יודע מי הוא האדם שנאמר עליו כי "אינו אחראי למעשיו"? בוודאי שהוא יודע * כשאומרים זאת עליו הוא מגיש תביעות דיבה
|
|
|
|
|
מוצא מלפיתת ביבי, אולי
|
|
נראה לי כי לאור העובדה, שישראל נכנסת לעידן אלים בעזה (ואולי גם בחזיתות אחרות) יש לבחור מתוך סיעת הליכוד מישהו אשר יתחייב ויסכים לכהן כראש ממשלה חלופי עד לסיום המלחמה
|
|
|
|