|
"בפעם הראשונה, הימין ניסה גם לשלוט"
|
יו"ר הקואליציה זאב אלקין הוא האיש שסיפק לנתניהו את ההישג שאותו ציין ראש הממשלה כשהודיע על הקדמת הבחירות: לראשונה מאז 1988 השלימה הממשלה קדנציה של ארבע שנים. ראיון ממוסקבה
|
|
|
דן אלון, זה בשבילך
|
הסיפור האמיתי בדמוקרטיה החולה שלנו, הוא התקשורת. מנקודת מבטה - אתה ההוכחה שהמניפולציה עובדת. נברני ארכיון מספקים לך מה שהתקשורת רוצה. אני הבאתי לך את מה שהתקשורת מסתירה. ארבעה סרטונים של חשבון נפש...
|
|
|
אני נגעלתי, עכשיו תורכם
|
רוני בר-און היה בטוח ששרון, אחרי שקיבל סירוב מוחץ במשאל המתפקדים - יכבד את תוצאות המשאל. אז איך הסביר את עקירת היישובים? "זאת לא אותה תוכנית" הוא אמר, "זוהי תוכנית אחרת". ראיתי ונגעלתי - עכשיו תורכם. הלכתי לארכיון...
|
|
|
חריש עמוק
|
אנשי שס - משת"פי הימין וחסרי ההשקפה התורתית של גדולי ישראל מהדור הקודם, מדרדרים את היהדות החרדית לעימות מסוכן עם האוכלוסיה הערבית בהחלטה להקים את העיר חריש - וכל זאת ללא שום סיבה אובייקטיבית אמיתית לעימות זה
|
|
|
רוח רעה
|
התרחקנו מאוד מחזון הבית הלאומי לעם היהודי בארץ ישראל, התרחקנו מדי ממורשת אבות, חלקים נרחבים מדי בעם איבדו את החזון, את האמונה ואת התקווה. אך לא מאוחר לתקן. יש לערוך טיהור של ממש בפיקוד הצבא, להדיח את הנשיא המכהן מתפקידו ולחולל שינוי של ממש בשיטת הבחירות
|
|
|
הטפיל
|
לאיש הזה אין השקפה ולא דרך אלא רצון לשרוד בשררה הישראלית ולהמשיך לעשות צחוק מכולם, כולל אזרחי המדינה. אפילו בתחום שלו - הביטחון, אין לו פרספקטיבה של ימין או שמאל וכל כולו השרדות טפילית- פוליטית. לנתניהו ולליכוד אין מה לפחד מ"נקמה פוליטית" כי האיש הזה הוא בבחינת "סוס מת"
|
|
|
המטס האנטישמי והתקרית בבקעה
|
היינו עם נורמלי שחי במדינה שהיה אפשר להתגאות בה, אבל הבאנו את זה על עצמנו: הכל התחיל באוסלו ובהסכמים שנעשו עם ארגוני הטרור, הבאנו אותם ארצה לפתח ביתנו והם קיבלו יד חופשית לפעילות עוינת כאן
|
|
|
|
עמיר פרץ בגרעון מצטבר של 558,000 שקל
|
אראל מרגלית הוציא מכיסו 1.3 מיליון שקל בנסיונו להתמודד על ראשות מפלגת העבודה * יצחק הרצוג גייס למעלה מ-600,000 שקל בחו"ל * רעייתו של מאיר שטרית מקדימה תרמה לפרץ
|
|
|
בוחן פתע למצביע קדימה
|
השורות והסרטון הבאים, תכליתם - עימות עם ערכיך. אם אחרי שתצפה בסרטון כלימה תציף את פניך, סימן שאתה אדם טוב שנפל קורבן לשטיפת מוח של תקשורת אנטי-דמוקרטית, ששונאת את הימין. אם למרות העובדות אינך חש כלימה, תנסה להביט במראה
|
|
|
זו אינתיפאדה, טמבל!
|
הרשויות מנסות לטאטא מתחת לשטיח תקיפה לאומנית בחיפה. גניבות, פרוטקשן, השתלטות על קרקעות ובנייה בלתי חוקית אינן זוכות לטיפול. החולשה הנרחבת הזו נקלטת היטב. המגמות המרדניות מקננות, תופחות, תוססות ומחכות להזדמנות להתפרץ. החולשה מייצרת את האינתיפאדה הערבית השלישית
|
|
|
אז למה לכם פוליטיקה עכשיו?
|
נועם שליט ויאיר לפיד הכריזו השבוע על כניסתם למערכת הסוערת של הפוליטיקה הישראלית. בעוד שהכרזתו של לפיד הייתה צפויה, זו של שליט היא בגדר הפתעה גמורה. לפניכם אבחון טארונומרולוגי של אישיותם שנועד לבדוק את סיכויי ההצלחה של השניים. ולקינוח: השוואה הקובעת מי יצליח יותר
|
|
|
דפני ליף עולה מדרגה
|
סיום עצרות ההמונים בכיכרות סימן עבור דפני ליף את השלב הבא: הקמת תנועה בראשותה שתביא אותה ואת המסר שהיא נושאת עמוק לתודעה הלאומית
|
|
|
|
בגידת השמאל בעצמו
|
ניתוח אמיץ של הרקע לגל החקיקה האנטי ליברלי הנוכחי מגלה כי השמאל בגד בערכיו שלו, וכי לבגידה זו הייתה תרומה מכרעת לתהליך אובדן האמון הציבורי בעקרונות הליברליזם
|
|
|
החוצפה של גלעד שרון
|
אם תמלוגים מעניינים את גלעד שרון, אני מציע לו לכתוב ספר בנושא אחר, הרבה יותר מרתק: איך עלה בידי (מי שיוסי שריד הגדיר) משפחת פשע לתפוס את השלטון בישראל. וואלה שווה סרט...
|
|
|
על אשכנזים, ספרדים והבחירות בעבודה
|
ניצחונה של יחימוביץ' על פרץ אינו ניצחון האשכנזים על הספרדים, אלא ניצחון מניפי הדגל החברתי על מניפי הדגל של שנאת המתנחלים. מי ששואף לאחדות ישראל, צריך לשמוח על ניצחון זה
|
|
|
|
|
'השבט הלבן' יכריע
|
ערב הסיבוב השני בבחירות הפנימיות לראשות העבודה, השאלה המרכזית היא עם מי ילך בוז'י הרצוג, שזכה לשיעורי תמיכה גבוהים ומפתיעים בסיבוב הראשון. אם יישאר בצד - ככל הנראה יחימוביץ' תזכה. אם יתמוך בפרץ - צפוי קרב צמוד ראש בראש כשהכול פתוח
|
|
|
עמיר פרץ משגע את השד העדתי
|
"עמיר פרץ בא מארץ אחרת... הוא מביא את החמולות" * "פרץ אגרסיבי ומרוקאי" * את הדברים אמרו לא אחרים מעמרם מצנע ויצחק הרצוג * ומה פרץ אמר? "הרצוג בעל אחיזה משמעותית במפלגה" ו"מצנע הלך עם אמונתו עד הסוף" * שד עדתי וחד-צדדי
|
|
|
|
השאלה מי נבחר - טפלה; למה נבחר - שאלה אקטואלית
|
מפלגת העבודה המתפוררת לא הצליחה להגדיר לעצמה כיוון חדש. אף אחד מהמתמודדים לא הגדיר לאן המפלגה צריכה ללכת. בסוף הבחירות נקבעות על-פי רמת החשיפה התקשורתית והיכולת להביא את המצביעים הרלוונטיים לקלפי
|
|
|
|