|
כל תאום וכינורו (ב)
|
קשה לקבוע אם בלפור חקק חדור באמת ובתמים אמונה באגדות שהוא טוֹוה במו-ידיו סביב הקדשתו למשורר, שהרי מדובר באדם הניצב בשתי רגליו בעולם המודרני של המעשים הרֵאליים
|
|
|
כל תאום וכינורו (א)
|
על ספרו של בלפור חקק "סולם הכלים השבורים" * האחים חקק אינם שייכים ואינם דומים לשום משמרת או חבורה ספרותית * הם התחילו את דרכם אחרי הגל המכוּנה "משוררי שנות השישים", ואף אין להם "מכנה משותף" גלוי לעין עם משוררים בני גילם
|
|
|
סוגיות הקשורות בכפר הערבי דווימה
|
האם היה טבח בעת כיבוש הכפר באוקטובר 1948 במהלך מבצע יואב? * הקרב בדווימה באפריל 1949 * על-פי מקורות שונים, וספרו של יעקב (ישקה) סטרץ' - "המחלקה של פני"
|
|
|
הכתיבה היא עבודה קשה
|
דברי חתן פרס ברנר לספרות, הסופר אילן שיינפלד, בנאומו בטקס הפרס * א אדר א' תשפ"ב, 2 בפברואר 2022
|
|
|
אילן שיינפלד - זוכה פרס ברנר
|
ועדת פרס ברנר לשנת 2021 של אגודת הסופרים העברים החליטה להעניק את הפרס לספר "הנזיר היהודי" * בועז דנון זכה בפרס ברנר 2021 ליוצרים צעירים
|
|
|
פסגת טקס "פרס האור" [חלק שלישי]
|
על מחקריה ופרסומיה בתחום הלשון העברית; על הפקת אסופה מונומנטאלית בשם "עורי שפת עבר", ובה אלפיים שנות שירה על השפה העברית; על הפקת ספרים נדירים מעיזבונותיהם של סופרים; על תמיכתה בסטודנטים נכים ועוד רבות
|
|
|
ד"ר לאה צבעוני, "כלת האור" [חלק שני]
|
בפסגת הספרות העברית ה"קנונית", הכתובה בדרך-כלל בידי גברים, האישה מוצגת כטיפוס ביזארי - חולה, חולמנית, טרופת דעת. לאה צבעוני מגישה לקוראיה דיוקן של אישה רבת-פעלים, שתמיד עבדה, לא אחת בתפקידי מפתח, ועם זאת גידלה בכוחות עצמה ארבעה ילדים, כמעט ללא עזרה
|
|
|
ערב "פרס האור" הכ"ט - תשפ"ב 2021
|
לכבודה של כלת האור - ד"ר לאה צבעוני * לאה בעיניי היא מלכת השפה העברית! לאה נולדה בתל אביב בשנת 1946, למדה בגימנסיה ריאלית בראשון לציון, שירתה בצה"ל בתפקיד מורה-חיילת והיא אם לארבעה וסבתא לתשעה
|
|
|
ביאליק - עושר השמור לבעליו לטובתו
|
ש"י עגנון כתב בשעתו: "אין לכם כל מקצוע שבתורה שביאליק לא עשה בו: כינס את האגדה ופירש סֵדר של משניות, וסידר את שירי המשוררים הראשונים, וחקר ודרש ואסף... והוסיף על לשוננו אוצר טוב, וחישל את הלשון, ונתן פה לצעקת ישראל בשיריו היקרים... דיו כל דבר ודבר, שעשה ביאליק להנחיל לו עטרה גדולה"
|
|
|
דלוּת המשוררים
|
האם ניתן לעצור את תהליך הדעיכה של השירה ואת שחיקת מעמדהּ בעידן הפוסט-מודרני
|
|
|
האמנם החמצה?
|
על ספרה של זיוה שמיר "מעל כל במה - ביאליק והתאטאון" * ספרא - הקיבוץ המאוחד, 2014, 302 עמ'
|
|
|
שפע מפעים לב
|
על ספרה של זיוה שמיר, "המשורר, הגבירה והשפחה - ביאליק בין עברית ליידיש" - הספר מתאר את התמורות שחלו בהשקפת עולמו של ביאליק - מבוז ליידיש - לאימוצה כשפה שנייה וכמקור לקליטת היגדים; מבוז לציונות המדינית של הרצל - לאהדה לתנועה
|
|
|
הצצה אל הגלוי ואל המכוסה
|
על ספרה של זיוה שמיר, "צפרירים - ביאליק נגד הרצל ו'הצעירים'" - לטעמי, הספר הזה מיועד לא רק לחוקרים ולסטודנטים לספרות, הוא מיועד, בראש ובראשונה, למורים לספרות, אשר ימצאו כאן ניתוחים נפלאים של יצירות הנלמדות בבית הספר
|
|
|
האנגלית הביאה לי תועלת רבה
|
כתיבתה של אמי בהירה וקולחת משלי. דבריה מראים את התום, הרצינות, השלמות בכל עשייה, של פעם - שחלפו, עם הערכים היפים שהיו, לבלי שוב... לא להאמין שכתבה בבית-האבות בדיור המוגן, בערוב ימיה. הלוואי שהיינו כמותם! כמו אמי ובני דורה. מובאים בזאת שני קטעים מכתיבתה. בצורה כל כך עדינה, טאקטית, מובלעת ומרומזת בלבד, היא כותבת על אביה החורג שקינא לה והתעמר בה.
יורם מרקוס, בנה.
|
|
|
משבר הזהות של הדוד סם
|
הכיוון שאליו דחף ברק אובמה את ארה"ב מרוחק מהאתוס האמריקני * מדובר בניסיון ליצור סדר חדש, שמקצץ את כנפיה של מי שנחשבת למנהיגת העולם החופשי * בינתיים, רק האקדמיה האמריקנית מרוצה
|
|
|
מלחמת התרבות של זיוה שמיר
|
פרופ' זיוה שמיר, מבכירי חוקרי הספרות בישראל ובחו"ל, פירסמה לאחרונה מאמר חריף ומנומק נגד "ההפקרות הפוליטית באקדמיה". לדבריה, חוגים באוניברסיטאות הפכו לחממה למרצים בעלי השקפה רדיקלית סהרורית, ואלו "מטרידים סטודנטים פוליטית" * "גדולי הספרות העברית - ביאליק ואלתרמן - הפכו לקולב להצגת הדעה הרדיקלית של איש הסגל", אומרת שמיר, ומזהירה מההידרדרות התרבותית בארץ
|
|
|
הסכסוך על התרגום
|
למי שייך התרגום העברי של "למי צלצלו הפעמונים" (For whom the bell tolls?) לארנסט המינגווי?
|
|
|
פוליטיזציה באקדמיה
|
מסמך מטריד מסתובב באחרונה בקרב מרצים באקדמיה ומתריע מפני הידרדרות האקדמיה לפוליטיזציה תוך כיפוף כלי מחקר אקדמיים מקובלים * עדות ממקור ראשון - פרופ' זיוה שמיר מאוניברסיטת ת"א: "פוליטיזציה, שטיפת מוח ואינדוקטרינציה חסרות בקרה ורסן"
|
|
|
היכן הייתם ארבעים שנה?
|
"מעוּות לא יוּכל לִתקון"? - השימוש המסולף במושג "החופש האקדמי" והצעה לריפוי תחלואי ה"שסעת" הלאומית". תגובה למאמרה של פרופ' זיוה שמיר
|
|
|
|
ספרות חרדית - תשובה למשבר
|
הספרות החרדית צמחה כתגובה לספרות ההשכלה והתחייה. עיון בכתבי הדור ההוא מזכיר את תחושת השבר והאיום שהולידה יצירה מסוג חדש
|
|
|
על הנתיב הנעלם של האהבה
|
השיר "לנתיבך הנעלם" הינו שיר אהבה המבטא פרידה בין אוהב לאהובה. הקול הדובר פונה אל אהובתו בגוף שני לכל אורך השיר, הוא מציג לראווה את נקודת מבטו בעת התרחקותה ממנו. יתכן, שבשיר מנסה האוהב להשיב את אהובתו הנמצאת במנוסה, ועל כן בשורות הוא מבטא את העולם שהיה להם יחד ומבטא את חסרונה של האהובה
|
|
|
|
|