|
|
|
|
|
המופתי הנאצי - מקור ההשראה
|
|
אמנת החמאס מצטטת את מוחמד: "לא תגיע עת הגאולה עד אשר יילחמו המוסלמים ביהודים ויהרגו אותם המוסלמים, עד אשר יסתתר היהודי מאחורי האבנים והעצים, ויאמרו האבנים והעצים: הוי מוסלמי! הוי עבד אללה! יש יהודי מתחבא בוא והרגהו!"
|
|
|
|
|
|
|
3000 שנות בדידות
|
|
ברגע האמת, כשאנחנו נלחמים על נפשנו, גילינו מה שחווינו באלפי שנותינו: אנחנו לבד * אלא שהפעם אנחנו יכולים להגן על עצמנו וללמד את העולם פרק בהלכות מלחמה ברוע
|
|
|
|
|
בית העלמין של גינוסר לחוף הכנרת
|
|
בתי העלמין הקיבוציים, לרוב מטופחים ומגוננים בצמחי ושיחי נוי ובעצים מצילים * בסך-הכל ניתן לקבוע כי בתי העלמין הקיבוציים מטופחים יותר מאשר בתי עלמין אחרים
|
|
|
|
|
הירידה מחניתה
|
|
צחוק הגורל: דווקא השנה, שנת תרפ"ד (2024) מתלכדים התאריכים: יום העלייה לחניתה (21 במרס), העליות לביריה (אמצע מרס), ויום י"א באדר! אבל, לנוכח האויבים מסביב, השנה לבושתנו חניתה פונתה, פליטים יהודים רבים מצויים בארצנו, וממשלת ישראל - לבושתנו - ביטלה את הטקס הממלכתי השנתי מול אנדרטת האריה השואג בתל חי
|
|
|
|
|
צליחת-סער כהתגלות אלוהית
|
|
משה רבנו כגאון צבאי; צליחת ים סוף במנהיגות משה וצליחת תעלת סואץ במנהיגות סאדאת; צליחות סער בהיסטוריה הצבאית; הרתעת האויב; תרבות צבאית ותרבות פרוגרסיבית; מדוע חרב בית המקדש?
|
|
|
|
|
|
|
יחד תמיד
|
|
יעקב האב חפץ שתהיה אחדות בין ילדיו ולפני מותו ציווה: "הקבצו ושמעו בני יעקב" * רבי שמשון רפאל הירש פירש: "היו נא מאוחדים ומלוכדים לעם אחד, כי עיקר כוחכם באחדות"
|
|
|
|
|
פדיון שבויים: בין ציווי מוסרי עילאי לבין שיקולים מעשיים
|
|
המסורת היהודית מספרת על אלפי שנים של פדיון שבויים, לעיתים בכוח צבאי, לעיתים בשתדלנות ולרוב תמורת כופר * מקרים רבים הסתיימו בצורה טרגית, אחרים - לפחות על-פי הסיפורים - הובילו לפריחה רוחנית מפתיעה * כעת הסוגיה שוב לפתחנו, בקנה מידה שלא ידענו כמותו
|
|
|
|
|
יוסף רפורמטור של כלכלה חברתית
|
|
יוסף מבצע פעילות כלכלית מרשימה, שיש לה פירוש אחד - הלאמה * ההלאמה מבוצעת על-ידי רפורמטור בעל רגישות מוסרית * כל יישומה של הרפורמה שבוצעה על ידיו בוצעה בדרכים מוסריות ואנושיות בניגוד להלאמות כוחניות
|
|
|
|
|
|
|
פרשת וישלח (ג')
|
|
יעקב, שהוא אחד מאבות האומה היהודית, מעד בעלותו על שרטון השקר, ואולי זה השרטון הפוגעני ביותר בערכי ארון הספרים היהודי ובוודאי שבערכי המוסר האנושיים
|
|
|
|
|
פרשת וישלח (ב')
|
|
יעקב מורה לנו בהוקעת לוי ושמעון, שעדיף משא-ומתן על פני כך פעולה צבאית כוחנית ואמצעים כוחניים
|
|
|
|
|
ההפטרה לפרשת השבוע "וירא"
|
|
בהפטרה ובפרשת השבוע אנו עדים למתן ביטוי כואב למצוקות היומיומיות הקשות, החובטות בחייהן של נשים ומייסרות אותן, כי הן אינן יכולות לבטא את נשיותן בהבאת ילדים לאוויר העולם
|
|
|
|
|
סתיו
|
|
נוֹבֶמְבֶּר, עוֹד מְעַט
|
|
|
|
|
בעקבות פרשת "לך לך" (א')
|
|
גם שפוקדים אותנו אירועים קשים, כשארגון טרור קוטף במעשים של פשע מלחמה חיי אלף ארבע מאות יהודים, אנחנו חייבים לזעוק את זעקת הנוקד, הבוקר, בולס השקמים, הנביא עמוס מתקוע, שהתריס ולא השלים עם קוטביות חברתית ומעמדית
|
|
|
|
|
לא למלחמה (ב')
|
|
אני פונה לממשלת ישראל, שיחד עם ארצות הברית ומעצמות אירופיות, רגע לפני שעת האפס, יגיעו להכרעה מדינית, שלא יחייבו רבבות צעירים ישראלים להיות קשורים להדק היורה רשפי אש
|
|
|
|
|
לקראת ציביליזציה חדשה
|
|
משה רבנו הקים אומה צבאית בארבעים שנות המסעות במדבר סיני; השוואה בין צליחת ים סוף על-ידי העברים לפני שלושת אלפים שנה לבין צליחת תעלת סואץ על-ידי המצרים במלחמת יום הכיפורים; רמה נמוכה של מפקדי צה"ל והפיקוד הישראלי העליון במלחמת יום הכיפורים; צליחת נהר הירדן בפיקוד יהושע בן-נון; אנרגיה תודעתית גבוהה המשלבת כוח ותבונה; המהפכה החקלאית התרחשה בארץ-ישראל; סכנה להשמדת החיים עלי אדמות; יש להתחיל בציביליזציה תבונית
|
|
|
|
|
ישראל כדמוקרטיה מיתולוגית
|
|
צליחות סער בהיסטוריה, מצליחת בני ישראל את ים סוף ביציאת מצרים, עד צליחת הצבא המצרי את תעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים; עליונות התרבות הצבאית הגרמנית; נחיתות התרבות הצבאית הישראלית כתוצאה מהֶעדר טריטוריה וצבא ליהודים באלפיים שנות הגלות; בריחת בכירי צה"ל מאחריות אחרי מלחמת יום הכיפורים; יתרון במלחמות של צבאות מאורגנים וחמושים כהלכה; דמוקרטיה מיתולוגית בישראל; משה רבנו כגאון צבאי
|
|
|
|
|
דת הצבא
|
|
הצבא והמלחמה הם מחוץ למחקר המדעי; "מות האלוהים" של ניטשה; גסיסתה של הלאומיות במערב; המיליטריסטים היפנים; משה רבנו כאסטרטג ציביליזציוני
|
|
|
|
|
"שעתם היפה"
|
|
במלחמת יום הכיפורים סיכנו צוותי הטלוויזיה הישראלית את חייהם בהבאת דיווחים מן החזית במצבים שלא יאמנו, מן הרגע הראשון ועד לסיום המערכה הצבאית ובכך שיתפו את הצופים ואת העם במראות ובקולות שתיעדו רגעי שפל וייאוש עד הניצחון
|
|
|
|
|
משה המנהיג מודל למנהיגות (א')
|
|
מצערת אותי עוצמת הפער בין הצניעות, הענווה וההתרחקות מהשררה, שמקרין משה כמנהיג, ובין דפוסי החיים המאפיינים את המנהיגות הנוכחית במדינת ישראל
|
|
|
|
|
|