|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דוח מבקר המדינה (51ב) -
מתנות לנבחרים ולעובדי ציבור
|
|
שרים, מנכ"לים ועובדים בכירים במשרדי הממשלה מקיימים, במהלך כהונתם או שירותם, פגישות עם גורמים שונים בארץ ובחו"ל. במסגרת פגישות אלה יש שנבחרים ועובדי ציבור, באשר הם עובדי ציבור, מקבלים מתנות, מקצתן יקרות ערך, כגון חפצי כסף וזהב, שעונים יקרים, כלי כתיבה יקרים, מערכות לשולחן וכלים לקישוט. יש שמתנות מתקבלות גם מגופים שונים בארץ, בהם גופים פרטיים. המתנות, למעט אלה שהן בעלות ערך קטן וסבירות לפי הנהוג בנסיבות העניין, אסור שיהיו קניין של המקבל, שכן בקבלת מתנות, ללא תמורה, יש משום חשש לפגיעה בטוהר המידות1, חשש ללזות שפתיים ופגיעה בתדמיתו של השירות הציבורי. כדי להסדיר את אופן הטיפול במתנות שמקבלים עובדי ציבור, באשר הם עובדי ציבור, נחקק חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979 (להלן - החוק), והותקנו תקנות שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1980 (להלן - התקנות). השר הממונה על ביצוע החוק הוא שר המשפטים. הוראות לעובדי מדינה בעניין קבלת מתנות או טובות הנאה פורסמו בתקשי"ר.
|
|
|
|
