|
יחזקאל קויפמן: גלות, גאולה ואמונת המקרא
|
|
יחזקאל קויפמן, חוקר המקרא הידוע, היה ציוני שחש הזדהות עמוקה עם העם היהודי וגורלו, ואת מחקרו המקיף הראשון הקדיש לשאלה כיצד שרד עם ישראל את שנות גלותו ולא נעלם כמו עמים עתיקים אחרים * כיצד עיסוקו של קויפמן בשאלה זו הוא שהביא אותו בסופו של דבר לחקור את אמונת ישראל בתקופת המקרא
|
|
|
|
|
כיצד מיוצרת ההלכה?
|
|
כיצד פועל מנגנון פסיקת ההלכה? מה הם שיקולי הדעת שמפעיל פוסק הלכה בבואו להשיב על שאלה הלכתית המוצגת לו? * גישה לחקר ההלכה המתמקדת בשאלות אלה, שנדונו מעט מאוד בעולם המחקר
|
|
|
|
|
יהדות - בין דת לבין לאום
|
|
פסיקת בית המשפט בעניין רישומו של יורם קניוק כ"חסר דת" העלתה מחדש את המתח הישן בין דת ללאום, כמו גם שאלות נוקבות על אודות הממסד הרבני בישראל והשפעתו על הגדרת הזהות הדתית * רני יגר וד"ר נעמה אזולאי משוחחים על הנושאים הללו ועל הקשר ביניהם לבין תופעת ההתחדשות היהודית בישראל
|
|
|
|
|
מושג הגוף
|
|
בעוד שבאופן מסורתי נתפש הגוף האנושי כנתון טבעי נטול מטען תרבותי, תיאוריות בנות זמננו טוענות כי הגוף הוא תמיד תוצר תרבותי של חברה מסוימת, וכי למעשה לכל חברה אנושית ישנו מושג גוף שונה * כיצד תיאוריות אלו עשויות להאיר מחדש את הפערים שבין החברה החילונית לבין החברה החרדית ביחסן לגוף
|
|
|
|
|
לגלות נסתרות: פרשנות והלכה במגילות קומראן
|
|
גילוין של מגילות קומראן איפשר לחוקרי ההלכה לעסוק באופן מבוסס בשאלת ראשיתה של ההלכה בימי בית שני, בתקופה שלפני ספרות חז"ל * שמואל הר כותב על ספרם החדש של אהרון שמש וכנה ורמן, המעמיק בעולם ההלכה של עדת קומראן ובכך תורם תרומה חשובה ביותר למחקר ההלכה ולהבנת הנקודה הארכימדית שלה
|
|
|
|
|
הסכמי קדם-נישואין קדומים
|
|
השימוש בהסכמי קדם-נישואין שמטרתם להגן על זכויותיה המשפטיות של האישה נתפש בדרך כלל כחידוש מודרני. אך למעשה, הסכמים כאלו היו נפוצים מאוד בקרב קהילות יהודיות לאורך הדורות, והם זכו ליחס חיובי מצד הפוסקים * ד"ר אילת סג"ל מתארת את הרקע שהוביל ליצירתם של הסכמים אלו, ואת השפעתם על המציאות המשפחתית והמשפטית של נשים יהודיות
|
|
|
|
|
דוד גנז - בין מיתוס לרציונליזם
|
|
בדמותו של הרב דוד גנז שלובים יחד שני הקטבים שאפיינו את הרנסאנס המדעי האירופי במאה ה-16: מסורת דתית מיתית יחד עם חקירה מדעית רציונליסטית * אבינועם יובל נאה כותב על תלמידם של הרמ"א ושל המהר"ל מפראג שעבד במצפה הכוכבים של טיכו בראהה וכתב ספרים על מתמטיקה וגיאוגרפיה
|
|
|
|
|
שמור וזכור
|
|
בניגוד לשבת ההלכתית האורתודוכסית המתמקדת ב"שמירת שבת", מציע הסיפור המקראי על יציאת מצרים דגם אחר, של "זכירת שבת", שבמרכזו עומדת הדאגה לחירותו של האדם ולשחרורו מכבלי ההיררכיה * דב אלבוים סבור שדגם זה יכול לסייע למדינת ישראל לעצב "שבת חירות" ישראלית
|
|
|
|
|
על סולידריות, יהדות והמחאה החברתית
|
|
מה היא בדיוק סולידריות, והאם ניתן למצוא אותה בעולם המסורת היהודי? ומה מקומה של הסולידריות בשיח החברתי והפוליטי של מדינת ישראל כיום? * בעקבות מחאת האוהלים משוחחים דרור ינון ושרגא בר-און על סולידריות חברתית ועל הופעותיה השונות במרקם היהודי-ישראלי: מהמקרא ועד למחאות החברתיות של השבועות האחרונים
|
|
|
|
|
אלוהים בעידן של חורבן וגלויות / דלית רום-שילוני
|
|
כיצד התמודדו ראשי עמ"י, סופריו ונביאיו עם השאלות התיאולוגיות שהתעוררו בעקבות חורבן י-ם במחצית הראשונה של המאה ה-6 לפני הספירה? כיצד השפיע האסון על תפישתם את דמותו ומקומו של האל? * סקירת ספרה של דלית רום-שילוני "אלוהים בעידן של חורבן וגלויות", המציע עיסוק שיטתי, מעמיק ויסודי בשאלות הללו
|
|
|
|
|
יהדות והעידן החדש
|
|
שתי קהילות קטנות שקמו בישראל בתחילת העשור ניסו ליצור מסגרת יהודית חדשה ברוח הניו-אייג'. בין השאר, הן שיבצו מדיטציה בתפילות ושילבו חוויות גופניות בטקסים הדתיים * מחקרה של רחל ורצברגר מלמד כיצד סימלו הקהילות הללו את הפיכתה של היהדות למשאב תרבותי פלסטי וגמיש, המשמש ישראלים רבים לפרויקטים פרטיים של גיבוש זהות אישית וקולקטיבית
|
|
|
|
|
איך קוראים לאלוהים
|
|
מדוע שמו הפרטי של האל נחשב קדוש? האם תמיד היה זה כך? מה ייחודו של שמו העברי של האל וכיצד הוא השפיע על המחשבה הדתית העולמית לאורך הדורות? * שיחה עם הלל בן-ששון, דוקטורנט במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטה העברית, החוקר את משמעותו של השם המפורש בהגות היהודית
|
|
|
|
|
אברהם שלונסקי
|
|
אברהם שלונסקי, משורר, עורך, מתרגם, מחזאי ופובליציסט, זכה עוד בחייו להכרה כאחד מענקיה של התרבות העברית המתחדשת * דווקא בשל כך, כותב רני יגר, נידון שלונסקי לגורל האופייני לאישים שהפכו לסמל (ע"ע "חוזה המדינה" או "המשורר הלאומי"), המאפיל על מורכבות יצירתם
|
|
|
|
|
הפסיקה הספרדית: ממתינות והשתלבות לקנאות והסתגרות?
|
|
פרשת הרב אמסלם משס עוררה שאלה עמוקה יותר מהסוגייה הפוליטית המיידית, הנוגעת לאימוץ הגישה ההלכתית החרדית-אשכנזית ע"י ההנהגה הדתית הספרדית * האם באמת התקיימה מסורת מתונה יותר בקרב היהודים בארצות האיסלאם, ואם כן, מדוע היא ננטשה ע"י ההנהגה הדתית הספרדית בעשורים האחרונים? * חוקרי מכון הרטמן פרופ' צבי זוהר וד"ר אריאל פיקאר משוחחים על הפסיקה הספרדית, ומציעים פרשנויות שונות לתמורות שחלו בה
|
|
|
|
|
אברהם סוצקבר: גדול משוררי היידיש בישראל
|
|
רק ישראלים מעטים מכירים את שמו של אברהם סוצקבר, שחי בקרבם מעלייתו ארצה ב-1947 ועד למותו השנה * סוצקבר, שחולץ מיערות וילנה הכבושה במסוק סובייטי לאחר שבנו ואמו נרצחו, הביא עימו לארץ את שרידי אוצרות התרבות היהודית בליטא, השתקע בתל אביב והמשיך ליצור ולכתוב ביידיש עד סוף ימיו * השפה שהפכה אותו לאחד מגדולי משוררי ישראל, כותבת מרים טרין, היא גם שהפרידה בינו לבין בני ארצו
|
|
|
|
|
העם הנבחר באמריקה
|
|
מחקרו החשוב של ארנולד אייזן מבקש לבחון את התמודדותם של הוגים יהודים-אמריקנים עם שאלת נבחרותו של העם היהודי בחברה המדגישה ערכים אוניברסאליים * כמעט שלושים שנה אחרי פרסומו, כותב סטוארט שופמן, עדיין נושא "העם הנבחר באמריקה" תובנות עמוקות עבור הקורא הישראלי
|
|
|
|
|
זכר, זיכרון, זוכרת
|
|
הקשר בין המילה "זכר" לשורש שממנו נוצר הזיכרון מלמד על האופן שבו המקרא והעברית יוצרים היסטוריה יהודית שמותירה את הנשים אילמות ונעלמות * הזכרים הם הזוכרים, כותבת חנה פנחסי * כעת, על הנשים להקשיב מחדש לצירוף 'אישה זוכרת'
|
|
|
|
|
שיח מיניות חדש
|
|
אתרי שאלות ותשובות ברשת הפכו למרחב פומבי ראשון מסוגו בו נדרשים רבני הציבור ציוני דתי לשאלות בנושא היחס לגוף ולמיניות * מחקרם של פרופ' אבי שגיא ויקיר אנגלנדר מגלה כי לרוב בוחרים הרבנים בתשובותיהם דווקא בגישה מהותנית ומסתגרת, המזכירה יותר ויותר את העולם החרדי
|
|
|
|
|
תמלוגי הגז: מוסר פוליטי והיגיון כלכלי
|
|
מה הם השיקולים העומדים מאחורי התביעות לשיתוף הציבור ברווחים מאוצרות הטבע שהתגלו בים התיכון? האם ניתן לכפות על המשקיעים את הגדלת חלקה של המדינה ברווחים, לאחר שאלו נטלו על עצמם סיכון כלכלי ניכר, והאם יש צידוק לשינוי ההסכם בדיעבד? * חוקרי מכון הרטמן, פרופ' נעם זהר וד"ר דני אטאס, יורדים לעומק הדילמה המוסרית והפוליטית שמאחורי הוויכוח המתלהט בנוגע למאגרי הגז
|
|
|
|
|
סיגופים ופיתויים / רלה קושלבסקי
|
|
'סיגופים ופיתויים', ספרה של פרופ' רלה קושלבסקי המוקדש ל-13 סיפורים מכתב-יד אשכנזי מן המאה ה-13, מעניק לקהל הרחב הזדמנות להתוודע אל מרכיב לא ידוע של הספרות העברית * בסקירתה, עומדת אביטל דוידוביץ'-אשד על ייחודו של הסיפור העברי בימי הביניים, המשקף עולם יהודי שונה מזה העולה מן הספרות הרבנית המוכרת
|
|
|
|
|
הקריאה הגדולה
|
|
בניגוד לטענה המקובלת, לפיה לא ניתן לזהות כוונה מובהקת מאחורי עריכתן של מסכתות המשנה, מבקש ד"ר יאיר אלדן להתייחס אליהן כאל סיפורים שלמים, שביקשו לעסוק בדילמות הגדולות של תקופתן * בין השאר, "הקריאה הגדולה" שהוא מציע מלמדת אותנו שמסכת סוטה נסובה בכלל על משיחיות, ומאחורי מסכת תענית עומדת ההתמודדות עם שתיקת האל
|
|
|
|
|
בילוי שנעשה מצווה
|
|
עיון בטקסטים שכתבו נוצרים ויהודים מומרים מעלה תמונה מפתיעה על מקורותיו של מנהג התשליך במאות ה-14 וה-15 * במאמרו, מסביר ד"ר אלי פריימן כיצד החל התשליך כבילוי קל דעת של חג ומועד על גדות הנהרות באשכנז ורק ברבות השנים הפך לטקס בעל משמעות דתית ונפשית עמוקה
|
|
|
|
|
האנס יונס: טכנולוגיה, קבלה ושואה
|
|
מעטים מדי בארץ זוכרים כיום את האנס יונס, מהפילוסופים החשובים והמרתקים שהעמיד העם היהודי, תלמיד של מרטין היידגר שנמלט לא"י עם עליית הנאצים לשלטון, לחם בבריגדה ובמלחמת העצמאות והפך לאחד ההוגים המשפיעים על צמיחתה של התנועה הירוקה * פרופ' רון מרגולין סוקר את חייו של יונס, ששילב בכתביו הרהורים על טכנולוגיה וביולוגיה, השואה וקבלת הצמצום של האר"י, אולם לא זכה שיימצא לו מקום באוניברסיטה בישראל
|
|
|
|
|
מוסר יהודי
|
|
באחרונה פורסם סקר של עמותת גשר, לפיו רוב מוחלט של הציבור הדתי והחרדי תומך בגירוש ילדי העובדים הזרים ואילו החילונים חצויים בשאלה זו; עוד נמצא בסקר כי דתיים מעדיפים את הציווי "עניי עירך קודמים" על מצוות הסיוע לגר וליתום. מדוע מדיר הציבור הדתי את רגליו ממאבקי זכויות אדם, כאשר במסורת היהודית קיימת תשתית עשירה העשויה לתמוך במאבקים מסוג זה? ד"ר צבי מרק וד"ר ישי רוזן-צבי דנים בסוגייה
|
|
|
|
|
הכישוף היהודי הקדום
|
|
האם קיים כישוף יהודי? האם חכמים עסקו במאגיה? * ד"ר ישי רוזן-צבי סוקר את ספרו של יובל הררי על הכישוף ביהדות, המנפץ כמה מהמיתוסים ביחס למאגיה ומהווה חלק ממגמה גוברת של עיסוק אקדמי בנושא
|
|
|
|
