|
|
|
המערכה במחוז תל אביב (ג') "אנשי 'ההגנה' הורגים סתם אנשים"
|
|
בשבוע הבא: ראש עיריית יפו מעוניין בהסכם אי-התקפה עם היהודים; הוראה לארגון ההגנה לא ליזום תקריות בגבול יפו תל אביב; המלחמה פוגעת ביצוא ההדרים והפרדסנים הערבים מעוניינים לקיים הפסקת אש לשלושה חודשים עד סוף העונה; יהודים הורגים סתם ושודדים ערבים; משה דיין מתנגד להסכם; בן-גוריון אינו מאמין בהסכם; קיצונים השתלטו על יפו ואינם מעוניינים בהסכם
|
|
|
|
|
המערכה במחוז תל אביב (ב') המלחמה בחולון ובבת ים
|
|
תקריות בין ערבים ליהודים פרצו לא רק מצפון ליפו בגבול תל אביב אלא גם מדרום וממזרח ליפו, בגבול חולון ובת ים. זאת הייתה חזית 5 של ה"הגנה", והיו בה כשישים עמדות. בת-ים הייתה מול שכונת ג'באליה, וחולון מול שכונת תל-עריש
|
|
|
|
|
המערכה במחוז תל אביב (א') להכות באוכלוסייה אזרחית
|
|
השביתה הערבית נגד החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר גררה בריונות של השובתים וזה הסלים למלחמה בקנה מידה מלא; כבר מפרוץ המלחמה פעלה "ההגנה" לגרש ערבים מבתיהם כדי להרחיב את שטח השליטה של היהודים; סכסוכים בין קבוצות יריבות של ערבים; שוטרים ואנשי צבא בריטים עוזרים ליהודים
|
|
|
|
|
|
|
המערכה על הדרך לנגב (ו') פרשת כפר דרום
|
|
הכנות בכפר דרום למלחמה; הצעה לפנות את כפר דרום לפני הכרזת העצמאות ופלישת הצבא המצרי; התקפה ראשונה ב-10 במארס 1948; ב-10 באפריל תקף כוח של "האחדים המוסלמים" את היישוב; חדירת "האחים המוסלמים לארץ ישראל";ב-10 במאי תקף כוח מצרי סדיר שהיה מורכב מן "האחים המוסלמים", את כפר דרום ונהדף באב"דות ככבדות; אחרי שלושה ימי הם תקפו שוב נהדפו; שיירת אספקה נתקעה בחולות
|
|
|
|
|
המערכה על הדרך לנגב (ה') קרב מול הצבא הבריטי
|
|
תקריות עם הכפר ברייר ופיצוץ הבאר; מבצע אברהם - הקמת קיבוץ ברור חייל במהלך המלחמה; לוחמי פלמ"ח העלו באש בקתות וגרנות, בין רוחמה לברור חייל; כיבוש ברייר; תקרית חמורה בקיבוץ מבטחים עם הצבא הבריטי; טנקים בריטיים הפגיזו את קיבוץ מבטחים
|
|
|
|
|
המערכה על הדרך לנגב (ד') לוחמה אווירית
|
|
פנחס בן פורת תקף ממטוס כנופיה ערבית שתקפה את קיבוץ נבטים; הקמה "טייסת הנגב"; סיוע מן האויר לקיבוץ כפר דרום; מטסים ליוו שיירות בנגב; הקמת יחידת סיור בנגב של הגדוד השני של הפלמ"ח; הכנת תיקי כפרים ערביים; תפיסת מטוס מצרי
|
|
|
|
|
|
|
המערכה על הדרך לנגב (ב') פלישת "האחים המוסלמים" לנגב
|
|
הבריטים העתיקו את קו הגבול באיזו רפיח צפונה כדי לכול תא בסיסיהם במצרים; הנגב התאים לבניית מחנות צבא; הבריטים הציעו להנהגת היישוב לפנות את יישוביי הנגב הדרומי; הפלמ"ח השתלט על הנגב וזה הפך אותם לעוינים; אנשי צבא בריטיים התאמצו לשכנע את הבדויים לדרוש ממשלת לונדון לדחות את הפינוי; המנהיגי הבדואים דחו את הפניה כי האמינו שיתגברו בקלות על יהודים
|
|
|
|
|
|
|
המערכה בעמק הירדן (ח') הבנה בין בן-גוריון לעבדאללה
|
|
בשבוע הבא: אולטימטום של המלך עבדאללה; ראש המפקדה הארצית של ההגנה, ישראל גלילי, הורה לדחות את האולטימטום; עבדאללה דחה את פקיעת האולטימטום למחרת; עבדאללה מבטל את ההתקפה וצבאו חוזר לבסיסיו; פגישה בין קצינים בריטים של הגליון הירדני למפקדים בכירים של ארגון ההגנה; קיבוצי עמק הירדן מסרבים לשחוט פרות כדי לספק מזון למגויסים
|
|
|
|
|
המערכה בעמק הירדן (ז') פלישה עבר ירדנית לארץ ישראל
|
|
התקפה ירדנית עזה על קיבוץ גשר; משא-ומתן על הפסקת אש; היהודים בקשו עזרה מהבריטים; והילדים והפצועים והילדים פונו ברגל מהקיבוץ; בן-גוריון דיווח להנהלת הסכנות היהודית על פלישת הלגיון העבר ירדני לארץ ישראל
|
|
|
|
|
המערכה בעמק הירדן (ו') התקפה על קיבוץ גשר
|
|
הבריטים פינו את משטרת גשר, השתלטות אנשי קיבוץ גשר על המשטרה; קיבוץ גשר לא מוכן למלחמה; קרב יריות מול ערביי הסביבה והלגיון הירדני; הירדנים תקפו את המשטרה ונהדפו; הלגיון הירדני הפגיז את הקיבוץ ותקף אותו
|
|
|
|
|
המערכה בעמק הירדן (ה') המלך עבדאללה זקוק להישג
|
|
שליטי מדינות ערב לוחצים על עבדאללה מלך עבר הירדן להפעיל את הלגיון הירדני נגד היהודים עוד לפני סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל; הציר הבריטי ברבת עמון הזהיר אותו לא לעשות זאת; קרקברייד גם העריך שכל צבאות ערב אינם מסוגלים להביס את היהודים; משבר במדינות ערב בעקבות תבוסת צבא ההצלה בפיקוד קאוקג'י במערכת משמר העמק במחצית הראשונה של אפריל; מדינות ערב חוששות ממהלכיו של עבדאללה
|
|
|
|
|
המערכה בעמק הירדן (ד') הקיבוצים בוזזים
|
|
חברי הקיבוצים בעמק הירדן בזזו את העיירה הערבית צמח; התחלת המלחמה בקבוץ גשר שעל גבול עמק הירדן ועמק בית שאן; הלגיון הירדני מתכנן לכבוש את משטרת גשר; ניסיון מג"ד 12 של "גולני" יצחק ברושי לקנות את משטרת גשר מהבריטים; לחטיבת "גולני" חסרו קצינים ובקיבוצים היו הרבה קצינים שלא גויסו
|
|
|
|
|
המערכה בעמק הירדן (ג') טבח התל אביבים
|
|
תושבי העיירה הערבית צמח לא קיבלו עזרה מהמפקדה הערבית בדמשק; טבח כיתה תל אביבית שהופקרה בהתקפה על העיירה צמח; משא-ומתן עם הבריטים על גורל משטרת צמח; ידידות בריטים ליהודים שלא נוצלה; כיבוש משטרת צמח ובריחת התושבים מן העיירה
|
|
|
|
|
המערכה בעמק הירדן (ב') בזיון בכפר כנא
|
|
פיגועים ראשונים בעמק הירדן; כישלון הפשיטה של פלוגת פלמ"ח ופלוגת חי"ש עמק הירדן בפיקוד אסף שמחוני ועמנואל ירדני, על המפקדה של מנהיג הכנופיות הערביות, אבו איברהים, בכפר הערבי ירכא שבגליל התחתון; דיווחי שקר ותירוצים של שמחוני שהיה מבוני צה"ל; התפתחות תרבות ביטחונית הרת אסון.
|
|
|
|
|
המערכה בעמק הירדן (א') הכנות לקויות
|
|
פרק ראשון ממחקר חדש, שלא התפרסם מעולם, על המערכה בעמק הירדן בחודשים הראשונים של מלחמת העצמאות. הפרק הזה ידון בהיסטוריה הצבאית של האזור; בראשית התנועה הקיבוצית; בתשתית התרבותית-ערכית של היישוב והמדינה שנוצרה שם; בסיבות לשקט היחסי בתחום הלאומי ששרר שם עד פרוץ מלחמת העצמאות ובתפקוד האזור בתחילת המלחמה
|
|
|
|
|
האסטרטגיה של בן-גוריון (י') לבער ולהשמיד כפרים ערביים
|
|
ההוראה לגבי הכפרים שהיו סמוכים לקו ההגנה של ירושלים הייתה "לבער ולהשמיד, לפי שיקול דעתך." חטיבת "עציוני" הייתה אמורה להטיל מצור על בית-לחם, בית-ג׳אלה וחברון, בסיוע הפלמ"ח, ולשתק את התחבורה בין ירושלים ליריחו ובין ירושלים לרמאללה
|
|
|
|
|
האסטרטגיה של בן-גוריון (ט') התוכנית: הרס כפרים ערביים
|
|
אווירה קודרת בהנהלת הסוכנות אחרי אסון הל"ה; "תוכנית ש'" לתפיסת הנכסים הבריטים שיישארו בארץ לקראת סוף המנדט הבריטי; חשש שהבריטים מתכוונים לסייע לערבים; "תוכנית ד'" להשתלטות על כל השטחים שהוקצו למדינה היהודית הגנה על גבולותיה והגנה על ישובים מחוץ למדינה היהודית; הכרח להגדיל את קצב הגיוס; מלחמה בקווים פנימיים; תוכנית מבצעים נגד ערבים מחוץ לגבולות המדינה היהודית
|
|
|
|
|
האסטרטגיה של בן-גוריון (ח') חיסולים ממוקדים
|
|
הגייסות של ארגון "ההגנה" במלחמת העצמאות היו בלתי מקצועיים ופעלו בניגוד לתוכניות האסטרטגיות; "תוכנית זרזיר" לחיסול ממוקד של מפקדים ומפקדים ערבים בכירים שעליה פיקד משה דיין; על מפקד יחידת המסתערבים של הפלמ"ח, דני אגמון, הוטל לחסל עשרים ושנים מנהיגים ומפקדים ערבים בכירים; תכנון החיסולים; לא חוסל אף מפקד ערבי אחד; משה דיין תפקד בזלזול ובהתנשאות; "תוכנית צפנת" לחיסולים של מפקדים ערבים בגליל שנכשלה גם כן
|
|
|
|
|
האסטרטגיה של בן-גוריון (ו') תפקוד לקוי של המפקדים
|
|
נראה שאחדים מן המפקדים הבכירים של ה"הגנה" אומנם לא התאמו לתפקידיהם, אך רובם לא הוחלפו, ומעטים הוחלפו רק אחרי שגרמו נזקים חמורים. (ישראל עמיר בירושלים, חודש וחצי לפני מיבצע "נחשון"), או אחרי כישלון שלא היה אפשר לעבור עליו לסדר-היום (אלדד אוארבוך). מפקדים שהוחלפו, לא הודחו, אלא קיבלו תפקידים מקבילים לתפקידיהם הקודמים, או אף גבוהים מהם
|
|
|
|
|
האסטרטגיה של בן-גוריון (ה) "פינינו את הארץ מערבים"
|
|
הגדוד של טבנקין תקף את הכפר סריס למחרת. חוליית הנשק הכבד שהתמקמה בנווה-אילן ירתה עליו שלוש פצצות 3 אינטש, ופלוגה בפיקוד חיים פוזננסקי(פוזה) הסתערה עליו. בקרב קצר מאוד, בו נהרגו שבעה ערבים ונפצעו ארבעה יהודים, כבשו אנשי הפלמ"ח את סריס, והערבים ברחו ממנו
|
|
|
|
|
האסטרטגיה של בן-גוריון (ד') השמדת קולוניה
|
|
מפקד הגדוד הרביעי של הפלמ"ח יוסף טבנקין מתכנן לחסל את הכפרים הערביים שבין ירושלים לשער הגיא; מפקד ירושלים דוד שאלתיאל תמך בטבנקין; לאחר לחץ מפקד מבצע "נחשון" שמעון אבידן אישר, בניגוד לעמדתו, לכבוש את הכפר קולוניה; פלוגת אורי בן ארי תקפה את קולוניה שרוב תושביה ברחו בגלל "אפקט דיר יאסין"; מניפולציה מיתו-פוליטית של השמאל הציוני שגרמה לבניית צבא עם ליקויים רבים במדינת ישראל ולתרבות ביטחון לא מציאותית
|
|
|
|