|
הניחו לערביי ישראל
|
|
הציבור הערבי מבין היטב מה מונח על כף המאזניים ורובו לא רוצה להיות מעורב או קשור בדרך כלשהי לטרור
|
|
|
|
|
מה השתנה בישראל ומה לא
|
|
אם יש משהו שלמדנו בחודש האחרון הוא שארצות הברית מנהלת עבורנו את המערכה * מדוע? מפני שבראייתה זהו אינו עימות מקומי, אלא לכל הפחות עימות אזורי ואולי גם בינלאומי
|
|
|
|
|
דרושים עצבים חזקים
|
|
יש לברך על שחרור כל ישראלי חטוף, אך אסור בשום פנים ואופן להסתנוור מההישג הטקטי המוצלח * יש עדיין למעלה מ-220 או 230 חטופים ויש לעשות הכל להחזרים הביתה בשלום
|
|
|
|
|
על ניצחון והפסד
|
|
אסור להנציח מצב שבו ישראל תישאר המדינה היחידה שאינה יכולה להגן על אזרחיה מפני ארגון טרור שיש להשמידו
|
|
|
|
|
יושבים על הגדר
|
|
ביידן כרך את ישראל ואוקראינה בנשימה אחת * זו לא מלחמה מקומית * גם המונח מלחמה מעורפל * אומנם ממשלת ישראל הכריזה על מלחמה, אבל כך לא נראית מלחמה
|
|
|
|
|
סטטוס-קוו הוא החלופה הפחות רעה
|
|
ב-12 אוקטובר רמזתי בטור שפרסמתי כי מישהו לא נותן לצה"ל לנצח * עכשיו הזמן להסביר מדוע * לנתניהו יש הסברים מצוינים לדחיית המהלך הקרקעי
|
|
|
|
|
מורשת נתניהו - הנכבה הישראלית
|
|
מורשת נתניהו היא מורשת הנכבה הישראלית של ה-7 באוקטובר 2023 * כמו שצמד המילים גולדה מאיר מתקשר ישר למלחמת יום הכיפורים, כך בנימין נתניהו יקושר מיידית לשבת השחורה בגבול הדרומי שלנו
|
|
|
|
|
מי לא נותן לצה"ל לנצח
|
|
האם יש כאן מישהו שלא רוצה שצה"ל ינצח? האם המושג ניצחון הוגדר על-ידי ממשלת ישראל והעומד בראשה?
|
|
|
|
|
שבעה כשלים
|
|
אפשר למנות שישה כשלים שונים (לפחות) לשואה החדשה שהתרגשה עלינו, בארצנו, במולדתנו * החמור מכל הוא היהירות והזחיחות הישראלית שנוטה לזלזל בכוחו של היריב
|
|
|
|
|
הפלשתינים לא הולכים לשום מקום
|
|
16 השנים שחלפו מאז היה תהליך מדיני אמיתי בפעם האחרונה ומאז השתלטה חמאס על רצועת עזה (יוני 2007) רק חידדו את עומק הבעיה האסטרטגית. הפלשתינים לא הולכים לשום מקום והם שבים ומזכירים לנו באופן הכי כואב שהם כאן. עם או בלי נורמליזציה אזורית
|
|
|
|
|
הפוך בצלאל, הפוך
|
|
דרך לטפל בערביי ישראל כאזרחי המדינה אינה עוברת בהדרה שלהם. במחבלים - בין שהם ערבים ישראלים (גם יהודים) יש לטפל ולסכל. ללא דיחוי וללא פשרות. באחרים יש לנהוג כמקובל בדמוקרטיה ולתת להם זכות שווה להתקדם בזכות כספי ציבור. הדרת מיעוטים, כפי שהוכח באירלנד, בספרד, בהודו, בטורקיה ובישראל הובילה לאורך ההיסטוריה למחאות ומעשי טרור בכל המדינות הללו
|
|
|
|
|
התקשורת לא באמת שמאלנית
|
|
התקשורת לא שמאלנית ולא ימנית. כשם שהיא מדווחת על התפרעויות של מתנחלים, היא גם מדווחת על פעילות ביטחונית שמטרתה לחסל מחבלים פלשתינים או כאשר צה"ל מבצע הריסת בית של מחבל. המבצע האחרון בג'נין, שבו כל התקשורת הישראלית התגייסה להציג את תומאותיו כהישג טקטי לישראל הוא דוגמה לכך. מתי היא הופכת שוב ל"שמאלנית"? כאשר היא נותנת במה לאנשים שטוענים כי ללא הסדר מדיני, נמשיך לחיות על חרבנו. למה זה שמאל? משום שבישראל כל הסדר מדיני נתפס בהכרח כוויתור על טריטוריה
|
|
|
|
|
שני חזונות נפרדים
|
|
בין אם החקיקה תיעצר, תוקפא או תיגנז ובין אם שתמשיך - השבר הזהותי ברור * נוכח במלוא עוצמתו * אין מנהיג שיכול לחבר את הקבוצות השונות
|
|
|
|
|
כישלון הקונספציה 2023
|
|
הקונספציה קרסה. לאט, בשקט, חל כאן שינוי דמוגרפי וחברתי. מאז ההינתקות מעזה (אוגוסט 2005), ממש אחרי האינתיפאדה השנייה ורגע לפני מלחמת לבנון השנייה, החל השינוי. הפכנו יהודים יותר מאשר דמוקרטים
|
|
|
|
|
נניח שהכל ייעצר
|
|
מה שחשוב הוא להסתכל קדימה ולשאול מה אנחנו רוצים מעצמנו כחברה * האם ניתן למצוא חזון משותף, מכנה משותף שעליו יכולים כל חלקי החברה הישראלית להסכים
|
|
|
|
|
כשל ממסדי ותרבותי
|
|
לא הכל קשור בממסד. אני שומע מלא מעט ערבים שמשהו "בתרבות שלנו מקולקל". אולי. ואולי לא. אבל בדק בית בכל הנוגע לפתרון סכסוכים בין משפחות בכלל ובין משפחות פשע בפרט, מתחייב גם במגזר. עד עכשיו המגזר מקבל ציון נכשל. להפיל את כל התיק על הממסד (המשטרה והשר) זה לא נכון
|
|
|
|
|
מילים יפות ללא כיסוי
|
|
ההתבטאויות הפומביות של בית המלוכה בריאד, החיבוק הפומבי לאסד וההתקרבות בחודשים האחרונים לאירן עלולים להיות מכשולים משמעותיים בדרך לנורמליזציה מלאה, בוודאי גלויה, בין ירושלים לריאד
|
|
|
|
|
לחמאס ולג'יהאד מטרות שונות
|
|
חמאס נמנע מסבבי לחימה קצרים (ומבחינתו, מיותרים) מול ישראל. פוליטית - הארגון לא משלם מחיר משום שאין מי שמאיים על שלטונו ברצועה, וצבאית, הוא ממשיכה להתעצם תוך ניצול הפסיביות הישראלית שבוחרת לא להתעמת איתו
|
|
|
|
|
איתמר יסדר? לא בטוח
|
|
ניסיתי לחשוב על ההישגים של בן-גביר בארבעה חודשים בתפקיד. מצאתי רק אחד: הבטחה מראש הממשלה להקים משמר לאומי. מתי, כמה, משימות, כפיפות, היקף כוח אדם, ממשקים גם גופים קיימים - כל זה יידון בהמשך. העיקר שנתניהו הבטיח ואיתמר מרוצה. זהו. חוצמזה ממש לא הצלחתי
|
|
|
|
|
יום הזיכרון כפול 2
|
|
ערב יום הזיכרון הזה כבר הזהירו אישי ציבור העוסקים בשכול על בסיס יומי כי בתוך המשפחות השכולות יש קרע * שאחים לא מדברים זה עם זה, למרות ששניהם שכלו את אותם מתים
|
|
|
|
|
בזבוז זמן אוויר יקר
|
|
מסיבת העיתונאים של נתניהו לא ענתה לשום פרמטר חדשותי * מסרים חלולים ואי דיוק בעובדות * המסר העיקרי: אני לא אחראי, כל האחרים אשמים
|
|
|
|
|
ז'בוטינסקי מהדורת 2023
|
|
שר האוצר יכול לדבר במתינות, במילים רכות, ולקרוא למחנה שמולו "אחים שלנו" * זה נחמד, על גבול המתהווה להשתכנע, אבל אין בזה תוכן
|
|
|
|
|
זו הזהות. לא הפוליטיקה או המשפט
|
|
השוני בזהויות קיים למעשה מקום המדינה, אלא שבעשור האחרון קווי המיתאר התחדדו כתוצאה משינויים דמוגרפיים ובניית גושים פוליטיים שהמחישו זאת. בין ישראל ליברלית לבין ישראל שמרנית נפערה תהום שאינה ניתנת לגישור
|
|
|
|
|
אנרכיה בממשלה ובשטח
|
|
אם שר האוצר והשר לביטחון לאומי מתעלמים מההסכמות בעקבה, אז הם מצפצפים על המנהיג שנבחר, רואים בו בובה * ההתנהלות הזו היא מתכון לאנרכיה בתוך הממשלה
|
|
|
|
|
ימים של מבחן
|
|
כדאי להזכיר, כי ההצלחה הטקטית והמבצעית של הפעולה בג'נין ראויה לאזכור חיובי, אך אין בה כדי לטשטש את המציאות: הבעיה הפלשתינית כאן. אצלנו. בבית. אנחנו צריכים לטפל בה. לטובתנו. ויפה שעה אחת קודם
|
|
|
|