אוזן רואה, עין שומעת
|
מה בין מוזיקה לאמנויות אחרות? מהו חופש ויזואלי עשיר? איך מתקשרת הפיזיולוגיה של המוזיקה עם פילוסופית האמנות?
|
|
|
שירת מחאה בשירה אורבנית
|
שירה בועטת, זו שירה אורבנית * הדובר לא עושה חשבון לאיש ודרך משקפת הפוכה דרכה ניתן לראות את החסרונות בקטן ואת היתרונות בגדול, בדרך של ראיית חיים מאוד צבעונית ומרתקת * ספר שצריך לאמץ אל הלב ודרכו לשנות את חיי החברה
|
|
|
|
הכוח שבא מבפנים
|
הספר עוסק בדילמות לא פשוטות האם חולי נפשי יכול לקיים חיי משפחה תקינים? האם אפשר לחיות עם התעללות רגשית? איך אפשר לחיות עם אלכוהליזם? מה קורה בחייהן של נשים מוכות והאם הן יכולות להתלונן על בעליהן? האם אפשר להתגבר על הפחד הזה של בעל מכה?
|
|
|
לקרוא עיתון מול הרוח
|
ביקורת לספרה של טל איפרגן: קורותיה של ילדה קטנה מגוללות סיפור על חיי עוני ופחד מחד גיסא, ואהבה גדולה של הסבתא דינה מאידך גיסא. על יולי שגדלה ללא עיניו השומרות של אביה
|
|
|
אמת פנימית
|
כל הבד בוכה והוא מאושר. הצבעים סוערים. הרוח לא מטלטלת אותם, הם מטלטלים את עצמם כאילו אין אצבעות שמובילות אותם בצעדי ריקוד אל הבד
|
|
|
|
|
מסעות מוארים
|
"ציפור על בד" לוקח לשני מסעות מוארים: מסע בזמן ומסע אל נפש היוצר שברא אותה
|
|
|
|
|
|
|
|
אִישׁ זָר
|
אִישׁ זָר עָמַד בְּתַחֲנַת הָאוֹטוֹבּוּס
|
|
|
צבעוניות נפש האדם
|
זהו רומן חידתי ומתעתע. כתוב כמותחן פסיכולוגי. הקריאה הרציפה שלי החלה מהפרק השלישי. הלשון הסיפורית יוצרת קירבה עם הקוראים, למרות שדרכי הסיפור מתחילות בגוף ראשון "אני" מדבר, המקרב מאוד את הקוראים אל הדמות המספרת את סיפורה. הדמות העגולה מציגה את עצמה בגוף ראשון לאורך כל העלילה המתפתחת. אין מרחק בין הקוראים, הם מעורבים בסיפור חייה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
קוויאר לעניים
|
"אל תאכלו את הביצים... הן הושארו מחוץ לקירור כ-24 שעות, זה מלא חיידקים..."
|
|
|
אפסנאית או מחסנאית?
|
אנשים כותבים לי מכתבים, רוצים לפגוש אותי. קוראים את כתביי מהאינטרנט. ככה אני אוספת סיפורים מהחיים. במסגרת "במה פתוחה", אני מאפשרת לקול האנושי להשמיע את קולו. אשמח לתגובות
|
|
|
|