|
ביטויים עממיים שליליים בהבנת הנשמע
|
|
היום כאמור, ביטויים שליליים אלה אינם מקובלים, ואינם עוד שגורים בפי הרוב מיוצאי עירק או המזרח * מלבד אולי, בודדים, שביטויים אלה, נותרו בפיהם כגירסא דינוקא, אך הם פסו מפי הדור החדש
|
|
|
|
|
לְאחר מלחמותיה, פני עירק לאן
|
|
ראש ממשלת עירק אל עבאדי, גורס ובצדק, שלאחר שעירק הקריבה מיטב בניה במלחמות, עתה פניה מופנים לשיקום ובניית תשתיות, לעתיד טוב יותר לאזרחיה, כאשר השיעים נתמכים על-ידי אירן, והסונים על-ידי סעודיה והכורדים השואפים לעצמאות
|
|
|
|
|
חש כחי-זר במדינתי
|
|
דברים בהתייחס לסדרה ״סאלח פה זה ארץ ישראל״ * הגיע הזמן, לבער את הקּוצים שפשו בערוגתנו הקטנה
|
|
|
|
|
|
|
שמעון שלנו
|
|
הָיִיתָי וְתִהְיֵה גַּאֲוָתֵנוּ, גַּאֲוָת יִשְׂרָאֵל וְהָעוֹלָם. נָסַקְתָּ שָׁמַיְמָה לְמִשְׁכָּן קֶבָע נְשִׂיאוּתִי לְמַעְלָה לִהְיוֹת יַד יְמִין כִּשְׁלִיחַ יִשְׂרָאֵל לַבּוֹרֵא
|
|
|
|
|
עזרא מורד אודות ספר השירה ״עיר חמה״
|
|
״עיר חמה״ - קהילה מדברת בשיר הוא אוסף שירים מאת תושבי שדרות ועוטף עזה * הספר הופק בעיר שדרות (2014-2016) הודות לשיתוף פעולה בין ״מרכז חוסן״ לבין קואופרטיב ״תרבוש״ * מקבץ השירים ״עיר חמה״ מורכב משלושה שערים: א. שירים שנכתבו בסדנת כתיבה מיוחדת (2015) ב. שירים שהולחנו לאורך התהליך ג. שירים שנשלחו אל צוות הפרויקט במהלך קיץ 2014
|
|
|
|
|
|
|
מי הם יהודי עירק?
|
|
מר הרצל זמיר שיגר לי מאמר זה בערבית וביקש לתרגמו לאנגלית, כדי שילדינו יוכלו לקרוא גם כן * תרגמתיו בינתיים לעברית * המאמר מתוך ספר שיצא לאור בערבית בשת 1930 בבגדד מאת: אָמין אל מוּמַיָז: "בגדד כפי שהכּרנוּהָ"
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הָרְאִי
|
|
תרגום לשיר "הָרְאִי" מאת אדמונד בורקי (1797-1729), פילוֹסוֹף אירי; תרגום מאנגלית: עזרא מורד (המקור מחורז, התרגום משוקלל)
|
|
|
|
|
|
|
פוגרום הפרהוד בעירק
|
|
הרקע והנסיבות של פוגרוֹם ה"פַרְהוּד" בעירק * עדוּיות על אודותיו, תוך פירוּט ההשְׁלכות של אירוע מכונן זה על חיי הקהילה בעשור שלאחריו, בין מצדדי המְשׁךְ ההִישַּׂרְדּוּת, לבין הקומוניזם לבין הציונות שהביאה בסופו של תהליך לעלייה ההמונית לישראל ב-1951-1950
|
|
|
|
