|
אסטרטגיה לישראל בעקבות המלחמה
|
|
75 שנים אחרי היווסדה ניצבת ישראל על פרשת דרכים דומה לזו שעליה ניצבה ב-ה' באייר התש"ח, אולם ברוח הזמן ד'היום * ב-75 השנים הללו "התגלגלה" ישראל במעלה מדרון ההיסטוריה, כשהיא מגיבה לאילוצי המקום והזמן שרובם נכפו עליה
|
|
|
|
|
המלחמה היא "קריאת השכמה"
|
|
סליחה, חברים, איננו זקוקים לחוזה חדש בין העם למדינה משום שלא קרה שום דבר רע לחוזה הקיים * מה שהשתנה, ובחלקו בצורה נבזית למדי, הוא המהפך שמבקשים לחולל במדינה ובפרשנויות המקובלות לחוזה הקיים, מי שהתעייפו מהליכה הוגנת בתלם ומבקשים דרך לשנות במרמה את הפירוש הישן * במסגרת חברתית-הסדרית ומאורגנת, התהליך חייב להיות הפוך - תחילה מתקנים את ההסכם וא"כ מתחילים להתנהל לפי ההסכם החדש
|
|
|
|
|
תנועת האנרכיה, האסון ומה שאחריהם
|
|
הניסיון הנבזי לרתום את נתניהו למחדל החמור של ה-7.10.23 כאשם יחיד או למצער עיקרי הוא המשך ה"פוטש" האנרכיסטי שקדם לאסון הלאומי של יום זה * הדרך הנפתלת, הנפסדת, החצופה, ה"צבועה", המתחזה למאבק על דמוקרטיה וניקיון כפיים, היא למעשה פשע לאומי מתמשך
|
|
|
|
|
המבחן הבא (הוא) מול ארה"ב
|
|
אובמה "זיכה" אותנו פעם נוספת בקריאת אזהרה, כפי שעשה בהחלטת מוע"ב 2334 (2016) ערב סיום תפקידו כנשיא * קריאה זו מחייבת להניח שהולכת ונוצרת בארה"ב מסה קריטית פוליטית שעשויה לנסות ולכפות עלינו פתרון מדיני בנוסח פתרון "שתי המדינות" - אחרי אירועי 7.10.23, ברור שזו סכנה קיומית לישראל! לפיכך, עלינו להגדיר מחדש את האסטרטגיה הלאומית שלנו בסוגיית הסדרי הביטחון האזוריים ולהתייצב מאחוריה ללא היסוסים וספקות
|
|
|
|
|
מה יהיה אחרי
|
|
מה שיהיה אחרי תלוי תלות רבה במה שנעשה או לא נעשה עכשיו; והאירוע החמור מאוד של 7.10.2023 מוכיח שמערכת הביטחון שלנו אינה חפה מטעויות ושאננות, ואת ההחלטות האסטרטגיות לאומיות העיקריות אין להשאיר בידיה * חיבוק הדוב האמריקני בחלקו נעים מאוד אבל בחלקו האחר מסוכן ביותר - אסור להתבלבל, ואסור לאבד את עצמאותנו וריבונותנו בתהליך זה
|
|
|
|
|
סוגיית שיחרור חטופי החמאס
|
|
ההתפתחויות האחרונות בסוגיית שחרור חטופי החמאס, מדרדרות את הנושא לדיוני-רחוב פופוליסטיים ומעניקות לאויב יתרונות בלתי-רצויים בניהול המו"מ *+ בכדי למתן השלכות שליליות אלה ולהקל על הממשלה במו"מ, מוצע להעביר את ההכרעה בשאלת "מחיר העסקה" למנגנון יציג של הכנסת שיוקם לתכלית זו ויפעל כמתואר להלן
|
|
|
|
|
חוק האזרחות הוא גם חוק הנאמנות
|
|
מדינת-ישראל קמה בסערת מלחמה וארגנה את מערכת חוקיה "טלאי על גבי טלאי" * התפתחות היחסים בין המדינה לאזרחיה, במיוחד אלה שאינם יהודים נעה במסלול כפול: חוק האזרחות המבסס את מעמדה כמדינה יהודית וכל השאר
|
|
|
|
|
מול מה אנו עומדים
|
|
דומני שיש רבים בתוכנו שעדיין סבורים שהאירועים האחרונים באזור שייכים לסכסוך הישראלי-ערבי וכי ביידן הגיע לכאן אך ורק מסיבות הומניות ופילנטרופיות, הם טועים * אנו עולים עתה על משבר בינלאומי גדול הרבה יותר - מאבק בינגושי חדש על ההגמוניה העולמית בין סין, רוסיה וארה"ב ומאבק אידאולוגי מתגבר בין המערב לאיסלאם הפונדמנטליסטי (התנגשות הציביליזציות לפי הנטינגטון)
|
|
|
|
|
מסיפורי מעשיות למעשים שיסופרו
|
|
ישראל עברה בשמחת תורה דרך "גל-הלם" מעידן התאוריות ההזויות והבלתי-מציאותיות במוסדותיה הפוליטיים, הצבאיים והאקדמיים - שעוותו על-ידי משקפי המציאות המדומיינת של התקשורת - לעידן המציאות האכזרית והקשה
|
|
|
|
|
לתקוף בצפון עכשיו
|
|
בימים אלה נכנסנו לסיבוב נוסף של מלחמה, שנתוני הפתיחה שלה דומים לאלה של מלחמת השחרור (סביב גבולות הריבונות שלנו) ומטרות האויב בה דומות - התשה והשמדה
|
|
|
|
|
על הכשל הלאומי המתמשך (שמחת-תורה תשפ"ד)
|
|
אי-אפשר ואסור לומר שישראל התגעגעה לאירועי יום הכיפורים 1973; ובכל זאת חזרה אליהם אלא שבפעם השנייה התרחיש היה חמור יותר, הכשל עמוק יותר והכל על גבם של אזרחי עוטף עזה
|
|
|
|
|
מלחמת כפרות השנייה
|
|
הדבר היחיד שלא עלה בראשי היה התרחיש שהתחיל להתבהר כ-30 דקות מאוחר יותר - החלה מלחמת כפרות השנייה * מה שלא העז צה"ל לעשות ברצועה ברצינות כבר עשרות שנים, העזו מחבלי החמאס לעולל לישראל בלי למצמץ
|
|
|
|
|
על סיפו של מרוץ-חימוש גרעיני אזורי
|
|
הנשק הגרעיני המיוחס לישראל לא בא לכלל שימוש אפילו במצוקת מלחמת יום הכיפורים, כאשר הייתה פי שלושה קטנה ופי חמישה חלשה בהשוואה למצבה הנוכחי, ובתנאי פתיחה גרועים ביותר. הסכנה האירנית לישראל ולאזור אינה נובעת מהנשק האירני אלא מאופי המשטר. ישראל צריכה לחפש בשילוב שבינה לבין בעלי הברית האזורית הפוטנציאלית לרבות ארה"ב, מהלך גיאו-אסטרטגי שתכליתו החלפת המשטר האירני. זהו איום קיומי למשטר ובסיוע כלל השותפים וגיוס העם האירני - ראלי
|
|
|
|
|
על לקחים שלא נלמדו
|
|
התקופה הנוכחית עתירת אירועים בתחומי החיים המרכזיים: ביטחון לאומי, כלכלה, חברה, משטר, יחב"ל ועוד. ברוב המקרים נובעת גורליות ההכרעות שעל הפרק משגיאות-עבר או מהזנחה ורשלנות. ההכרעה בסוגיית השלום עם העולם המוסלמי בראשות סעודיה עומדת במוקד והשאלה אם נקבל הכרעה נכונה או שגויה - "בכיה לדורות" - תלויה בלקחים שלמדנו מכישלונות ומשגיאות עבר שאסור לחזור עליהן
|
|
|
|
|
על ביטול שיטת ה"סניוריטי"
|
|
"שיטת הסניוריטי" בבחירת נשיא לבית המשפט העליון מכוונת ליצור רציפות וודאות בשליטת מערכת המשפט על המדינה באמצעות אחיזה ושליטה אבסולוטית בבג"ץ. ע"י הרחבה "קונסטרוקטיבית" "ויצירתית" של חופש הפעולה ושרירות המעשה של הנדבך השלטוני העליון שאיננו נבחר ואיננו מבוקר ככל רשות אחרת. הואיל וזה המכשיר החשוב ביותר בניסיון להחלפת המשטר הדמוקרטי בישראל בשיטת-ממשל אוליגרכית דיקטטורית חדשה של הדיפ-סטייט, חובה לשנותה באופן מהותי ובהקדם
|
|
|
|
|
הכרעה במשאל-עם עכשיו
|
|
השאלות העומדות עתה להכרעה בין הכנסת (והממשלה) לבין מערכת המשפט ובג"ץ, אינן יכולות ואינן צריכות להיות מוכרעות ע"י בעלי הפלוגתא עצמם, אלא ע"י הרשות הדמוקרטית העומדת מעליהן, שהיא המעניקה להן את מעמדן, כוחן וסמכויותיהן - הריבון דהיינו: העם! (מליאת הציבור). על סף משבר ללא מוצא שיכול להתדרדר בנקל למאבק כוחני אלים והרסני, יש לבקש את ההכרעה במישאל-עם ללא דיחוי
|
|
|
|
|
בדרך לעיוורון השלישי
|
|
המאבק המתחולל כיום בישראל נטוש למעשה על פרשנות עכשיו למגילת העצמאות שבפועל יבטא הגמוניה פוליטית יציבה. הגמוניה פרושה קביעת עליונות הציביון האזרחי של המדינה לאורך זמן בין יהודית, לאומית ודמוקרטית (משטר דמוקרטי שאינו פוגע בנ"ל), לבין דמוקרטית, יהודית ופלורליסטית (בפועל מדינת כל אזרחיה; כלומר: אנטי-ציונית). עלייתה לשלטון של קואליציה ימנית, דירבנה את ההכרעה בשאלה זו והשמאל התומך במגמה האנטי-ציונית הפך את המאבק למשבר פוליטי-צבאי המאיים על עצם הקיום
|
|
|
|
|
חכמים, הזהרו בדבריכם
|
|
האנרכיה המשתוללת כיום בישראל איננה דמוקרטית ולא באה להגן על המדינה או על איכות המשטר הדמוקרטי בה. היא מבקשת לנצל מציאות זמנית של הכנה ראויה מצד האוליגרכיה המקומית - קבוצות אינטרסים שונים - לשמר שליטה במשק ובחוק * "התקדים" של ממשלת- ימין בישראל מפחיד גורמים אלה מטעמים דמוגרפיים והגמוניים. חיונית רוויזיה מקיפה, שיטתית בעיוותי השיטה הקיימת - שלטון בג"ץ בתמיכת אוליגרכיות אליטיסטיות
|
|
|
|
|
על המרגלית שאיבדה מזוהרה
|
|
מרגלית כדרכו בשנים האחרונות כאשר הוא עוסק בפוליטיקה ישראלית הוא חד-ממדי וממוקד "ביביזם". לדידו כל הדברים הטובים קיימים אם הם בנמצא למרות "ביבי" וכל הרעים הם תולדה ישירה מקיומו של "ביבי". אבסולוטיזם פנטזיונרי זה משחרר במידה רבה מצורך אמיתי לדון ברצינות בדבריו
|
|
|
|
|
מנגנון ההרס של השכפ"צ האולטימטיבי
|
|
בג"ץ בנה עצמו כסוכך-על לכל שאר קבוצות "יפי-הנפש" וכך ביסס את מעמדו עד הלום, כשכיום הוא מנהל את השלב האחרון של המאבק: דחיקת הכנסת ממעמדה הבלעדי כמחוקקת וכניסה במרמה לנעליה תוך קיבוע מציאות אנטי-דמוקרטית בעליל של שלטון שלריבון אין בו חלק ונחלה. בחירות נובמבר 2022 והקמת קואליציה "ימין מלא-מלא" של 64 ח"כים הייתה עבור חוגי האליטה אזעקת-אמת, ובניגוד לימין שלא נערך למאבק, הייתה הדיפ-סטייט מוכנה היטב
|
|
|
|
|
הזיות, שקרים ומזימות זדון
|
|
המערכה על ישראל כמדינה יהודית עם ממשל דמוקרטי, עברה שלב אחד חשוב בבחירות 1 בנובמבר 2022, עם ניצחון הימין והקמת ממשלת "ימין-ימין על מלא". הסיכון שסימנה ממשלה זו לדיפ-סטייט הישראלי וליהדות הרפורמית (בעיקר) בארה"ב הוא ביסוס שלטון הימין לאורך זמן, וביסוס אופיה היהודי של המדינה בין היתר ע"י ביטול השלכות אוסלו, סיפוח איו"ש וחיסול רעיון "מדינת כל אזרחיה"
|
|
|
|
|
המלצות למדיניות ביחסי ישראל ארה"ב
|
|
מסמך הייחוס של INSS נכתב מנקודת ראות שעניינה "כיצד לרצות את ארה"ב ברוח מדיניות האגף השמאלי של המפלגה הדמוקרטית והשמאל האנטי ציוני בישראל". הוא חסר כמעט לחלוטין שיקולים הקשורים בעמדות הרוב הימני כאן והתנועה הציונית כיום. המסמך מטבע הדברים איננו מאוזן ומהווה נדבך בתהליכי השפעה פנימיים וחיצוניים על מדיניות הכנסת והממשלה בשונה מדעת רוב הציבור.
|
|
|
|
|
האמנם משבר חוקתי
|
|
המשבר המשילותי בישראל הינו משבר הגמוניה ולא משבר חוקתי. השימוש ב"משבר חוקתי" הוא אמצעי להטעיית הציבור בקידום האינטרסים ההגמוניים של האוליגרכיה השלטת. משבר ההגמוניה מבקש לשמר ולקדם את החלפת סמכות הכנסת והממשלה למשול בעליונות המשילות באמצעות פסיקות בג"ץ, תהליך שהחל עם המהפכה המשפטית של אהרן ברק לפני כ-25 שנים
|
|
|
|
|
במנהרת הבלוף
|
|
מחזה האבסורד של האנרכיה כלא את המדינה במנהרת אי-ודאות, שהדרך היחידה לצאת ממנה בשלום היא חזרה לעשתונות ולשלטון חוק שוויוני; אין אור אחר בקצה מנהרה זו. הדרך אינה עוברת דרך שלטון המחוקק ולא דרך שלטון המשפטנים ופרשני חוק מקריים כאלה ואחרים, אלא בדרך הדמוקרטית הבסיסית בה כל רשות שלטונית עוסקת בשלה, כולן כפופות לחוק וכולן מבוקרות ציבורית על פועלן. חובה לצאת בהקדם ממנהרת הבלוף
|
|
|
|
|
הלוחמה הפסיכולוגית שבבסיס הונאות האנרכיה
|
|
הסדר הדמוקרטי שלנו, מקורות הכוח והסמכות ושלאת קבלת ההכרעות בחברה דמוקרטית הוא יסוד הויכוח הציבורי כיום. אין להתבלבל ואין לוותר על היותה של ישראל מדינת יהודית עם ממשל דמוקרטי מוסדר כחוק, אולם יש לתקן בהקדם אי-בהירויות וספקות כך שהתמונה תהיה פרוצה מעט לכל האפשר לפרשנויות הרפתקניות או הזויות
|
|
|
|
