|
חוקר אנלוגי בעולם דיגיטלי
|
|
הוא נחשב לכוכב עולה בתחום הלמידה העמוקה בבינה מלאכותית. ההתמחות שעשה בחברת גוגל בניו-יורק, בתקופת לימודי הדוקטורט, הייתה חוויה מאירת עיניים מבחינתו. עם התובנות שצבר שם, שב להמשך לימודי הדוקטורט באוניברסיטה העברית כדי לכונן את המהפכה הבאה. הד"ר ידיד חשן, מספר על הישגיו המרתקים בתחום, על חזונו לפתור את הבעיות של האנלוגיות ועל המיזם הבא - להבין באופן אוטומטי את התקשורת של החיות
|
|
|
|
|
כשתשוקה למזון פוגשת תשוקה למדע
|
|
"הפוד-טק הישראלי הוא בשבילי ממש 'תור הזהב' להיות בו כאיש מקצוע, כי בעיני, הוא אחד מהפוד-טק העולמיים המובילים בחדשנות", מעיד הפרופסור אורי לזמס מהפקולטה להנדסת מזון וביוטכנולוגיה מהטכניון. מקומו כחוקר תזונה באקדמיה מאפשר לו חוסר פניות כדי לחקור מה שהוא רוצה, גם דברים שאנשים מהתעשיה לא בהכרח תמיד אוהבים, כגון בטיחות במזון
|
|
|
|
|
המומחה לאטום המדומה
|
|
הפרופסור רפפורט משלב במגרש המשחקים של המדע בין אהבתו לשטח ובין מחקריו המסקרנים במעבדתו לחקר פיסיקה יישומית, ביניהם על חלקיקים מעורבים של אור וחומר ויצירת אטום מדומה. המנעד המחקרי רחב - משאלות בסיסיות שבאמצעותן רוצים להבין איך דברים מתנהגים עד מחשבות על התקנים לטכנולוגיות עתידיות
|
|
|
|
|
הביולוגיה על-פי חרמונה
|
|
אחד הרגעים המכוננים בעבודתה המחקרית של הפרופסור חרמונה שורק התרחש בעקבות שני מאמרי עמדה שפורסמו לפני כשנתיים בכתב העת Science. החוקרים האמריקנים הציעו גישה מחקרית חדשה המגדירה על ספקטרום אחד את כל מחלות הנפש החולקות תסמינים דומים, כגון סכיזופרניה והפרעה דו-קוטבית (מאניה דפרסיה). שורק העמיקה במאמרים ומצאה ש"שכחו" להתייחס במחקרים להבדל בין גברים ונשים
|
|
|
|
|
נמר של מחקר
|
|
האווירה במעבדתו של נועם שומרון, פרופסור לגנומיקה יישומית בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, מעוררת תחושה של הנעה לפעולה. כתב העת Nature בחר לא מכבר במעבדה שלו כמקור השראה לסביבות עבודה ידידותיות המעודדות חשיבה ואווירה חדשנית תחת הכותרת: INSPIRATIONAL WORKING PLACES. מאחוריו תלויה תמונת נמר שהוא צייר, כמותו, שומרון הוא בעל חושים חדים השועט קדימה עם תגליותיו החדשות
|
|
|
|
|
פרזנטור של מחקר
|
|
הפרופסור עודד רכבי הוא צייר שהפך לאומן במחקר ההורשה האפיגנטית, אותו הוא עושה באמצעות תולעים או כפי שהוא מכנה אותן ה'אפונה' של האפיגנטיקה. חדור התלהבות הוא מספר על מחקריו בהורשת תכונות נרכשות באמצעות מולקולות RNA קטנות, ההשפעה המורשת של החשיבה וכן הבנת המנגנון הביולוגי להתנהגות לא-רציונלית. תגלית חדשנית שלו על טוקסופלזמה כמנגנון להעברת תרופות למוח התפתחה לחברת אפאוס ונמצאת לפני מעבר לשלב מסחרי
|
|
|
|
|
מדענית שהיא מנטורית
|
|
הסיסמה של הפרופסור נטע ארז מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת ת"א ממוסגרת בשלט על קיר משרדה: "כל אהבתי לדעת, כל תאוותי להיוודע" (מאיר אריאל). כשעוד חלמה על מעבדה משלה, ידעה שאם אכן תהיה לה כזאת, היא תמסגר את המשפט הזה ותתלה במשרדה. "אני רוצה להוסיף כמה שיותר ידע לעולם, שיאפשר פיתוח של תרופות, שיאפשר חשיבה חדשה על איך לנצח את הסרטן ולהפוך אותו למחלה כרונית"
|
|
|
|
|
המפץ הגדול של חוקרת הלחץ
|
|
חוקרת לחץ? מסתבר שיש דבר כזה. כיצד הפכה הפרופסור חבר שרון טוקר מאוניברסיטת תל אביב, לחוקרת לחץ ובהמשך גם למאיירת? היא מטביעה חותמה במיזמים מגוונים לכינון שינוי בחברות רבות במגזר הציבורי והפרטי, ביניהם, מיזם לאומי בהפחתת שחיקה במערכת הבריאות בישראל, בהובלתה. כמי שמגדירה עצמה כיזמת חברתית היא מצהירה: "המרוץ האקדמי הוא לא מה שמניע אותי"
|
|
|
|
|
רואה רחוק, רואה צלול
|
|
היא שאפה לחבר בין המומחיות הטכנולוגית שלה ובין אהבתה לים, והצליחה. הד"ר טלי טרייביץ מובילה פיתוחי מחקר חדשניים בתחום הראייה הממוחשבת התת-ימית. היא בין הראשונים שחנכו את החוג לטכנולוגיות ימיות בבית הספר למדעי הים באוניברסיטת חיפה, שם הקימה את מעבדת המחקר המרתקת שלה. היא בין מקימי חברת הזנק לטובת פיתוח הטכנולוגיות החדשות לכדי מוצר יישומי למגוון תחומים ואומרת: "החלום הגדול הוא שהאלגוריתמים שאנחנו מפתחים יהיו בכל מצלמה תת-ימית בעולם"
|
|
|
|
|
שברים לא פשוטים
|
|
הפרופסור איילת טל פיתחה טכנולוגיה לחיזוי המראה של שברים הסמוכים לשבר נתון, המייעלת את תהליך הדבקת השברים ומקצרת את הזמן הנדרש לשחזור החפץ. מנקודת המבט של ראייה ממוחשבת זהו אתגר עצום, שכן בארכיאולוגיה שלא כמו בתצרף פשוט, מדובר לא רק בחתיכות שבורות אלא גם בשברים שחוקים, דהויים ומלוכלכים. השלב המהפכני הבא במחקרה הוא החיפוש הארכיאולוגי הממוחשב
|
|
|
|
|
הגברת הראשונה של החינוך המשפטי
|
|
"הייתי רוצה שהחינוך המשפטי יהיה פלורליסטי ומגוון, כי הוא טוב להמון תחומי חיים. זה חינוך בסיסי שדרכו את לומדת להסתכל על העולם ומפתחת רגישות גם לזכויות אדם, לומדת לנהוג שלא במשוא פנים, להיות רגישה למציאות של אפליה" * פרופסור דפנה לוינסון-זמיר, הדקאן הראשונה של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, מסבירה על חשיבות החינוך המשפטי ועל הגישה ההתנהגותית למשפט המשולבת במחקריה * פרופיל אישי ומקצועי מרתק על אחת הנשים החזקות במערכת המשפט
|
|
|
|
|
חוקרת הרגשות
|
|
"רגש הוא חבר ולא אויב, כי ההשפעות השליליות שלו נובעות הרבה פעמים לא מהרגש עצמו, אלא ממה שאנחנו חושבים או מהפחד לתת לו מקום. אנחנו ביקורתיים לנוכחות הרגש במקום לתת לו להתגלגל בטבעיות. יש לנו היכולת גם לנווט וגם פשוט לעמוד מהצד בלי להיבהל. אלו שתי יכולות שאם נשתמש בהן נוכל לייצר לנו עולם רגשי בריא יותר". כך אומרת הפרופסור מאיה תמיר, ראש החוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, שמספרת על מחקריה בוויסות רגשות
|
|
|
|
|
סוגיות של חוקרת אידיאולוגיות
|
|
"אותי מעניין שיהיו פה סטודנטים ביקורתיים שבנו את תפישת העולם שלהם, שמכירים תפישות עולם אחרות, שיודעים לקרוא בצורה ביקורתית עיתונות ופוליטיקה וחברה ואינטרנט. שיהיו אזרחים מעורבים". כך מסבירה בלהט הד"ר גייל טלשיר, חוקרת ומרצה בכירה. במסגרת ייעודה כמדענית המובילה מיזמים מחוללי שינוי, היא מספרת על המרכז להכשרת בכירים שהקימה, על חשיבותה של מערכת חינוך ציבורית וההשכלה גבוהה כמנוע צמיחה ונותנת קווים לדמותה של ישראל ערב בחירות 2019
|
|
|
|
|
הפסיפס של עלינא
|
|
המחקר שבזכותו ידועה הד"ר עלינא ברנשטיין, מרצה בכירה וחוקרת בבית הספר לתקשורת של המכללה למנהל, בארץ ובאופן בינלאומי, עוסק בקשר בין תקשורת וספורט. הנושא המגדרי בולט במחקריה המתמקדים בסיקור התקשורתי באמצעי המדיה החדשים - טוויטר ואינסטגרם. לאחר שצלחה את האתגרים במסעה האישי והמקצועי, מצאה בית אקדמי חם במכללה למנהל, המאפשר לה מימוש כמרצה וכחוקרת
|
|
|
|
|
חוקר רב תחומי
|
|
"מטרת הדגל שלנו היא להביא למדע מודל או מערכת שהכי דומים למערכת האנושית שהיא לא בן אדם", מכריז הד"ר בן מאיר מעוז מהמחלקה להנדסה ביו רפואית ובי"ס סגול למדעי המוח באוניברסיטת ת"א. תגליתו פורצת הדרך, גידול רקמה אנושית מתרומת רקמות ומתאי גזע שהומרו לתאי איברים, כך שניתן לדמות את פעילות האיבר בצורה מבוקרת ולחבר בין החלקים השונים של המוח, אפשרה יצירת מערכת שלמה המדמה את האינטראקציות של המוח אנושי, רקמת מוח על-שבב
|
|
|
|
|
אשפית הבינה המלאכותית
|
|
"אמי הייתה אישה מדהימה שאמנם ללא השכלה מסודרת בחייה, לא שרתה בצבא ונישאה צעירה מאוד, אולי אפילו לא למדה בתיכון, אבל בשבילה היינו שלושת אחיי ואני כל העולם כולו. אני זוכרת שרציתי להתחיל ללמוד דוקטורט והתלבטתי, היא חיבקה אותי ואמרה: ברור שאת מסוגלת". הד"ר גלית חיים, מומחית בבינה מלאכותית ומשמשת כסגנית דקאן בפקולטה למדעי המחשב במכללה למנהל, מתקדמת במסעה האקדמי לאור החוזקות שקבלה מאמה ומספרת על עבודת המחקר שלה במשא-ומתן בין אנשים וסוכנים ממוחשבים
|
|
|
|
|
הדס של הסביבה
|
|
מחצית מפעילותה של הפרופסור חבר הדס ממן מבית הספר להנדסה מכנית בפקולטה להנדסה באוניברסיטת ת"א, מכוונת לפיתוח תהליכים והמצאות שקשורים לטיהור מים. שינוי, לתפישתה, הוא לא רק לקדם עצמה כחוקרת, אלא ביכולת שלה לתרום לעולם. "החשיבה היא תמיד כיצד ניתן להביא את הטכנולוגיה החדשה או המשופרת אל תוך מודל קיימות של מים
|
|
|
|
|
חולמת בסוציולוגית
|
|
"המאבק הפמיניסטי יוכתר בהצלחה כשנשים בינוניות יצליחו להגיע לראש הפירמידה. בראש הפירמידה יש הרבה גברים בינוניים כי אם אתה גבר אינך צריך להיות כוכב על כדי להגיע למעלה, אבל כדי שאישה תגיע למעלה היא צריכה להיות כוכבת על". כך מכריזה הפרופסור מיכל פרנקל, ראש המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית. ממצאי תחום המחקר העיקרי שלה כיום בחקר שילוב נשים חרדיות מצביעים על מגמת שינוי
|
|
|
|
|
חוקרת ימית מסוג אחר
|
|
הפרופסור אילנה ברמן פרנק היא חוקרת ימית חובקת עולם. כראש בית הספר למדעי הים באוניברסיטת חיפה, הראשון מסוגו באקדמיה בישראל, היא מדגישה את החשיבות בהשתלבות נשים בענפי המחקר השונים במדעי הים ומספרת על מיזמי מחקר חשובים בחקר הימי שהיא מובילה. התחנה הימית DEEPLEV והמשט הבינלאומי לאיטליה עם סטודנטים ממדינות הים התיכון, הם שניים משיאי הקריירה האקדמית שלה
|
|
|
|
|
לעמוד בחזית המחקר
|
|
"מעולם לא חשתי שיש משהו שאני לא יכולה לעשות בגלל שאני אישה וזה נעוץ בעיקר בשורשים שלי מהבית. קיבלתי את המסר שאני יכולה לעשות הכל". הפרופסור קרן אברהם, המשנה לדקאן לנושאים קדם קליניים בבית ספר לרפואה וחברת סגל במחלקה לגנטיקה מולקולרית של האדם באוניברסיטת תל אביב, עומדת בחזית מחקר הגנומיקה של חירשות ונלהבת מהקידום היישומי המסתמן בתחום זה
|
|
|
|
|
מחוללת יישומית
|
|
הפרופסור איילת פישמן מהטכניון מצאה פתרון לחקלאי הנגב המערבי בהתמודדות עם עמידות חיידקי קרקע לפורמלדהיד וסייעה בהצלת ענף הבוטנים לייצוא מסגירה. היא משתמשת בהנדסת חלבונים ככלי לשיפור תהליכים ביוטכנולוגיים בעלי פוטנציאל יישומי, כגון פרויקט הביודיזל, המחקר על אנזים הטירוזינאז ועוד. מחקר והוראה הם שילוב מכונן עבורה במסעה האקדמי
|
|
|
|
|
מדענית עם מבט לעתיד
|
|
"אחד הדברים החשובים ביותר בהתמודדות של נשים צעירות מתחילות במדע, הוא מספר רב של נשים ומודל הזדהות נשי", כך לדברי הפרופסור חבר חגית אפק, מהחוג למדעי הסביבה במכון למדעי כדור-הארץ של האוניברסיטה העברית. במחקרה המתמקד באיזוטופים יציבים, היא מסתכלת אחורה על האקלים בעבר במטרה להסתכל קדימה לאקלים בעתיד ומבחינה גיאוכימית היא מנסה להבין את התהליכים של היווצרות הארכיון בהווה על-מנת להבין איך הוא משמר מידע אקלימי מהעבר
|
|
|
|
|
חוקרת שיוצאת לשטח
|
|
"כותרת המחקר שלי תמיד הייתה יחסי הגומלין בין נוזלים ומוצקים, כיצד הם חיים ביחד בסלע ומה הם עושים ביחד בסלע, דברים שזורמים ודברים שנשברים". הפרופסור עינת אהרונוב, גיאופיזיקאית וראש תוכנית הגאולוגיה של נפט וגז באוניברסיטה העברית, תמיד ידעה שהיא תגיע לאן שהיא רוצה. היא סומכת על הדרך בכל הקשור לתהליך המדעי, תוך ידיעה שהיא עושה את הדבר הנכון כדי להגיע ליעד
|
|
|
|
|
חוקרת אופטימלית
|
|
"נשים לא מחפשות מספיק, בדיוק כפי שמלמד המחקר על חיפוש בעלות גבוהה, ולכן הן 'נתקעות' באזורי הנוחות גם כשבחוץ יש להן אופציות טובות. אם הציפיות של החברה מהן יהיו תומכות יותר, עלות החיפוש שלהן תקטן כמו גם הסיכון, כך שהן יוכלו להרחיב את תהליך החיפוש. זו תוצאה מנצחת גם לנשים וגם לחברה". הד"ר כנרת תאודורסקו חוקרת כלכלה התנהגותית בטכניון, בודקת דפוסים שונים של התנהגויות חיפוש ומקבלת השראה מהגישוש בחייה האישיים
|
|
|
|
|
קרימינולוגית של תאים עבריינים
|
|
הפרופסור דפנה ויס מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון פיתחה טכנולוגיה חדשנית לזיהוי מוקדם של תאי סרטן ולאומדן הפוטנציאל הגרורתי שלהם. במעבדת המחקר שלה חוקרים בהובלתה את הקשר בין כוחות מכניים לתאים ביולוגיים תוך התמקדות בתאים סרטניים. לאחרונה נבחרה כנשיאת האיגוד הישראלי להנדסה רפואית וביולוגית ISMBE
|
|
|
|
