|
הצהרת עוון: חזיבאללה ולבנון - שניים שהם אחד
|
|
לרגל ביקורו בקהיר, העניק נשיא לבנון, מישל עוון, ראיונות לאל-אהראם המצרי ולכלי תקשורת נוספים, שבמסגרתם התייחס לנשק חיזבאללה ולמקומו של הארגון במדינת לבנון * הדברים שאמר מחדדים כמה היבטים עקרוניים ביחסי הארגון השיעי והמדינה בלבנון, ונושאים בחובם משמעויות אסטרטגיות לביטחון ישראל
|
|
|
|
|
יחסי ערב הסעודית - אירן לקראת תפנית
|
|
קיימים סימנים למאמץ שמטרתו הפגת המתיחות בין אירן לערב הסעודית * האחרונה שבהן - הגעת שר החוץ של כווית לטהרן לפגישה עם נשיא אירן כשבידו איגרת ובה נכונות של מדינות המפרץ הערביות לפתוח ב"דיאלוג אסטרטגי" עם אירן
|
|
|
|
|
|
|
חוק ההסדרה ותפקיד המערכת המשפטית
|
|
חשוב להדגיש שההימנעות מהחלת החקיקה הישראלית באזור לאורך השנים נבעה גם ממניע חשוב נוסף והוא חוסר הרצון להחיל באופן מלא ושוויוני את החקיקה הישראלית על כל תושבי האזורים הללו
|
|
|
|
|
העת לקבלת החלטות
|
|
ישראל ניצבת בפני סימני שאלה יותר מאשר סימני קריאה בפתחה של שנת 2017 * חלקם נעוצים באי הוודאויות הקשורות בממשל החדש בוושינגטון ובהשלכות השינוי על הסביבה האסטרטגית של ישראל, אבל רבים מהם קשורים לנטייה לברוח מהחלטות ומהכרעות שעליה לקבל עבור עצמה
|
|
|
|
|
לאט אבל בטוח: צמיחת יחסי ערב הסעודית וסין
|
|
היחסים בין ערב הסעודית וסין מתנהלים תוך תמרון מרשים בין נושאי מחלוקת ומציאת נקודות איזון עדינות ליישוב המתחים האפשריים ביניהן * במידה רבה מוכתר תמרון זה בהצלחה על-ידי הימנעות סינית עקבית מהצהרה על מדיניות אזורית מפורשת ומנקיטת עמדות ברורות בסוגיות מחלוקת, מצידוד מפורש בצדדים לסכסוכים, ומהתנצחויות פומביות, המתקיימים בעמימות ובערפול זה לצד זה
|
|
|
|
|
טראמפ, ישראל והקהילה היהודית בארצות הברית
|
|
במהלך קמפיין הבחירות שלו, טראמפ אמר דברים רבים שנעמו לאוזני המשתייכים למחנה הימין בישראל * בה בעת, המרד שהנהיג טראמפ נגד ה"פוליטיקלי קורקט" יצר סביבה שבה שנאת זרים היא מקובלת * אם ממשל טראמפ לא יגנה דברי שנאה או הסתה בכלל ובמיוחד אמירות בוטות נגד יהודים צפויה להתפתח על-רקע זה מחלוקת בין הקהילה היהודית בארצות הברית לבין ישראל
|
|
|
|
|
התחלה קשה, פוטנציאל מרחיק לכת
|
|
בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית בישרה שינוי בתחומים רבים של מדיניות המעצמה העולמית ובהם היחסים עם סין שמסתמנים כתחום עניין עיקרי לממשל החדש, בהיותם משתנה מרכזי בכלכלת ארצות הברית, שעמדה במרכז מסע הבחירות של הנשיא הנכנס
|
|
|
|
|
דוח פיגועי התאבדות 2016 – השנה הקטלנית ביותר
|
|
מפת פיגועי ההתאבדות ב-2016 מצביעה על כך שדפוס פעולה זה ממשיך להיות חלק משמעותי באסטרטגית הפעולה של ארגוני טרור רבים, אשר רובם המכריע נמנה על זרם הסלפיה-ג'יהאדיה – 'המדינה האיסלאמית' ושותפיה, ומחנה אלקאעדה ושותפיו * אלה אימצו את ה'איסתישהאד' (ההקרבה העצמית בדרך האל) כעיקר אמונה
|
|
|
|
|
|
|
החלטת מועצת הביטחון 2334 ומשמעויותיה
|
|
החלטת מועצת הביטחון 2334 היא אקורד סיום צורם של שמונה שנות קיפאון בתהליך המדיני בין ישראל לפלשתינים * הנשיא אובמה וראש הממשלה נתניהו הובילו את ישראל למפולת מדינית קשה ולקבלת החלטה בעייתית ביותר לישראל ולתהליך השלום כאחד
|
|
|
|
|
תקציב הביטחון לשנים 2018-2017
|
|
המחברים מברכים על השיפור המשמעותי שחל בתהליך גיבוש תקציב הביטחון * ברמה עקרונית יש חשיבות להמשך הבחינה של גודל תקציב הביטחון בתקציב המדינה, כפונקציה של צרכים ביטחוניים ואזרחיים משתנים, בראייה ארוכת טווח
|
|
|
|
|
הגעת ה-F-35 לישראל
|
|
ב-12 בדצמבר ינחתו בארץ שני מטוסי ה-F-35A ("אדיר" בכינויו בחיל-האוויר) הראשונים של חיל-האוויר * עד כה הוזמנו שתי אצוות, בסך הכול 33 מטוסים, ולאחרונה נודע כי הקבינט הביטחוני אישר להגיש בקשה נוספת, שתעלה את מספר המטוסים ל–50
|
|
|
|
|
תובנות ולקחים מגל השרפות
|
|
למרות המספר הנמוך של נפגעים, ראוי שנושא אירועי הדליקה הרבים שהתרחשו בסוף נובמבר – גם ללא קשר לשאלה בדבר חלקן של הצתות מכוונות בכלל המקרים – יעורר דיון ציבורי ויביא לחשיבה מחודשת ולקבלת החלטות מערכתיות אשר ליכולותיה של מדינת ישראל להתמודד בהצלחה עם אסונות המוניים, גם מהטבע
|
|
|
|
|
ירדן-ישראל: נורמליזציה בצל קיפאון מדיני
|
|
ההסכמים בנושאי המים והגז הטבעי עם ירדן, כמו גם ההסכם שנחתם בנושא החשמל בין ישראל לפלשתינים (ספטמבר 2016) מוכיחים כי הצדדים יכולים להגיע להבנות ואפילו להסכמים מלאים בתחומים רבים ואלו יכולים ליצור סביבה חיובית, גם אם לא יהוו תחליף להשגת הסכמים בתחומים מדיניים
|
|
|
|
|
בין בעבדא לאל-קציר: סיבוב הניצחון של חיזבאללה
|
|
בעת הנוכחית, חיזבאללה זהיר מאוד ולא מוכן להסתכן בהסלמה מול ישראל, כמו גם בערעור לבנון וגרירתה למלחמת אזרחים. בראייתו, האינטרס המוביל כיום הוא ביצור מחדש של משטר אסד בסוריה וחיזוק הציר האירני מטהרן דרך בגדד, לדמשק וביירות
|
|
|
|
|
מצרים לקראת חוזה חברתי-כלכלי חדש
|
|
ב-11 בנובמבר 2016, בתום משא-ומתן ממושך, אישרה קרן המטבע הבינלאומית מתן הלוואה בסך 12 מיליארד דולר לשלוש שנים למצרים, במטרה לסייע לה להוציא לפועל תוכנית רפורמה שאפתנית שתאפשר לה להתגבר על בעיות מבניות ארוכות שנים המעיקות על כלכלתה
|
|
|
|
|
הזדמנות לביצור היחסים המיוחדים
|
|
טראמפ הציג עמדות בדלניות, וכן הצהיר על כוונות להחליש את המחויבות האמריקנית לנאטו ולשתף פעולה עם רוסיה * מתחים אלו, שעדיין לא ברור כיצד יגשר עליהם הממשל החדש, מקשים לזהות את מדיניות החוץ שלו בזירה הגלובלית בכלל ובמזרח התיכון בפרט * קשה להגדיר את עמדתו המדויקת של הנשיא הנבחר טראמפ כלפי ישראל
|
|
|
|
|
איום של צבא התקנים - מקושרים לרשת
|
|
החולשה שהודגמה בתקיפה שבוצעה ב-21 באוקטובר 2016 אינה יכולה להישאר נחלת המגזר הפרטי שהותקף * השימוש בצבאות של התקנים מקושרים מהווה אתגר ברמה המדינתית, שכן באפשרותו לפגוע בתפקוד המדינתי בשגרה, וחמור מכך – בזמן חרום ומלחמה
|
|
|
|
|
בחירת מזכ"ל האו"ם החדש: תהליך והשלכות
|
|
המניפסט האישי של גוטרס מזכיר אתגרים כגון אי-שוויון קיצוני, אופיַם המשתנה של העימותים והטרור. הוא מדגיש כי "לא ייתכן שלום ופיתוח בר קיימא ללא כבוד לזכויות אדם", וכי הפתרון לבעיות הומניטריות הוא "לעולם לא הומניטרי" אלא "תמיד פוליטי"
|
|
|
|
|
התרסה מקומית או ביטוי לשינוי מגמה
|
|
היעדרות אנשי הרשימה המשותפת מהלווית פרס עלולה להעיד על עידכון מגמה, שעיקרה טעינה של האסטרטגיה החברתית ברובד חדש: בנוסף לנתיב ההשתלבות ושיתוף הפעולה עם הממשלה וזרועותיה, מובלטת כאן עתה גישה של בדלנות והתכנסות החברה הערבית לתוך עצמה.
|
|
|
|
|
הלבטים האמריקנים באשר לסוריה ולמזרח התיכון
|
|
מבין שלושה העימותים הטלוויזיוניים שהתקיימו בין הילרי קלינטון לדונלד טרמפ, העימות השני, ב-9 באוקטובר 2016 התמקד, מעבר להטחת האשמות הדדית, בסוגיות שנוגעות למדיניות החוץ של ארצות הברית, ובראשן - סוריה
|
|
|
|
|
יציבותה של הרתעה בצפון ובדרום
|
|
האירועים הביטחוניים שהתרחשו בשבוע השני של אוקטובר 2016 בדרום ובצפון החזירו את תשומת הלב הישראלית לשתי חזיתות העימות הנפיצות ביותר – מול חיזבאללה ומול חמאס * המצב בחזית הדרום יציב פחות מאשר בזירה הצפונית, שכן בצפון העימות הוא דו-צדדי ולכן נשלט יותר
|
|
|
|
|
שנה לגל הטרור הפלשתיני – גורמים והמלצות למדיניות
|
|
לפני שנה החל גל הפיגועים המכונה טרור היחידים * בין הגורמים החיצוניים לגל זה ניתן למצוא השראה שמקורה ב'מדינה האיסלאמית' ובחזון הח'ליפות, לצד השראה (מאוחרת) של "האביב הערבי" * גורמי השראה אלו נתמכים ומועצמים על גבי הפלטפורמה של הרשתות החברתיות שחושפות את הדור הצעיר ל"מנעמי המערב" ולרוח התקופה (זכויות אדם, דמוקרטיה, הגדרה עצמית), צובעות בצבעים קודרים ומייאשים את מציאות חייו ומכרסמות בשיירי התקווה לגבי עתידו האישי
|
|
|
|
|
ארצות הברית על סף התערבות צבאית בסוריה
|
|
ב-3 באוקטובר 2016 הודיעה מחלקת המדינה של ארצות הברית על הקפאת השיחות עם מוסקבה להשגת הפסקת אש בסוריה וביטול המרכז לתאום מבצעי כנגד 'המדינה האיסלאמית' וגורמי אל-קאעידה * ברקע הדברים, קריסתה הסופית של הפסקת האש בסוריה, שהחלה ב-12 בספטמבר על-פי הסכם אמריקני-רוסי, ובעקבותיה הפצצות כבדות ביותר על-ידי חילות האוויר הסורי והרוסי על חלב
|
|
|
|
