|
אברהם אבולעפיה והגאולה האישית
|
|
המקובל אברהם אבולעפיה יצא לארץ ישראל בגיל 18 בעקבות פלישת המונגולים, סיכן את חייו כשניסה לפגוש את האפיפיור, הכריז על עצמו כנביא וכמשיח וסופו שהוחרם ונודה * סקירתו של פרופ' משה אידל מבהירה מדוע אפילו בין המשיחים מטעם עצמם, היה אבולעפיה בן המאה ה-13 דמות ייחודית; הגותו התרכזה בגאולה אינדיבידואלית ולא לאומית, והטכניקות שלו שילבו מרכיבים שכליים ופיזיים, שחלקם מזכירים תורות מזרחיות
|
|
|
|
|
מדינת היהודים: החברה הישראלית ו"חברת הלומדים"
|
|
פסיקת בג"צ בנוגע לתמיכה בתלמידי הכוללים העלתה מחדש את אחת הסוגיות הקשות ביותר בישראל: קיומה של "חברת הלומדים", במסגרתה מרבית הגברים החרדים ממשיכים ללמוד לאורך חייהם הבוגרים בתמיכת המדינה ותוך הימנעות מעבודה ומשירות צבאי * פרופ' נאה, פרופ' זהר ופרופ' ריינר משוחחים על מקומם של לומדי התורה בעם היהודי לאורך הדורות, ועל מידת הרלוונטיות של הדגמים הקיימים בהיסטוריה היהודית לשסע הפוליטי כיום
|
|
|
|
|
דבקות
|
|
הדבקות באל, עד לכדי קרבה רוחנית אינטימית, היא הערך החשוב בחייו של המאמין. אולם כפי שמראה ד"ר אדם אפטרמן, הדבקות הייתה מצווה שולית בתקופת חז"ל ורק תחת השפעתן של פילוסופיות חיצוניות, יצקו לתוכה ההוגים היהודים הגדולים של ימי הביניים את משמעותה החדשה, ובכך הקנו לה את מעמדה המרכזי
|
|
|
|
|
הסודות של מורה הנבוכים
|
|
בהקדמה לספר החשוב ביותר בפילוסופיה היהודית, משביע הרמב"ם את הקורא להימנע מלחלוק את סתריו של הספר עם אנשים אחרים. בכך קיווה הרמב"ם שלתורתו לא יהיו מתווכים. אולם מאז שחיבור זה ראה אור, מפירים תלמידיו ומפרשיו את הוראתו ללא הרף * ד"ר מיכה גודמן, המשלים בימים אלו את הספר הראשון בעברית העוסק כולו במורה נבוכים, מסביר מדוע בחר גם הוא לנסות ולחשוף את סודותיו
|
|
|
|
|
חרדיות רכה
|
|
מקובל לחשוב כי חרדיות מזרחית היא אך ורק חיקוי של האורתודוקסיה האשכנזית. תפיסה פשטנית זו, כפי שמראה ד"ר נסים ליאון, מחמיצה הבדלים משמעותיים בין שתי הקהילות ביחס למדינה וציונות, ואפילו באופיים של בתי הכנסת * ד"ר אריאל פיקאר עומד על ההבדלים האלו ועל מקורותיהם, וטוען כי הבנתם תורמת תרומה חשובה להעמקת השיח הציבורי בימים בהם המתח בין חרדים לחילונים מצוי שוב בכותרות
|
|
|
|
|
השכינה
|
|
הספרות הקבלית הפכה את השכינה למהות המבטאת את החיבור בין האלוהי לאנושי. שלא כמו האל הנצחי והנשגב, השכינה קרובה לאדם: צרותיו הן צרותיה וסבלו הוא סבלה * ביטי רואי על עיצובה של אלוהות שבורה, דינאמית ורבת פנים, העומדת לצד המאמין בהתמודדותו עם תהפוכות חייו
|
|
|
|
|
הרעדה הפלאית שבנפש
|
|
שנים רבות לפני המשבר בתנועה הקיבוצית, כתב דוד מלץ על תוגתו ובדידותו של האדם בחברה שהטיפה לשיתוף ולקולקטיביזציה * "מעמדו המרכזי של מלץ, ממייסדי קיבוץ עין חרוד, לא רק שלא גבר על ההומניזם שבו, אלא אף הפך אותו לקשוב יותר לקולו של היחיד", מסביר פרופ' אבי שגיא * כיום, יותר מתמיד, יצירתו של מלץ, שמציבה סימני שאלה ושוברת דיכוטומיות, חיונית לשיח הישראלי-יהודי
|
|
|
|
|
מלחמת הדת הראשונה
|
|
בניגוד לתפיסה הרווחת בציבור, הרואה בפלורליזם דתי תופעה מודרנית, מעלה פרופ' ישראל קנוהל טענה שונה ומרתקת, לפיה דווקא בעם ישראל הקדום רווחה תפיסה פלורליסטית, שנעלמה רק בתקופתו של משה * "היישום הראשון של מפנה זה התגלה בעת המלחמה אודות פולחן עגל הזהב", אומר קנוהל. "זו הייתה למעשה המלחמה הדתית הראשונה בתולדות המין האנושי"
|
|
|
|
|
כיצד יוצרים משמעות באמצעות טקסי זיכרון?
|
|
טקסי זיכרון תובעים מאיתנו לבטא במילים אירועים שמשמעותם חורגת מכל טקסט או סמל, ואולי בשל כך, רבים כ"כ נרתעים מהם כיום. אלא שלזיכרון הקולקטיבי שנוצר בטקסים חשיבות חברתית עצומה * מהי אם כן הדרך "הנכונה" ליצור זיכרון משותף? מה אנו מבקשים להשיג בעזרתו? ומהו המקום שנותר לביטוי האישי והאינטימי על במת הטקס? * נעם ציון, דורית גלסר ורני יגר, חוקרים ומחנכים במכון הרטמן, מנסים, כל אחד מתוך עולמו, לענות על שאלות אלה
|
|
|
|
|
המנהיג הנשכח מצפת: ר' שמואל הלר
|
|
כשגדולי הרבנים האשכנזים במאה ה-19 התנגדו להילולת הרשב"י במירון, ראה בה ר' שמואל הלר המשכה של מסורת ארץ ישראלית אותנטית. הלר, מראשי האסכולה האולטרה אורתודוקסית הארץ הישראלית הנשכחת, האמין שאפשר לצאת לעבוד בשדה ועדיין לקיים חיים יהודיים אדוקים * רבקה אמבון משרטטת קווים לדמותו של מנהיג שהתיר לשאת אישה שנייה על פני אישה המסרבת לחיות בארץ הקודש
|
|
|
|
|
מינים, מינות ומשבר הזהות היהודי הגדול
|
|
הכיבוש הרומי וכשלון מרד בר כוכבא, נתפסו בקרב היהודים כייאוש כה גדול מן האל, עד שיכול היה הדבר להביא לנטישת היהדות ואף לפרישה מן הציבור. דרכם של החכמים להתמודד עם התופעה, הייתה באמצעות שיח "המינות" * במחקר חדש, חוזר פרופ' עדיאל שרמר אל המקורות בהם מוזכרים המונחים "מינות" ו"מינים", ומפריך את הסברה הרווחת, לפיה הם באו לתאר את הנצרות ואת הכפירה ביהדות
|
|
|
|
|
עמלק
|
|
המלחמה המצווה בעמלק מדור לדור מבטיחה, באופן פרדוקסלי, את אי הכחדתו מעל דפי ההיסטוריה * יוסקה אחיטוב מנסה לעמוד על משמעויות בנות זמננו של הארכי אויב המקראי. האם המלחמה הנצחית בו היא מנת חלקו של עם ישראל או של אלוהיו? ולו נשווה את אויבינו הנוכחיים לעמלק, האם משתמע מכך שלעולם לא נגיע עמם לשלום?
|
|
|
|
|
מגילות קומראן - מבואות ומחקרים
|
|
כל אחד מן המאמרים שבשני כרכי הספר החדש על מגילות קומראן, פותח בפני הקוראים עולם ומלואו. אין כמעט תחום בחקר יהדות בית שני שאינו זוכה באסופה זו לטיפול מעמיק. שמואל הר מצביע על החידושים המחקריים שמציע הספר, מסביר מדוע חקר המגילות רלוונטי כ"כ לימינו, מספר כיצד מטפל הספר בתעלומות הרבות העולות מממצאי קומראן ומבהיר מדוע גם היום, למעלה ממחצית המאה לאחר שהתגלו, ממשיכות המגילות להלהיב את דמיוננו
|
|
|
|
|
טומאה וטהרה
|
|
כללי הטהרה והטומאה מופו בקפידה כדי לארגן את המחנה סביב המשכן והקודש. כך התמסדה מערכת אקולוגית-ערכית המתייחסת למצבים גופניים שונים * יאיר פורסטנברג מברר האם ניתן בכלל להפריד בין רתיעתנו האנושית מפני מה שמעורר בנו גועל לבין נטייתנו לסווגו כנחות ערכית, ומפרט את האופן שבו מתורגמת אי-הנחת הגופנית להיררכיה אתית המעצבת את תמונת עולמנו
|
|
|
|
|
יהודה אריה מודינה, הרב המצחק
|
|
בהמשך למאמרו על הטלת גורלות, משרטט שרגא בר-און את הפן המשחקי בדמותו של הרב יהודה אריה מודינה, מרבני ונציה במאה ה-17 ומן המקוריים שבפוסקים ובהוגים היהודים בעת החדשה * 'הרב המצחק', שהיה בעצמו מהמר כפייתי, השתמש בכתביו בהתמכרותו שלו כדי לקרוא תיגר על שמרנותה וצדקנותה של המערכת הרבנית
|
|
|
|
|
השוויון המוסרי של החיילים
|
|
על-רקע המלחמות המתחוללות בעירק ובאפגניסטן מתנהל היום בארה"ב ובקהילה הבינ"ל ויכוח נוקב על תיאוריית המלחמה הצודקת שפיתח הפילוסוף האמריקני מיכאל וולצר. השלכותיו של דיון זה אינן נוגעות רק לדרכי הפעולה של צבא ארה"ב או כוחות נאט"ו; הן נוגעות גם לפעולות הצבאיות הננקטות בסכסוך הישראלי-ערבי * מחקר שכותב כעת ד"ר יצחק בנבג'י מציע פרשנות מקורית לתיאוריה הקלאסית של וולצר
|
|
|
|
|
על מקומם הראוי של הרבנים
|
|
עצם ההאשמות שבתשתית פרשת הרב אלון, הנסיבות בהן התאפשרה, דרך הטיפול בה, התגובות לה בציבור הציוני-דתי והטלטלה העזה והגורפת שגרמו כל אלה, מעלות שורה של שאלות הנוגעות לתהליכים המתחוללים בציונות הדתית ולהשפעתם על חייהם של הישראלים כולם. נסיקת מעמדם של הרבנים היא מהבולטות והחשובות בהן * ד"ר אריאל פיקאר, הרב ד"ר רחל שבת בית-הלחמי ודרור ינון מציעים כמה נקודות למחשבה
|
|
|
|
|
מיהו רב
|
|
בעקבות פרשת אלון נדרש הרב ד"ר דניאל הרטמן לסוגיית תפקידם של הרבנים ומעמדם. הוא מסביר מדוע מחייבת מצוות לימוד התורה את עצמאות המחשבה של היחיד, מדוע תפקידו של הרב הוא לעודד חשיבה ביקורתית, וכיצד כישלונה של הציונות הדתית בהקניית חירות מחשבה לבניה משקף את כישלונה בשילוב חיים דתיים עם ערכים מודרניים
|
|
|
|
|
שיעורי השבת השבועיים של עמנואל לוינס
|
|
הגותו של לוינס זכתה בשנים האחרונות להתעניינות רבה בישראל ותרגומים של כתביו היו לרבי-מכר בארץ. פחות מוכרת כאן פעילותו החינוכית בקרב יהודי צרפת * אלי שיינפלד מספר על אחד ממפעליו הייחודיים והמקוריים של הפילוסוף והמחנך שהיה ממבשרי ההגות היהודית המתחדשת: 'שיעורי רש"י' קצרים שהעביר לוינס מדי שבת בבוקר בתיכון היהודי אותו ניהל בפריס, שיעורים שהתנהלו לאורך קרוב לשלושה עשורים והותירו רושם עז על דורות רבים של תלמידים
|
|
|
|
|
המסורתים בישראל: מודרניות ללא חילון
|
|
מחקרו של ד"ר יעקב ידגר מבקש לנתץ תפיסה רווחת הרואה בזהות המסורתית הכלאה פושרת בין חילוניות ודתיות, וטוען כי המסורתיות היא דווקא זהות מגובשת המציעה פתרון מרתק ופורה למתח האפשרי בין מודרניות למסורת. ההתעלמות מהזהות המסורתית - זהותם של יותר משליש מיהודי ישראל - כותב ידגר, יצרה שיח דיכוטומי שבו קיימות רק החלופה הדתית והחלופה החילונית. בתוך כך, הוא מוסיף, עוותה למעשה תמונת המציאות החברתית, התרבותית והפוליטית בישראל
|
|
|
|
|
יצר הרע: פרק באנתרופולוגיה תלמודית
|
|
חז"ל, כך נהוג לחשוב, ראו ביצר ביטוי לתשוקה המינית האנושית. מחקרו החדש של ד"ר ישי רוזן-צבי מערער על קביעה זו ומעלה כי מחוץ לתלמוד הבבלי אין ליצר כל הקשר מיני: בספרות המדרש הארץ-ישראלית מתואר יצר-הרע (או סתם: יצר) כיישות רעה ומתוחכמת שעניינה הבלעדי הוא הכשלת האדם. רוזן-צבי מפריך בכך את הגישה המחקרית הרווחת לפיה היווה הדיון החז"לי ביצר חלק מהשיח ההלניסטי על שליטה עצמית וכיבוש תאוות
|
|
|
|
|
הטלת גורל
|
|
ימיו של מוסד הגורלות בחיים ובספרות ארוכים כימי התרבות האנושית, וגם לתרבות היהודית אין הוא זר. שרגא בר-און מסביר מדוע הפלת הפור היא 'טכניקה עירומה', וסוקר את התייחסותה של התרבות היהודית אליה, מימי המקרא, דרך הזיהוי שערך הרב אריה לוין לחללי הל"ה באמצעות טקס 'גורל הגר"א' ועד לשירתו של יהודה עמיחי
|
|
|
|
|
לאן לוקחים אותנו קווי המהדרין
|
|
האם מתן אישור לקווי אוטובוס בהם יושבים הגברים מלפנים והנשים מאחור הוא ביטוי לסובלנות תרבותית, או שמא זהו הכשר לדיכוי נשים והדרתן? האם חובתה של חברה דמוקרטית להגן על תרבויות מיעוט בתוכה גוברת על אחריותה להבטיח קיומם של ערכי היסוד הבסיסיים שלה? והאם הדיון בסוגיית קווי המהדרין מהווה התנפלות צדקנית על האוכלוסיה החרדית, מסיט את הדעת מהפרדות אחרות, או נוגע בלב-ליבן של השאלות המוסריות שצריכות להטריד את אזרחי ישראל?
|
|
|
|
|
הרמב"ם - הלכה ופילוסופיה / דוד הרטמן
|
|
ספרו של הרב פרופ' דוד הרטמן מציג עמדה מורכבת ומתוחכמת להבנת המתח בין הפילוסופיה וההלכה, העומד בלב הגותו של הרמב"ם * שלושה עשורים לאחר הוצאתו של הספר לאור בעברית, הוא רואה עתה אור בהוצאה מחודשת ובה אחרית דבר חדשה שכתב פרופ' הרטמן. באחרית דבר זו בוחן הרטמן במבט ביקורתי את ההשקפות שמציג ספרו, ותוך התפלמסות עם קריאתו של ישעיהו ליבוביץ' בכתבי הרמב"ם הוא מעניק לחיבור הוותיק התבוננות רעננה ומחודשת
|
|
|
|
|
לשחזר את האתמול המתלבט של השירה העברית
|
|
בניגוד למוסכמה הרווחת הרואה באורי צבי גרינברג משורר אקספרסיוניסטי מובהק, התאפיינו יצירותיו ביכולת ההגבה המגוונת והמשתנה שלהן להווה התרבותי בו התחברה כל אחת מהן * מחקר חדש של פרופ' ליפסקר
|
|
|
|
