|
"תהיו בטוחים שלאירן יש פצצות גרעיניות"
|
|
מוטי בריל, ד"ר להנדסה גרעינית, שעבד 27 שנים בקריה הגרעינית בדימונה, טען ב"סדנת אלפרדו למלחמה הבאה", שעסקה בהתקפה גרעינית על ישראל, כי משנת 2009 מחזיקה אירן פצצות גרעיניות מסוג פלוטוניום * פצצות אלה ניתן לשגר על גבי טילים, ולכן בלימתם אינה ודאית, וזאת הסיבה שהממשל האמריקני מתנהל מולם כיום בזהירות רבה
|
|
|
|
|
"מתקפת גרעין על ת"א תגבה 115 אלף הרוגים"
|
|
במלחמה הבאה תטיל אירן ללא כל התרעה מראש שתי פצצות על מרכז תל אביב בשעה 15:00 שיסבו נזק רב * כל המכוניות בנתיבי איילון יישרפו, הבניינים הגבוהים יקרסו ומחשבים ואלקטרוניקה ברדיוס של 30 ק"מ ייצאו מכלל שימוש
|
|
|
|
|
"התאמנו בלהרוג מעבר לגבול"
|
|
גם בשנות החמישים וגם בשנות השבעים אימן אריאל שרון את יחידה 101, את הצנחנים ואת סיירת שקד, על-ידי חדירה לארץ אויב מעבר לגבול, והריגת חייליו. כך הוא חולל את מהפכת ה-101 בצה"ל. זאת סיפרו שנים מפקודיו הבולטים
|
|
|
|
|
"לוחמת טילים נגד טילים תתיש את ישראל"
|
|
ד"ר אורי מילשטיין אמר בסדנת אלפרדו כי לוחמת טילים נגד טילים תואמת את האסטרטגיה הערבית * "הא תתיש את ישראל עד השמדתה, כפי שהיא התישה את הצלבנים והשמידה את ממלכתם בארץ ישראל"
|
|
|
|
|
|
|
עיונים במחדל המודיעיני (10)
|
|
מרוואן אשרף הביא מודיעין מיוחד במינו * כל סוכן כפול חייב לספק מודיעין אמיתי וחשוב כדי "לקנות" את מפעיליו * בקיץ-סתיו 1973 "העלים" מרוואן אשרף כמה ידיעות מכריעות, וזה מחזק את טענת ה"כפילות" * ההתרעה בחמישה באוקטובר "קוברת" את התזה של "כפילותו", כי מרוואן אשרף העניק לצה"ל כמה שעות מאוד יקרות, ובלעדיהן תוצאות המלחמה היו הרבה יותר קשות לישראל * במבחן התוצאה, "הציל" אשרף מרוואן את ישראל מתבוסה גדולה, ואִפשר לצה"ל לצלוח את התעלה במבצע "אבירי-לב"
|
|
|
|
|
עיונים במחדל המודיעיני (9)
|
|
למפקדיו המודאגים שידר מנדלר ביטחון, "לא תהיה מלחמה", אבל כבר בארבעה באוקטובר התראיין לעיתונאי בכיר, ואמר לו דברים הפוכים * בשתיים טלפן אלוף גורודיש: "כדאי שתתחיל לפרוס". מנדלר ענה בנימה סרקסטית: "בטח כדאי. יורים עלינו" * בשעות לפני הצהריים ביום חמישי התגלו עקבות של חוליה מצרית. נפתח מרדף, וסיור של חטיבה 14 שבה בלא קרב שני קציני מודיעין מצריים עם מכשירי-קשר מאוד משוכללים
|
|
|
|
|
ההיגיון בשיגעון: עיונים במחדל המודיעיני (8)
|
|
הלקט נוסח בצורה "מתונה", ובעיקר, עוכב בגלל ויכוחים על ניסוח. הוא הופץ למחרת, יום פרוץ המלחמה, בשעה 03:40 - עוד "אתרוג שלאחר סוכות" * חלק מהמידע נכנס למערכת לפני הימים הקריטיים, דוגמת להזזת חטיבת שריון מהעיר חומס בסוריה. המשותף - המידע "תויק" מזמן כסימן מעיד, ונבלם כשהגיע * לשון הלקט כאילו רומזת, שנתוניו נלקחו לא רק מהתצ"א. אכן, בלקט מופיע גם מידע מהתצפיות הקדמיות
|
|
|
|
|
ההיגיון בשיגעון: עיונים במחדל המודיעיני (7)
|
|
דיין דרש מאלעזר להגיש לו מסמך של הערכת-מצב אישית, ואלעזר העביר את המשימה לרל"ש שלו, שהכין עם תא"ל אריה שלֵו את ההערכה האישית של הרמטכ"ל * זעירא הציג כעבור יומיים את ה"מסד העובדתי" בצורה מאוד לא-מדויקת עד מטעה. "ספקותיו" היו בתחום האינטלקטואלי של הפרשנות, ובכך נותק סופית הקשר עם העובדות * המעקב המודיעיני אחר המצרים בסיני נעשה, בעיקר, על-ידי סוכנים בדואיים ועל-ידי האזנה
|
|
|
|
|
עיונים במחדל המודיעיני (6)
|
|
המסר לאמריקנים נשלח, הם בדקו את המידע, מצאוהו בלתי-דחוף, ולא העבירוהו לרוסים. ליתר דיוק, קיסינג'ר דיבר אישית עם השגריר הרוסי - כשעתיים לפני פרוץ המלחמה * השרים אישרו את הצעת גלילי להסמיך את ראש הממשלה לאשר לבדה גיוס מילואים, אם יהיה צורך * את השעות המעטות עד צאתו מלשכתו הקדיש הרמטכ"ל, בערב יום הכיפורים, לעיון ברשימות הרכש בארצות-הברית ולרענון תוכניות הצליחה
|
|
|
|
|
עיונים במחדל המודיעיני (5)
|
|
כשדיין התחיל "לגלגל" תסריטי מלחמה, המשיך אמ"ן להיאחז בשרשרת התיאורטית, שלא תהיה מלחמה * המודיעין הישראלי היה בטוח, שהוא מבין את מחשבות סאדאת, אולי אף יותר טוב משהם מבינים את עצמם * מסיבות שונות מ-25 בספטמבר ועד ארבעה באוקטובר לא צולם המערך המצרי * פענוח התצ"א מארבעה באוקטובר הראה "היערכות שלא היה כדוגמתה" * באמ"ן התאמצו מאוד למצוא הסבר לוגי לפינוי משפחות היועצים הרוסיים - שמבלי לפגוע בקונצפציה הבסיסית, שלא תהיה מלחמה
|
|
|
|
|
ההיגיון בשיגעון: עיונים במחדל המודיעיני
|
|
בתקרית בספטמבר הופלו שנים-עשר מטוסים סוריים ולא שלושה-עשר * תקרית הפלת שנים-עשר המטוסים השכיחה את העובדה הבסיסית, שעיבוי המערך הסורי התחיל לפני הקרב האווירי, ולמעשה, גרם בעקיפין לאותו הקרב * צילומי-אוויר חדשים הראו, שהסורים מילאו את המערך הראשון; וסביר להניח שגם המערך השני כבר מלא, או כמעט מלא. ההיערכות הוגדרה כ"הגנתית מעיקרה, אך עם יכולת התקפית"
|
|
|
|
|
עיונים במחדל המודיעיני (חלק ג')
|
|
סאדאת למד היטב את קיסינג'ר, וכבר ניצחוֹ במישור הדיפלומטי; את מערכת השיקולים במדינת ישראל הוא הצליח לשבש במידה ניכרת * המודיעין הישראלי התקשה לשלוט בריבוי הפרטים, כשה"אידיאולוגיה" דחפה אותו להרכיב את הפאזל הלא-נכון * המלך חוסין הזמין את עצמו לביקור חשאי בישראל ב-25 בספטמבר, והעביר למארחיו אזהרה, שהתמקדה בסוריה
|
|
|
|
|
עיונים במחדל המודיעיני (חלק ב')
|
|
עד 1975, העריכו שיישמר היתרון ה"גורף" של צה"ל. אם אחת מהשכנות בכל זאת תפתח במלחמה, תהיה זו "התאבדות" מצדה * במחשבה לאחור ברורה טעות זעירא: סימניו מבדילים בין "רגיעה" ל"הכנה למלחמה", ואינם מבדילים בין הכנות למלחמה ובין תרגיל צבאי נרחב * בתחילת הקיץ קרא דיין לקצינים "להתכונן למלחמה", וניבא "קיץ אלקטרוני"; וכעבור חודש בלבד אמר את אמרתו המפורסמת: "מעולם לא היה מצבנו הביטחוני טוב יותר"
|
|
|
|
|
ההיגיון בשיגעון: עיונים במחדל
|
|
המלחמה לא הייתה הפתעה מוחלטת לדרג הבכיר הישראלי * גולדה מאיר קיוותה, ובעצם הייתה בטוחה, שצה"ל ייצא מההפתעה כשידו על העליונה, גם אם הניצחון יהיה יותר "יקר" ופחות "אלגנטי" * ההפתעה של מלחמת יום הכיפורים נולדה כמעט במקביל בשני מרכזים של קבלת החלטות והתפתחה בשני מסלולים מקושרים, ש"נפגשו" סופית בעשר דקות לשתיים בשישה באוקטובר 1973 * סאדאת הבין, שיוכל לתרגם הישג צבאי מוגבל לאופציות פוליטיות חדשות ונרחבות
|
|
|
|
|
גדוד 68 במלחמת יוה"כ - שערוריית הצל"שים
|
|
לקו מעוזי התעלה נכנס גדוד חי"ר מילואים מדרג בינוני בכשירות וברמה מבצעית, ללא כל הכנה מבצעית תוך זלזול, יוהרה, וחוסר אחריות בולט של כל דרגי הפיקוד בצה"ל * מצב כוננות ג' באוגדה 252 הסתכם בתוספת עמדת שמירה במעוזים * לוחמי המעוזים נלחמו בתנאים הקשים ביותר שניתן להעלות על הדעת, שלושה ימים, תוך חירוף-נפש, באומץ-לב ובעוז-רוח, כשהונהגו על-ידי קציני הגדוד במנהיגות קרבית עילאית, תוך אבדות כבדות ומעיקות. לכל הנזכר לעיל, אין ביטוי הולם בהחלטות ועדת הצל"שים
|
|
|
|
|
גדוד 68 במלחמת יום הכיפורים - ארגון מחדש
|
|
בתשעה באוקטובר "נקבר" סופית קו בר-לב, שהיה במלחמה קו וירטואלי בלבד * הקו האמיתי במלחמה הקשה היה "קו גדוד 68" * בעשרה באוקטובר קיבל תא"ל מגן גדוד צנחנים מילואים על-מנת להשמיד את הקומנדו המצרי ולפתוח את הציר ל"בודפסט". בהגיע גדוד הצנחנים לאזור החסימה, התברר שכוח הקומנדו המצרי התפנה מהשטח מבלי שידענו על כך, והציר ל"בודפסט" נפתח * מוטי אשכנזי, מפקד "בודפסט", עמד חשוף ופיקד בעוז ובקור-רוח על לוחמי המעוז
|
|
|
|
|
גדוד 68 במלחמת יוה"כ: החלטת פינוי מעוזים
|
|
בהוראת שרון: בכל מעוז היו זחל"מים לפינוי עצמי של לוחמיו במלחמה * לוחמים ב"מפרקת" וב"ליטוף" הושארו במעוזיהם, בשישה באוקטובר בלילה, ולא פונו * מאז לא הצליח אף טנק שלנו להגיע לאף מעוז * תכנון פינוי המעוזים נעשה בשיתוף פעולה הדוק ובהתייעצות עם מפקדי המעוזים * צפונית מעט מ"לחצנית", נתקל הכוח של דוד אבודרם מ"אורקל" א' במארב מצרי. טנק וזחל"ם הלוחמים נפגעו. דוד נפצע קשה. הטנק הקדמי המשיך דרומה, וניתק לגמרי מהכוח. מבצע החילוץ נכשל, והלוחמים נפלו בשבי
|
|
|
|
|
גדוד 68 במלחמת יוה"כ: קרבות 8-6 באוקטובר
|
|
אוגדה 252, שאמורה לבלום - או, לכל הפחות, לשבש משמעותית - כל התקפה של הצבא המצרי, נמצאה מראש בנחיתות מספרית ובנחיתות משמעותית וברורה באמצעים * הטנקים של חטיבה 14, שהיו אמורים להיות הכוח הבלעדי, שיבלום וישבש את ההתקפה המצרית, לא נמצאו בקו. לפיכך, לא היה קו בר-לב בתחילת המלחמה וגם לא בהמשכה * בשבוע הראשון למלחמה, התחלפו חמש פעמים מפקדי הגזרה הצפונית
|
|
|
|
|
גדוד 68 במעוזי קו בר-לב: המבט של המג"ד
|
|
הימצאות גדוד חי"ר 68 מילואים (בסולם 4 ברמה מבצעית) בקו החזית הקריטי ביותר למדינת ישראל במלחמה הוא מחדל וביזיון גדול * בפועל, זה היה "קו גדוד 68" ולא קו בר-לב * חיל האוויר לא רק שלא השתתף בפועל בקרבות ולא סייע לכוחות היבשה המותקפים, אלא פגע שלא מרצון, כמובן, ברוח הלחימה * המלחמה פרצה בשעה 13:50 בלא שהייתה פקודת התרעה - לא היה נוהל קרב אלא איבוד עשתונות
|
|
|
|
|
גדוד 9 במלחמה - לקחים
|
|
ממש לא הייתה תחבולה, והכל נעשה בצורה שבלונית * לא היה ריכוז מאמץ. ניסו לעשות הכול בכל המקומות * האמירה, מגִנים על קו המים, סותרת את עצמה. אין דבר כזה: לבלום בקו הראשון בכל מצב * לא הייתה תוכנית הגנה. "שובך יונים" הייתה תוכנית לפריסה "אוניברסלית" ו"גמישה" * למערכת הגנה צריכים להיות עומק וגמישות. המעוזים היו יסודות סטאטיים במערכה ויסודותיה העיקריים, כשדובר בצליחה המצרית בעוצמה קטנה
|
|
|
|
|
מגדוד 9 נותרו שני טנקים
|
|
פלוגה ל' נכנסה למארבים בצירי הפלסטיק. פרצה חמישה מארבים, ונפגעה במארב השישי * לא חסרו מעשי גבורה, והם לא הספיקו נגד העדיפות הטקטית של המצרים * לא עברו שלוש שעות, ומפלוגת החרמ"ש נותר מ"פ עם נגמ"ש בלבד * בשמונה בערב כבר הבנו, שאנחנו במלחמה, אך לא בטוח שבכל הדרגים הבינו זאת * אישרו להוציא ממעוז "מפרקת" רק את מי שלא היה כשיר, היתר - שיישארו
|
|
|
|
|
גדוד 9 במלחמת יום הכיפורים: לחימה ולקחים
|
|
גדוד 9 היה אחד משלושת גדודי השריון, שהיו אמורים לבלום, יחד עם מעוזי קו בר-לב, את נחשול הצליחה המצרית. הרעיון לא התממש, והצליחה המצרית התבצעה במלואה וכמעט ללא הפרעות. לעומת זאת, שלושת הגדודים הוכו קשות, ובמיוחד גדוד 9
|
|
|
|
|
גדס"רים במלחמת יו"כ (6): ויתור נמהר
|
|
המבנה האחוד אִפשר למג"די הסיור ולמ"פים שלהם גמישות מיטבית בשדה הקרב * "המבנה המשולב ואיכות מפקדים ולוחמים בעלי יכולת רב-גונית מאפשרים לצורך המשימה תכנון פרטני של ניצול שטח ושל נתיבי חדירה דרך שטחים בעלי עבירות מוגבלת תוך איתור קווי התפר שבין יחידות האויב" * חדירת אוגדה 36 בשולי החרמון הייתה כרוכה בתמרון בשטחים קשים לתנועה בגבולה הצפוני של דיוויזיה 7 הסורית
|
|
|
|
|
גדס"רים במלחמת יו"כ (5): החמצה תפקודית
|
|
ההפעלה המוצלחת של "כוח רומאי" באוגדה 143 מלמדת עד כמה שיוועו האוגדות לכוחות סיור מיומנים, שיבצעו את מלאכתם * גדודי הסיור הוקמו כגדודים אוגדתיים, שהרכבם נועד להשפיע על זירת הלחימה האוגדתית, על-ידי השתלטות יזומה על שטחי-מפתח, שייצרו יתרון בתמרון כוחות האוגדה במרחב הלחימה, ויספקו מודיעין זמין, איכותי ורלוונטי למפקדת האוגדה ולמפקדות הכפופות לה
|
|
|
|
