האח הגדול
|
איננו יודעים, כאזרחים, מי הם המנהלים את נתיבות חיינו, מה עברם, מה גישתם, מה עשו כדי להגיע למעמד של שופט עליון בישראל, מי הם הממנים ומה הם שיקוליהם ובעיקר איננו יודעים למי הם חייבים דין וחשבון
|
|
|
כאור היום
|
אפשר כמובן להלין על מי שאנחנו בעצמנו בחרנו אבל ביסודו של דבר מנהיגי המדינה לא שונים מכל פוליטיקאי אחר בכל מקום בעולם. מה שמייחד את ישראל זה כובד ההחלטות והסביבה הפוליטית הבלתי אפשרית שבה בלי מאבקי הישרדות תשעים אחוז מהזמן אין ממשלה גם עשר אחוז מהזמן
|
|
|
לפני עזה ואחריה
|
צה"ל צריך בעתיד למדוד את הצלחתו בשורות השבויים הנאספים למכלאות ושסיכוייהם לראות את קרובי משפחתם בעתיד הקרוב מותנה בגורלו של גלעד שליט או בקצב מטחי הקסם על שדרות
|
|
|
דוח לבני אדם
|
כל הלקחים ה"מערכתיים" של ועדת וינוגרד כבר נלמדו בעבר בין ועדת אגרנט לוועדת אור. ועדת וינוגרד לא מחדשת בהם דבר. עצם העובדה שנכתבו פעם נוספת מעידה על משמעותם השולית
|
|
|
עידן הזמניות
|
הגיע עידן הזמניות שבו ישראל מעצבת את עצמה ומתמודדת עם האסטרטגיה הפלשתינית גם בלי לפתור את הסכסוך
|
|
|
הרביעית והחמישית
|
ישראל מדשדשת בשיתוק לאומי נוסח הרפובליקה הרביעית הצרפתית ומשלמת בריבית קצוצה את המחיר הכלכלי, החברתי והצבאי של חוסר היכולת לנהל את עצמה ביציבות לאורך זמן
|
|
|
ארבע אפשרויות
|
מהרגע שראש הממשלה הכריז על השעיית תוכנית ההתכנסות נותרה הממשלה בלי סדר יום מדיני. בחלל המדיני שנוצר אך טבעי שיצופו שפע של יוזמות ורעיונות מבחוץ ומבפנים שידחקו את הממשלה לעמדת התגוננות מדינית מתמשכת.
|
|
|
מול המלכוד הבא
|
למרות ההתחלה ההססנית והאיטית, למרות בזבוז הזמן המבצעי והמדיני ולמרות שצה"ל הופעל במלחמה הזו בצורה מסורבלת ומגושמת, עדיין יכול צה"ל לחזור לעצמו ולהפוך מפיל לנמר ועוד אפשר לסיים את הלחימה בהצלחה משמעותית
|
|
|
כאילו מדינה
|
לבנון, לפי האמנה מ- 1934 והסכם טאיף מ- 1989, התנהלה ומתנהלת באיזון עדין ושברירי בין העדות השונות בלבנון. איזון המחלחל עד לדרגים הנמוכים של המנהל הציבורי והצבא
|
|
|
ההחמצה הגדולה
|
מדינת ישראל נהנית במלחמה התורנית האחרונה מגיבוי בין לאומי שלא היה לה מעולם בעבר. החברה הישראלית נחושה לשלם את המחיר ובאמת לשנות את הכיוון בלבנון ומפגינה אחדות שגם היא לא הייתה מובנת מאליו בעבר. צה"ל, לעומת זאת, עושה הכל כדי להחמיץ את חלון הזמן הפוליטי ולבזבז את הנחישות בישראל ובמקום לנהל מלחמה נמוכת עוצמה נגד גרילה, שעליה נכתב כה רבות, הוא מנהל מלחמת אוויר מותאמת לאיום הגרעיני האירני וכמעט חסרת ערך נגד מחבלים במערות המשגרים ממסגרת ברזל מאולתרת טילים פשוטים מבוססים על טכנולוגיה של מלחמת העולם השנייה.
|
|
|
מתווכחים עם עצמם
|
נראה שיותר משאתה מתווכח עם העובדות, יותר משאתה באמת מבין את '4 אמהות' אתה מתווכח עם עצמך ועם דימוי השמאלן הווירטואלי כפי שהוא בעיני רוחך - תשובה למאמרו של שלמה אנגל "אמרנו לכם" ב- Y-NET מיום 16.07.2006
|
|
|
הצבא הכי כושל בעולם
|
אם באמת צבאינו כל כך כושל ואין הוא אלא "מערכת מסואבת", כיצד בכל זאת אנחנו מצליחים לשרוד באחד האזורים האלימים בעולם אם לא האלים שבהם?
|
|
|
מציאות מפוכחת
|
מה שנכשל באירוע האחרון, חוץ מצה"ל, זה הזיכרון שלנו מה היה באמת אך לפני זמן קצר. כמה פיגועים, כמה נפגעים, כמה מחדלים ואיזה מחיר. מה שצריך לעתיד זה תפיסה מעוגנת במציאות. אין לנו תשובות מלאות, רק חלקיות, לביטחון מלא במזה"ת
|
|
|
מתי נלמד?
|
חובה עלינו שלא להתערב בשום צורה ברשות הפלשתינית ולכבד את הכרעותיה. אין לנו שום צורך לנהל תהליך מדיני מול מי שרוצים בגלוי להשמידנו, אבל אפשר ורצוי לאפשר להם לקיים את כלכלתם וחברתם כעצמאיים
|
|
|
מתעללים באמת
|
תמיד ליווה אותנו הוויכוח אם הריסון הראשוני גורר אלימות נוספת או שהתגובה המוקדמת מדי מונעת כל סיכוי לרגיעה. הכול בעיני המתבונן ותשובות אמת אין לנו. ברור לנו שרק בכוח לא יפתרו הבעיות ובלי כוח לא נשרוד את המזה"ת, מה שלא ברור לנו - היכן נקודת האיזון?
|
|
|
עוד מהומה קטנה
|
ישראל לא תתקדם לשום מקום ולא תפתור אף אחת מבעיותיה המרכזיות אם כל גחמה פלשתינית חולפת תהיה עילה לשינוי מדיניות, לשינוי כיוון
|
|
|
משחקי שליטה
|
כיבוש ואדנות על עם אחר אינם רק מצב פיזי של שליטה בשטח אלא, מעבר לכך, מצב אדנות נפשי-פוליטי שבו אנחנו נוטלים לעצמנו גם זכות לעצב את הנהגת הפלשתינים למעננו ובהתאם לרצונותינו הפוליטיים
|
|
|
היוהרה של אולמרט
|
"מדינת החמאס של אולמרט", ביטוי המעיד על מטען אישי, מתייחס לחברה הפלשתינית כחברה נטולת חזון, שהכוחות המעצבים הבלעדיים שלה הם ישראל ואולמרט. עם כל הכבוד לנו ולאולמרט, התרבות הערבית, מורשת האחים המוסלמים, המלחמה בעירק והגרעין האירני משפיעים הרבה יותר * תגובה על מאמרו של ארי שביט בעיתון הארץ
|
|
|
|
הסתבכנו
|
תוצאות הבחירות האחרונות הן מכה קשה מאד לעם ישראל מכל זווית ומכל השקפה. הן אולי אפילו מטילות צל על עתידה של הדמוקרטיה הישראלית כולה
|
|
|
מתנשאים בע"מ
|
ביום שני בערב, ו' באדר, בתוכנית "לונדון וקירשנבוים" הופיע עמי אילון, מר חזון וביטחון של מפלגת העבודה. לאחר הצגת הטיעון הבסיסי שעיקרו - לפני שמדברים מהיכן יוצאים צריך לדעת לאן הולכים - ומסקנתו למדינה יהודית דמוקרטית. לאחר ההיגיון הצרוף שבדברים הוסיף עמי אילון לפאר את היו"ר עמיר פרץ שבונה כעת ציר "מרסק חמאס" בפגישותיו עם מנהיגי מדינות ערביות מתונות.
|
|
|
בלי תשובות, עם תשובה
|
למרות שהעתיד הפכפך ואין לנו תשובות לרוב השאלות, יש תשובה מצוינת לכולן - ההסכמה לגבי המטרה שלנו. מטרה שאינה תלויה באחר למרות שהיא מתחשבת בו ככל האפשר
|
|
|
להציל את טוראי מאזן
|
למרות שאבו מאזן לא עשה אפילו את המעט שביכולתו, רווחה המוסכמה שצריך 'לחזק' אותו. למרות הסכם אוסלו, הסכם האוסר השתתפות בבחירות הפלשתיניות של ארגון שאינו מכיר בקיום ישראל, הסכמנו שהחמאס ישתתף, שהרי צריך 'להציל את טוראי מאזן'
|
|
|
טוב שכך
|
יש אצלנו שתלו את תקוות השלום ואת עתיד יחסינו עם הפלשתינים בחבורה מושחתת עד היסוד שהנהיגה את החברה הפלשתינית מזה שנים, הנהגת הפת"ח. באנרכיה של השנתיים האחרונות ברשות הפלשתינית כיכבו כמעט באופן מוחלט חבורות הקשורות בפת"ח או ברשות הפלשתינית הנשלטת על-ידי הפת"ח. אין חשיבות מה היו כוונותיהם האמיתיות לגבי ישראל מפני שבפועל עסקו בשוד הקופה הפלשתינית, ביצור אנרכיה ובריסוק החברה הפלשתינית.
|
|
|
ימי הדמגוגים
|
יתכן שמדיניות כלכלית אחרת יכולה לסייע פה ושם בצמצום התופעה. אבל סיבות העוני לרוב נעוצות בתרבות ובפוליטיקה ולא במדיניות רווחה
|
|
|