|
ארצות הברית, סוריה ונשק כימי: סימפוניה בלתי גמורה
|
|
בהצהרת דובר הבית הלבן מ-24 באוגוסט 2016 נאמר באופן נחרץ, כי: "עתה כבר לא ניתן להכחיש, כי המשטר הסורי חזר והפעיל כלור תעשייתי כנשק נגד עמו, תוך הפרת אמנת האו"ם לנשק כימי והחלטת מועצת הביטחון 2118" * למרות הפרות אלה, והכרתו הפומבית והרשמית בהן, ממשיך ממשל אובמה להימנע מאכיפה כנגד משטר אסד או מפעולה ישירה כנגדו, משיקולי מדיניות והרצון להגביל את מידת המעורבות הצבאית של ארצות הברית במלחמת האזרחים בסוריה
|
|
|
|
|
מלחמת המעצמות בסייבר והבחירות בארה"ב
|
|
בסוף יולי 2016 וסמוך לפתיחת ועידת המפלגה הדמוקרטית לקראת הבחירות לנשיאות בארצות הברית, פורסמו באתר "וויקיליקס" מיילים מביכים מחשבונותיהם של בכירים במטה המפלגה * אחר פרסום דבר התקיפה של מטה המפלגה הדמוקרטית חשפה חברת קספרסקי מערך ריגול קיברנטי מתקדם ורחב היקף, המכונה Project Sayron, ברוסיה * מערך זה - כך סבורים מומחים - פועל ברוסיה זה מספר שנים
|
|
|
|
|
הסכם החשמל בין ישראל לרש"פ
|
|
הסכם החשמל שנחתם לאחרונה (ספטמבר 2016) מסדיר את החזר החובות הפלשתינים לחברת החשמל וכן את אחריות הרשות לגביית החוב עבור החשמל המסופק על-ידי חברת החשמל הישראלית וכן את אחריותה לתחזוקת רשת החשמל הפלשתינית ביהודה ושומרון.
|
|
|
|
|
הסיכויים להצלחתה של הפסקת האש בסוריה
|
|
ההסכם הרוסי-אמריקני להפסקת אש בסוריה נכנס לתוקף בערב ה-12 בספטמבר * המשטר הסורי אומנם ברך על ההסכם, אך הנשיא אסד מיהר להכריז על נחישותו להשיב לשליטת המדינה הסורית את כל השטחים הנמצאים בידי "הטרוריסטים" ונמנע מכל הפגנת נכונות להיעתר לדרישות מתנגדיו לקידום רפורמה שלטונית
|
|
|
|
|
יעדים מדיניים שונים
|
|
ההסכם בין רוסיה לארצות הברית על הפסקת אש בסוריה, שנכנס לתוקפו ב-12 בספטמבר, הוא פשרה בין שתי מעצמות יריבות בעלות סדר יום שונה ויעדים שונים שעלולים להקשות על יישום ההסכם
|
|
|
|
|
משמעויות של היחלשות ארגון 'וילאיאת סיני'
|
|
הירידה שחלה באחרונה בעוצמת התקפותיו ובמאפיינים של 'וליאת סיני', נגד הצבא המצרי, לצד דעיכת פרסומיו ומערכת התעמולה שלו, עשויים להצביע על פגיעה מצטברת בו וירידה בכוחו
|
|
|
|
|
שנתיים לצוק איתן: זה לקח זמן, ולא נורא שכך
|
|
גם אם לעולם לא יהיה תחליף לשליטה קרקעית בשטח, בהחלט ניתן לווסת את השימוש במשאבים כך שההתמודדות, כואבת ומכבידה ככל שתהיה, תהפוך נסבלת. יש בכך גם התאמה לעידן הסייבר שבו כללי המשחק המלחמתיים ילבשו צורה שונה. אך בסופו של דבר גם את המערכה הזו יכריע הצד הסבלני, הנחוש והמאמין בצדקת דרכו
|
|
|
|
|
ממשל אובמה והחלטה חדשה במועה"ב
|
|
הנשיא אובמה מגיע לסיום כהונתו בתחושה כבדה של תסכול נוכח כישלונו להניע את התהליך המדיני. בנסיבות הקיימות על ממשלת ישראל לעשות מאמץ במטרה להגיע להבנות עם ממשל אובמה בנושאי תהליך השלום וההתנחלויות. מאמץ שכזה יגביר את הסיכוי לכך שממשלת נתניהו תוכל לשכנע את הממשל האמריקני למנוע החלטה במועצת הביטחון בנושא התהליך המדיני
|
|
|
|
|
'המדינה האיסלאמית' בחלוף שנתיים - קורסת?
|
|
למרות הכישלונות הצבאיים של 'המדינה האיסלאמית' והכרסום באזורי שליטתה, עדיין עומדים לרשותה ולרשות בעלי בריתה משאבים טריטוריאליים, כלכליים והון אנושי נרחבים ביותר. יידרשו עוד משאבים רבים, צבאיים, כלכליים, דיפלומטיים ומשפטיים, כדי לבלום אותה ואת השפעותיה ההרסניות בזירה המזרח תיכונית והגלובלית
|
|
|
|
|
מפץ היסטורי בבריטניה
|
|
תוצאות ההצבעה מותירות את בריטניה מפולגת ובמצב של אי-ודאות מדינית וכלכלית, שילווה אותה לאורך שנים. המשבר הפוקד את אירופה בעקבות ההצבעה צפוי להחליש את רצונן ואת יכולתן של חברות האיחוד לעסוק בנושאים מזרח תיכוניים, וביניהם סוגיית הסכסוך הישראלי-פלשתיני
|
|
|
|
|
תרחיש ביטחוני לחזית האזרחית
|
|
חשיבות מיוחדת נודעת להנחה המעודכנת, לפיה יש להיערך גם לפגיעה רחבת היקף במרחב עירוני נרחב וצפוף במרכז הארץ. תרחיש כזה מעלה את הצורך בהיערכות חדשה והולמת לאפשרות של פינוי יזום וממוסד של אזרחים רבים מבתיהם לתקופה ממושכת. הפערים בין התרחיש המעודכן לבין המענה הקיים עומדים כנראה בבסיס הגדרתה של רמת המוכנות של העורף בישראל כ"בינונית פלוס"
|
|
|
|
|
"המזרח התיכון החדש" - הגרסה המצרית
|
|
"ההזדמנויות האזוריות" המוזכרות באחרונה שוב ושוב בישראל נשקפות בבהירות בשיח הפוליטי-התקשורתי המתנהל במצרים. תוכניות בעלות כותרות כגון "מזרח תיכון חדש" ו"שיתוף פעולה אזורי", אשר עוררו רתיעה וחשדנות בעולם הערבי כאשר הוצעו בעבר ע"י ישראל, מוגשות עתה לפתחה כיוזמות ערביות
|
|
|
|
|
הזדמנות לחידוש התהליך המדיני או מקסם שווא
|
|
נראה שההתעוררות הבינלאומית ובפרט האזורית לגבי חידוש התהליך המדיני היא אכן הזדמנות, שאם תנוצל, תוכל לשמש את ישראל כאמצעי לקדם את יחסיה עם מדינות ערב הפרגמטיות וכן ערוץ שבאמצעותו תוכל להתקדם לקראת פתרון הסכסוך עם הפלשתינים. אולם סביר שהזדמנות זו תוחמץ בשל המצב הפוליטי בישראל וחולשת עבאס
|
|
|
|
|
הכרח מוסרי, צורך אסטרטגי
|
|
אם ברצונה של ישראל להשפיע בשנים הבאות על דמותו של המרחב סביבה מוטב שלא תהסס ולא תחמיץ את ההזדמנות להחליש את אויביה המרים ביותר. מדיניות מוסרית, אסרטיבית, יוזמת ויצירתית נגד הציר הרדיקלי, שבמרכזה החלפת אסד ומשטרו הפרו-אירני, היא המשעול בו עליה לפסוע
|
|
|
|
|
כיצד לגשר על הפערים
|
|
הדיון במזכר ההבנות (MOU) בין ארה"ב לישראל בנושא הסיוע הביטחוני לעשור הבא נמצא במבוי סתום. הפער בעמדות בין השתיים איננו ממוקד רק בחשבונאות של מספרים. בין ממשל אובמה לממשלת ישראל קיימים פערים עמוקים וחילוקי דעות אשר לראייה האסטרטגית את האיומים במזה"ת, למידת היותה של ישראל נכס לארה"ב
|
|
|
|
|
תיחום מקום מגורים של בני משפחות מחבלים
|
|
אחד הצעדים שהוצעו ע"מ להתמודד עם גל הטרור שפרץ לפני כחצי שנה, הוא ביצוע גירוש או תיחום מגורים של בני משפחות מחבלים, זאת במטרה להרתיע מחבלים פוטנציאלים אחרים * מתן אישור משפטי לצעדים בעייתיים מבחינה משפטית מחליש את עוצמת המערכת המשפטית כלפי פנים וחוץ כאחד. צעדים כאלה אף מהווים תחמושת אפקטיבית בידי אלה המנסים לפגוע בישראל בזירה הבינ"ל
|
|
|
|
|
על סף טרור גרעיני?
|
|
הניסיונות האחרונים בבריסל של חברי 'המדינה האיסלאמית' לחבל ולהשיג גישה לחומרים ולידע בתחום הגרעין, מדגישים את דחיפות הצורך הניצב בפני הקהילה הבינלאומית לעשות כל שביכולתה - ברמה הלאומית, האזורית והעולמית - כדי למנוע מטרוריסטים יכולת גרעינית
|
|
|
|
|
ביקורה של הסגנית הסינית
|
|
ביקור סגנית ראש ממשלת סין בארץ, כפי שהוא מוצג ע"י סין עצמה, נועד לאפשר לסין להפיק תועלת מיכולותיה של ישראל, בעיקר בתחומי החדשנות והטכנולוגיה. אין ספק שסין רואה את ישראל יותר דרך הפריזמה של יכולותיה בתחום החדשנות מאשר בהקשר יוזמותיה של דרך המשי או הקמת הבנק להשקעות ותשתיות
|
|
|
|
|
היוזמה הצרפתית לקידום התהליך המדיני
|
|
ביקור שר החוץ פביוס ביוני 2015 בישראל וברש"פ היה חלק מהמאמץ להשיג קונצנזוס בינ"ל להעברת החלטה במועצת הביטחון שתחליף את ההחלטות 242 ו-338 ותכלול את הפרמטרים לפתרון הסכסוך ע"י הקמת מדינה פלשתינית לצד ישראל. יוזמה זו מבטאת תחושה, שהגישה שאותה הובילה ארה"ב נכשלה, וכי יש לנסות ולאמץ גישה שונה, שבמרכזה אימוץ הצעת החלטה במועצת הביטחון
|
|
|
|
|
נמל ימי בעזה - צעד לכיוון נורמליזציה?
|
|
למעט השרים ישראל כ"ץ ויואב גלנט, ממשלת ישראל לא ביטאה בפומבי עמדה רשמית בקשר לתוכנית לבנות ברצועה נמל ימי. נראה כי הדבר נובע משיקולים הנוגעים לאינטרסים של שחקנים אזוריים נוספים, כמו גם לסוגיות ביטחוניות * להלן כמה מן השיקולים, שראוי כי ינחו את הדיון בנושא
|
|
|
|
|
תוחלת היוזמות לתהליך מדיני
|
|
אם אובמה אכן גמר אומר להיכנס לדפי ההיסטוריה כמי שיזם את החלטת מועצת הביטחון בדבר הסדר ישראלי-פלשתיני, ספק אם דבר ישנה את החלטתו זו. אם הנושא עדיין בדיון ונתון לשיקול, יש מקום ליוזמה מדינית מצד ישראל, שבמרכזה תהיה שורת הכרזות וצעדים מעשיים
|
|
|
|
|
המסר מהתבטאויותיו האחרונות של נסראללה
|
|
כשבישראל מנסים להבין את דברי נסראללה כלפיה, ראוי להתייחס לתמונה הכוללת שברקע הדברים ועל סמך זאת לגזור משמעויות: מהות ההתבטאויות אינה רק אזהרה עבור ישראל, אשר לנזק הצפוי לה במלחמה הבאה, אלא בעיקר היעדר רצון להסלמה ורצון להרחיק את העימות הבא באמצעות הרתעת ישראל
|
|
|
|
|
להתמודד עם טרור מבלי ליפול במלכודתו
|
|
הפיגועים האחרונים בפריז ובבריסל מאיצים את התהליך שבו אירופה מתלבטת בין שמירה קנאית על חירויות הפרט השונות לבין ההחלטה למגר את בסיסי הטרור של האיסלאם הפונדמנטליסטי באירופה * בפועל המאבק הזה יצריך פיקוח הדוק יותר על מוסדות הדת באירופה, מעקב צמוד יותר אחר ארגוני צדקה למיניהם ועיבוי מערכי האבטחה במתקני השירות הציבורי למיניהם
|
|
|
|
|
שיח זכויות כאסטרטגיה פלשתינית
|
|
שיח הזכויות, המתמקד במסגור מחדש של הסכסוך הלאומי עם ישראל כמאבק להגדרה עצמית של כלל הפלשתינים באשר הם, נועד ללחוץ על ישראל לשנות את מדיניותה ביחס לסוגיה הפלשתינית ולעגן את זכויותיהם של הפלשתינים במסגרת פתרון לאומי * בשנתיים האחרונות החלו גם מכוני מחקר וקבוצות חשיבה פלשתיניות להדגיש את הצורך לגבש אסטרטגיה לאומית חדשה, שתתבסס על שיח זה
|
|
|
|
|
6 חודשים למתקפת טרור הבודדים - המשך יבוא
|
|
את העימות מול ישראל מובילים, בראש ובראשונה, תושבי ירושלים הפלשתינים. ירושלמים יצאו לדקור יהודים במאבק על הר-הבית ומאז המתקפות נמשכות, משום שביצוען אינו מסובך. מה יכולה ישראל לעשות?
|
|
|
|
