|
חקיקה ומשפט קדום
|
|
דברי שר המשפטים לפני שבועות אחדים כי "צעד אחר צעד ננחיל לאזרחי ישראל את חוקי התורה ונהפוך את ההלכה למשפט המחייב במדינה" חוללו סערה ציבורית עזה. אולם דווקא הכחשותיו והסבריו כי בסה"כ ביקש לעודד שימוש בבתי הדין הרבניים לממונות כמערכת התדיינות אלטרנטיבית, מעידים כי סוגיית השימוש במשפט ההלכה במע' המשפט בישראל אינה שאלה היפותטית בלבד וכי היא נוגעת בעצב חשוף בציבוריות הישראלית
|
|
|
|
|
המיסטיקה ביצירתו של ש"י עגנון
|
|
אי-אפשר להבין רבות מיצירותיו של עגנון מבלי לקרוא את הרבדים המיסטיים המהווים חלק כה משמעותי מהן. ההתעלמות מהשפעתה של המורשת המיתית שנחל הסופר בילדותו ומהתעניינותו בספרות הקבלית ובספרות המיסטית היהודית שקדמה לה, פוגמת ביכולת לנתח כהלכה את כתביו * עדותו של גרשם שלום, שסיפר כיצד החמיץ את שיאו של הסיפור 'אגדת הסופר', מדגימה זאת היטב
|
|
|
|
|
גיור ישראלי
|
|
מדינת ישראל הפקידה את הסמכות לגיור בידי נציגי האורתודוקסיה, המציבה את המרכיב הדתי במרכז הקיום היהודי * על החברה היהודית-ישראלית לשוב ולקחת אחריות על עיצוב זהותה ועליה גם לייסד מערכת גיור המבטאת את שלל הגוונים המרכיבים זהות זו
|
|
|
|
|
חרב פיפיות בידם
|
|
כיצד הפכה הציונות הדתית ממתנגדת נחרצת לשימוש בכוח צבאי לתומכת נלהבת של אתוס הנשק - זאת ועוד בספרו של ד"ר אלי הולצר
|
|
|
|
|
יהודי
|
|
כיצד הפכה המילה 'יהודי' לכינוי המזוהה ביותר עם עם ישראל כולו? * להלן שרטוט ראשית התפתחות השם וזהויותיו: מבנם של יעקב ולאה, דרך ממלכת יהודה ועד לגלות בבל ולשיבה ממנה * וגם: על דעיכתו ודחיקתו לאחר מרד בר כוכבא
|
|
|
|
|
עשרת הדיברות החילוניים של ביאליק
|
|
חסידי ביאליק התמוגגו משיריו ומחידושיו אך התעלמו בעקביות מקריאתו לבנות הלכה חילונית שתגדיר עבור הקהילה הלאומית ההולכת ונבנית תשתית מוסרית מחייבת * להלן נאום שנשא המשורר שנה לפני מותו ובו טבע שני מושגים יהודיים היסטוריים: לצד אזהרתו מפני שואה שכבר החלה, תבע מקהלו להשמיע לעולם עשרה דיברות חדשים, חילוניים, שיתקיימו בין עם לחברו
|
|
|
|
|
מחברים דת ומדינה, מקבלים סרבנות פינוי
|
|
סרבנות הפינוי מקורה בתפיסות הרואות בהתנחלות מעשה דתי שהסמכות לגביו הינה רבנית, ולא מדינית. טשטוש גבולות זה בין דת וצבא, הינו תוצר ישיר של אי-ההפרדה בין דת ומדינה בישראל. אולם גם אם החברה בישראל מרשה לעצמה להתמהמה בהכרעה על ענייני דת ומדינה, את הפרדת הדת מהצבא אי-אפשר לדחות אפילו ברגע אחד נוסף
|
|
|
|
|
אישיות האל במקרא
|
|
בניגוד לעמדתם של מרבית הפרשנים והחוקרים הקלאסיים, האל המקראי נתון לסערות נפש ומושפע מיחסיו עם בני אדם * כמיהתו של האל לקשר עם בני האדם מתנגשת לעתים עם תוכניותיו ההיסטוריות, ואולם, ביסודו של דבר, כמיהה זו עצמה היא המניע העמוק לתוכניותיו
|
|
|
|
|
|
|
|