|
מפגן תמיכה בדרכו של רוחאני
|
|
תוצאות הבחירות שהתקיימו בשבוע שעבר למועצת המומחים ולמג'לס באירן משקפות שינוי, במסגרתו הצליחו אנשי המחנה המתון (יחסית) לכרסם בכוחם של השמרנים הקיצונים * בהקשר הישראלי, השאלה המרכזית היא - האם הצלחת "מחנה רוחאני" תביא גם לשינוי במדיניות האזורית של אירן?
|
|
|
|
|
ישראל והאיחוד האירופי - משבר כנורמה ביחסים
|
|
נראה שהחלטת האיחוד בדבר סימון המוצרים, שהייתה הסיבה למשבר האחרון בין ישראל לארגון, מהווה סימפטום לבעיה מתמשכת ואין לראות בה, כפי שהאיחוד ניסה להציגה, צעד טכני, אלא ביטוי למדיניות של האיחוד, שעיקרה אבחנה בין ישראל של קווי 67' לבין שטחי יהודה ושומרון
|
|
|
|
|
הממסד, הפופוליסטים והמשמעות לישראל
|
|
בזמנים של פער מפלגתי מתמשך בגישות כלפי ישראל, הצורך לאזן בין פוליטיקה אליטיסטית לפופוליסטית בולט במיוחד בקרב הדמוקרטים. ישראל בת מזל שהגיבור הפופוליסט של הבחירות האלה הוא ברני סנדרס, שאינו שותף לעוינות כלפיה, כפי שסביר שחשים רבים מתומכיו. אולם, בשנים הקרובות, אפשר שישראל ותומכיה לא יהיו ברי מזל
|
|
|
|
|
כיוונים להיחלצות מ'המבוכה האסטרטגית'
|
|
ניתן להגדיר את היעדרה של הגדרה מוסכמת לבעיה האסטרטגית שבפני ישראל, לצד תיעדוף שונה של האיומים והיעדר הצבעה על הזדמנויות, כ'מבוכה אסטרטגית'. במילים חריפות יותר: הכאוס בסביבתה האסטרטגית של מדינת ישראל גורם לכאוס מחשבתי ולבחירה בתפיסת הסטטוס-קוו כאופציה העדיפה * שרטוט קווי מדיניות לממשלת ישראל, שיסייעו להתמודדות מיטבית עם האתגרים * תובנות מהכנס השנתי (2016) של המכון למחקרי ביטחון לאומי
|
|
|
|
|
שאלת המכה המקדימה על מנהרות החמאס
|
|
על ישראל לקבוע, כי הבנה שיש מנהרות שחצו את קו הגבול לישראל ושחמאס מתכונן לפעול מהן תחייב מכה מקדימה. אם בעקבות מתקפה כזו תהיה הסלמה לעימות מלא - עליו להיות קצר ורב-עוצמה, מבוסס על תכלית אסטרטגית ברורה ובעלת אופק לשינוי משמעותי במאזן הכוחות ובדינמיקה שבין הצדדים - בשונה מכל הסבבים הקודמים. כל בחירה אחרת תביא אותנו לנהל את אותו דיון במהלך 2016, לאחר עוד עימות מול חמאס ברצועת עזה
|
|
|
|
|
פיגועי התאבדות ברחבי העולם - 2015
|
|
פיגועי ההתאבדות ממשיכים להוות אמצעי לחימה פונקציונלי וסמלי כאחד בידי ארגוני טרור רבים וגדולים מהזרם הסלפי-ג'יהאדיסטי, הפועלים ברחבי העולם, ומסתמנת מגמה של התפשטותו למדינות חדשות * במוקד הפעלת המתאבדים: הארגונים המזדהים עם רעיון הג'יהאד העולמי, שברובם הזדהו בעבר עם אל-קאעידה וכיום הם מזדהים עם דאעש
|
|
|
|
|
מימן או לא, קוריאה הצפונית בניסוי מס' 4
|
|
רעידת האדמה המלאכותית שתועדה ב-6 בינואר באזור הצפון-מזרחי של קוריאה הצפונית נגרמה עקב פיצוץ פצצת "מימן", כך לפחות נטען בהצהרה הרשמית שהוציאה קוריאה הצפונית * המקרה של קוריאה הצפונית אינו מעורר תקווה בכל הקשור ליכולת של אסטרטגית המשא-ומתן והדיפלומטיה לעצור מדינה הנחושה להפוך לגרעינית. האם נותר דבר מה שניתן לעשות?
|
|
|
|
|
סבב נוסף בעימות האירני-סעודי
|
|
המהלכים האחרונים של ערב הסעודית בזירה הבינ"ל מצביעים על מדיניות חוץ אסרטיבית בכל התחומים ומול כל מי שנתפס כמסכן את ביטחונה הלאומי ואת האינטרסים שלה * ערב הסעודית הפכה שחקן אקטיבי, בניגוד מוחלט למדיניות הזהירה והפסיבית שאפיינה אותה עד פרוץ האביב הערבי * ישראל יכולה לסייע לה במאבקה נגד הציר הרדיקלי בסוריה, נגד שאיפותיה הגרעיניות של אירן, וכן נגד שאיפותיה ההגמוניות של אירן במזה"ת
|
|
|
|
|
האם יש (סוף-סוף) סיכוי לשלום בסוריה?
|
|
החלטה 2254 משקפת התפתחות חיובית, אולם כל עוד לא תתגבש פשרה בציר אירן-ערב הסעודית-טורקיה - התרחשות שסבירותה פחתה עקב ההסלמה בין ערב הסעודית לאירן, שהובילה לנתק ביחסים ביניהן - התפתחות זו עלולה להתגלות כחסרת משמעות מכדי לשנות מהותית את המצב הטראגי של סוריה
|
|
|
|
|
ספינה על פני ים שאיננו
|
|
מלחמת יום הכיפורים בחזית הסורית הסתיימה בהחלטת מועצת הביטחון 350 ובהסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה, שמתוקפם הוקם כוח האו"ם לפיקוח על ההפרדה - אנדו"ף. בחמש השנים האחרונות השתנתה סביבת הפעולה של אנדו"ף מקצה לקצה, ובשנתיים האחרונות עבר הכוח עצמו משבר משמעותי * עיקר השינויים ומתווה המלצות לעתידו, בראי צרכי הביטחון של ישראל
|
|
|
|
|
ישראל, המערב ואתגר ההגירה
|
|
האם במהלך 2016 יגבר משמעותית היקף ההסתננות לישראל כתוצאה משחיקתם של אמצעי הנגד, שכן גם למצרים ומדיניותה השפעה בנושא * אתגרים נוספים שעל ישראל להידרש להם, הם השוהים הבלתי-חוקיים ואפשרות של הסתערות (לא-צבאית) על גבולותיה * קיימת דילמה תמידית - בין נחישות לשמר את אופיה כמדינת הלאום של העם היהודי לבין גלישה ל"מדינת כל מסתנניה"
|
|
|
|
|
עד כמה עמוקים הסדקים?
|
|
על אף נקודות החיכוך בין השותפים הבכירים בקואליציה וחרף מאמציהן של מעצמות המערב ומדינות ערב הסוניות לקעקע את יסודותיה, עדיין ארוכה הדרך לפירוקה. לאירן אין אופציה של יציאה מהמשחק בסוריה, לפיכך היא תעדיף את המשך שיתוף הפעולה עם רוסיה, גם אם לעיתים טעמו חמוץ, כל עוד אין לה חלופה עדיפה
|
|
|
|
|
דיפלומטיית הגרעין הרוסית במזה"ת
|
|
רוסיה מקפידה לשמור על יחסים חיוביים עם ישראל, שבה היא רואה גורם אזורי חשוב. גם מבחינת ישראל, רוסיה היא שחקן מרכזי באזור, ושתי המדינות מתאמות את צעדיהן במטרה למנוע התנגשות בין כוחותיהן הצבאיים במרחב הסורי
|
|
|
|
|
האחים המוסלמים במצרים: היערכות מחודשת
|
|
מנהיגי האחים המוסלמים מודעים להשלכות של הכרזה רשמית בדבר מאבק חמוש כנגד משטר א-סיסי. פנייה לדרך זו תגביל את יכולת פעולתה של התנועה בזירה הבינ"ל, תיתן הצדקה נוספת לטענות המשטר נגדה ואף עלולה להרחיק חלק מחבריה המסורתיים. לכן, התנועה חוזרת ומצהירה רשמית שאינה דוגלת באלימות
|
|
|
|
|
מדוע נסגר תיק הממדים הצבאיים של אירן?
|
|
מאמציה של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית לחקור את פעילות ההתחמשות הגרעינית של אירן (קרי, את 'הממדים הצבאיים האפשריים' (PMD) שבתוכנית הגרעין שלה) הגיעו לסוף דרכם בשתי התפתחויות שאירעו בתחילת דצמבר 2015
|
|
|
|
|
שינוי מהותי בלחימה בדאעש?
|
|
בחלוף כחודש מאז מתקפת הטרור בפריס אפשר לסכם ולומר, שכנראה אין מדובר באירוע מכונן, שיחולל שינוי פרדיגמטי בהתמודדות עם איום הטרור מצד 'המדינה האיסלאמית' - לא בהיבט הלחימה בסוריה ועירק וגם לא במה שנוגע למאבק באיום בזירה הפנים-אירופית
|
|
|
|
|
התמתנות בצד הקצנה: התפתחויות בלבנון
|
|
לבנון חווה בעת הזו שתי מגמות מנוגדות. מחד-גיסא, חלו התפתחויות חיוביות בנושא בחירת נשיא וכן בפרשת החטופים, שהתאפשרו ע"י שיתוף פעולה בין היריבים משני צדי המפה הפוליטית. מאידך-גיסא, החריף האיום הנשקף מ'המדינה האיסלאמית' וגבר פוטנציאל הנזק הגלום בה, כהשתקפות של ההתפתחויות בשדה הקרב בסוריה
|
|
|
|
|
התנגשות איתנים?
|
|
ניתן לראות את המשבר המתפתח בין רוסיה לטורקיה כנדבך נוסף של המשבר האזורי במזה"ת בכלל ושל המשבר בסוריה בפרט, ולהעריך כי הסוגיה תידון בין המעצמות במסגרת המאמץ לקדם לו פתרון * רוסיה מוכנה לשלם מחיר כלכלי זה משום שהיא מבקשת להצר את צעדיה של טורקיה במחלוקת על עתידם של סוריה והסדר האזורי
|
|
|
|
|
מילים, כלים וטילים
|
|
בתקשורת הפומבית בין הצדדים בעלי העניין בים סין הדרומי ניתן ביטוי נרחב הן למסרים שנועדו הכלים הצבאיים להעביר, כלומר המחשת הנורמות השולטות והנחישות לקיימן, והן לניתוח הביטויים הקונקרטיים של הפעילות הצבאית. הכלים הצבאיים נועדו לגבות ולחזק את עמדות הצדדים וטיעוניהם בסוגיות המחלוקת, להמחיש נורמות ונחישות ולגדר את גבולות המיקוח, אולם הם אינם פטורים מניהול הסיכונים שמקורם ברמה הטקטית, והם מצווים להימנע מהידרדרות ומהסלמה
|
|
|
|
|
מדיניות ישראלית אקטיבית
|
|
ברור הקושי לגשר בין הצורך בשיפור היחסים בין טורקיה לסוריה מחד-גיסא, לבין הצורך לשמר ולפתח את היחסים בין ישראל ליוון, קפריסין ומצרים, המצויה בעימות מבוקר עם טורקיה, מאידך-גיסא. אך זה בדיוק מבחנה של מדיניות חוץ דינמית, שיעדה הוא יצירת המרחב האסטרטגי האופטימלי
|
|
|
|
|
העימות הטורקי-רוסי: לקחים לישראל
|
|
לישראל אינטרסים מנוגדים בעימות הטורקי-רוסי. אולם דווקא הם מלמדים על היעד החשוב ביותר כעת, גם עבור ארה"ב ואירופה: עיצוב וגיבוש אסטרטגיה, המובילה, להחלשתם ואף לסילוקם של שני הכוחות השליליים, הפועלים בסוריה: משטר אסד מזה ו'המדינה האיסלאמית' מזה
|
|
|
|
|
ההתקפות בפריס: התפתחות טבעית
|
|
במערכה כזו המתנהלת נגד אויב מסוג המדינה האיסלאמית יש חשיבות לתחכום ולחדשנות. כדי שהמבצעים יהיו יעילים וממוקדים, וכדי להימנע ככל האפשר מפגיעה באזרחים, אשר תנוצל ע"י המדינה האיסלאמית לגיוס תומכים ופעילים, יש להסתייע בכוחות מקומיים בתכנון, בפעילות, בסיוע אווירי, בסיכול ממוקד ובהפעלת כוחות מיוחדים, שיתבססו על מודיעין איכותי
|
|
|
|
|
אין ב"ארגז הכלים הישן" מענה מתאים
|
|
ישראל לא השכילה להרכיב בשנים האחרונות ארגז כלים חדש, המתאים לרוח התקופה, שיתמקד בהפעלת מאמצים כלכליים, תשתיתיים, חברתיים וחינוכיים - בין היתר, באמצעות המדיה החדשה. בהיעדר כלים חדשים וכאשר אין מענה מתאים לבעיה האסטרטגית, ניכרת חזרה לשימוש בארגז הכלים הישן, ויש בישראל הדוחפים למחזר תוכניות אופרטיביות (כגון "חומת מגן") שגובשו כמענה למצב שונה בתכלית ושמימושן עלול להתברר כמקח טעות
|
|
|
|
|
הקהילה היהודית באמריקה ויחסיה עם ישראל
|
|
אחת הדרכים שישראל יכולה לסייע בהן לחיזוק הקשר בינה לבין הקהילה היהודית האמריקנית, תהיה הכרה בתנועות הקונסרבטיבית והרפורמית, כזרמים דתיים לגיטימיים. כמו-כן על ישראל לחתור לבצע יוזמות יצירתיות יותר מול הפלשתינים, בין אם בהשעיית הבנייה בהתנחלויות או באימוץ חלקים של יוזמת השלום הערבית. לניסיונות פרו-אקטיביים מצד ישראל לשנות את הסטטוס-קוו תהיה השפעה חיובית ניכרת
|
|
|
|
|
היפרדות מיו"ש בטרם הסכם קבע?
|
|
מתווה ביטחוני המציג היתכנות ביטחונית להיפרדות עצמאית מן הפלשתינים בשטחי יהודה ושומרון, וכן מציג מענה הולם ושקול לסוגיית הביטחון; היתכנות זו רלוונטית גם לתרחישים של הסדרים חלקיים או הסדרי ביניים אחרים, שאינם מגיעים כדי הסדר קבע
|
|
|
|
