קבוצת אדלסון מציעה לרכוש את דפוס מעריב
|
עיתון "ישראל היום" הגיש הצעה לרכישת בית הדפוס מידי נאמני חברת מעריב, תמורת כ-50 מיליון שקלים * אם תאושר הרכישה, קבוצת שוקן באמצעותה מודפס "ישראל היום" כיום, המצויה במצוקה כלכלית, תיפגע עוד יותר
|
|
|
הבאתם על עצמכם כליה
|
מזה כמה חודשים זוכים אנו למעט נחת * כמו שמן בעצמות, זורמות לתודעה זמירות חדשות המבשרות אולי על תחילת תקופה חדשה או לכל הפחות על סופו של עידן שנמשך תקופה ארוכה מאד, ארוכה מדי...
|
|
|
מה מסתתר מאחורי מנהיג עובדי מעריב?
|
חגי מטר מעדיף להסתיר מהציבור ומחבריו במעריב את פעילותו וחתרנותו נגד מדינת ישראל, במסגרת השתייכותו לשמאל הקיצוני, המשתף פעולה עם גורמים זרים ועוינים את מדינת ישראל. זכות הציבור לדעת, כיצד הסתנן עיתונאי אנטי-פטריוטי זה למעריב
|
|
|
רני רהב מציע: עיתון חינם לכל צעיר
|
קורא לראש הממשלה לנקוט בשורת צעדים להצלת העיתונות המודפסת - הפחתת מיסים על התעשיה, מימון עיתון לתלמידי תיכון ולסטודנטים והקמת קרן סיוע
|
|
|
קריסת מעריב
|
הריקנות המקצועית (והמקצוע: עיתונות) - היא הצדקה לקריסה, וראוי היה מלכתחילה כי העיתון המוביל יקרוס
|
|
|
"על השחיטה" של התקשורת!
|
פעם השתמשו ביונים והיום בכלבים, אבל הרעיון הוא אותו רעיון: העברת מסרים * רוצים פלורליזם תקשורתי, צודקים, אבל בשביל זה לא צריך לשרוף את כולנו עם השליח * כדי שאנו האזרחים נבין את המציאות המתרחשת מעבר לסביבה המיידית שלנו ומאפשרת לכולנו פעולה, אנו חייבים את התקשורת כאוויר לנשימה
|
|
|
שמחה לאידם של ערוץ 10, מעריב והארץ
|
הם הביאו את זה על עצמם, הם גרמו לחצי עם לשנוא אותם עם האליטיסטיות המאוסה והמזויפת שלהם. אבל אני מתענג על כל רגע, יש ניחוח של ניצחון השפיות באוויר
|
|
|
העיתונות הגוועת וזכויות קוראי העיתונים
|
המשבר בעיתונות כבר עושה את שלו ועל-אף העובדה שאיש אינו מדבר על מתן זכויות לקוראים, יש כבר מי שדורש מהם מחויבות שלא נדרשה בעבר * איני שולל על הסף את האפשרות לתמיכה ממשלתית ולכל רעיון שיאפשר למעריב, להארץ ולכל אמצעי תקשורת להתקיים. תנאי אחד חייב להתקיים: כנגד תמיכה ציבורית תקבל על עצמה העיתונות כמה מגבלות וחובות
|
|
|
מדד כספית
|
בן כספית מאשים את שלדון אדלסון באחריות לקריסת מעריב, אך מתעלם מכך שהמשבר בעיתון נמשך כבר שלושה עשורים ומשורה של עובדות נוספות. אז אנחנו נזכיר אותן
|
|
|
הנכס - הפסדים צבורים;
ומה מחפש שוקן במעריב
|
דוחות מעריב כוללים הפסדים צבורים וסמויים בהיקף 500-400 מיליון ש"ח * מהפסדים אלה יוכל ליהנות גוף תקשורת שירכוש את מעריב החזקות * הנאמנים קיבלו פניה מעניינת מנציג של קבוצת שוקן, שביקש מידע כדי להגיש לדבריו הצעה לרכישת חלקים ממעריב
|
|
|
שוקן פינת קרליבך
|
המשבר במעריב והמשבר בהארץ אומנם מושפעים מאותם גורמים חיצוניים, ובראשם המשבר בשוק הפרסום, אך ביסודם הם שונים לחלוטין. מעריב סובל מניהול עסקי כושל, ואילו הארץ סובל מכשלונות סדרתיים של עמוס שוקן ומאידיאולוגיה שאינה מקובלת על הרוב הגדול של תושבי ישראל. ההבדל הזה עשוי להשפיע גם על גורלם
|
|
|
דיסקונט יממן את מעריב ב-16 מיליון שקל
|
המימון יינתן למשך חודש ובזכות קדימה לפרעון * אלשיך קוראת לעובדים שלא לשבש את העבודה, ומורה לנאמנים לבחון את ההצעות לרכישת העיתון תוך דגש גם על קליטת מספר רב ככל האפשר של עובדים
|
|
|
|
כמה מילים על יהונתן גפן
|
ברזומה של עורך מעריב ניר חפץ יש "כתם" - הוא היה יועץ תקשורת של ראש הממשלה בנימין נתניהו. מבחינת יהונתן גפן, הכתם הזה וגסיסת העיתון היוו הזדמנות לסגירת חשבון. איפה ניר חפץ ואיפה יעקב ארז, התרפק גפן. יעקב ארז? הלכתי לארכיון...
|
|
|
|
|
מה יהא אחרי אדלסון
|
בחודש אוגוסט 2013 ימלאו 80 למיליארדר שלדון אדלסון * עיתון ישראל היום שבבעלותו דורס למוות את מתחריו: מעריב, הארץ, ידיעות אחרונות * שאלת השאלות בשוק העיתונות הישראלי: האם רעייתו מרים ו/או בתה יסמין ימשיכו לממן את העיתון אחרי לכתו
|
|
|
"מי אשם בקריסת מעריב?"
|
תשובה לשאלה כל כך יסודית אינה ניתנת להיאמר במשפט אחד, אף על-פי שאחד המגיבים לכתבה של יואב יצחק כמעט והצליח לעשות זאת כשכתב: "אם 'מעריב' ו'הארץ' הם אותו הדבר - אין צורך בשניהם"
|
|
|
ועדת חקירה פרלמנטרית לזכויות עובדי מעריב
|
בדיון על קריסתו של עיתון מעריב, החליטה ועדת הכלכלה כי תמתין לדוח מטעם נאמני בית המשפט כדי להחליט אם להקים הוועדה * תמליץ לביטוח לאומי לבחון מימון ביניים שיאפשר לייצב את העיתון * נציגי נמרודי ודנקנר: "כל ההפרשות בהן חוייבנו בוצעו כדין"
|
|
|
תראו מה קורא במעריב
|
'בוגר מעריב' על העיתון שהיה הנפוץ במדינה: ההידרדרות החלה כשמעריב כשחדל לשמש עיתון יהודי, לאומי, ציוני * מעריב עדיין יכול להציל את עצמו, אם ישוב להיות שקול, אחראי ואמין
|
|
|
עוד מאמר שלעולם לא יתפרסם במעריב
|
שיעור שני בעיתונאות לעורכי מעריב: ההבדל בין ידיעה, כתבה ומאמר, ובילי מוסקונה-לרמן כמשל * וגם: כל כתב זב חוטם, וכל כתבת מתחילה פליטת "במחנה", רואים לעצמם זכות וחובה קדושה לחנך את הקורא הנחות. האומנם?
|
|
|
עלייתו ונפילתו של "העיתון הנפוץ במדינה"
|
סגירת מעריב היא יום עצוב לתקשורת ולדמוקרטיה בישראל * מעריב היה העיתון היומי היחיד, שעורכיו וכותביו היו בעליו ויכלו לכתוב על-פי מצפונם * מעריב החופשי מת כשנמכר לרוברט מאקסוול, אך גסיסתו החלה לפני שנים * כמה קווים לדמותו של העיתון שהיה * וגם כמה הגיגים על השאלה "מה זה עיתון" ועל ההבדל בין עיתונאי לבין פועל בניין *ולמה עיתון איננו עיתון בלי עיתונאים ובלי עורך
|
|
|
מכתב לשלום רוזנפלד
|
אני מתגעגע לימים ההם, לימים בבית מעריב שבהם עבדתי, כתבתי, ערכתי, תחת מנהיגותך, הדרכתך ואישיותך, אף כי איני שוכח את התככים שהיו נחלת המערכת גם בשנים ההן, את היריבויות בצמרת, את התחרותיות הפנימית. אלא שאז הכל היה "לשם שמיים", כמו שאומרים, ואם תרצה - לשם מעריב
|
|
|
|
"וילך משה" כמוטיב מנחה לעם ישראל
|
מה עושה משה רבינו בשעות האחרונות לחייו? הוא אינו מתפנה לעיסוקים פרטיים הנדרשים באופן הכי טבעי מאדם שעומד להיפטר מן העולם הזה. משה לא מביע ייאוש, רוגז וטרוניה כלפי הקב"ה וגזירתו הקשה שלא להכניסו לארץ עם בני עמו. אדרבה, הוא הולך ואוסף...יהודים
|
|
|