|
דודו ברק המשורר של "היום היום" הוא משורר המחר
|
|
דודו ברק הוא בן הדור שלנו, דור ילידי תש"ח. דרכינו נפגשו לא פעם מאז נעורינו ועד היום. ספרו החדש "שיר קורא ללחן" היה הזרז לחדש קשרים ואולי גם להתרפק יחד על העבר. לא שכחנו לו את שירי הזמר "אחי גיבורי התהילה", "שובי בת ירושלים" ו"ארץ ישראל יפה", והנה קובץ פזמונים בעברית קלילה יותר, קופצנית יותר... שמנו זה מול זה את ספר שירי הזמר הראשון ואת הספר החדש
|
|
|
|
|
סולם יעקב - מיטלטל בין גולה לגאולה
|
|
יעקב פפיאשוילי עלה לישראל בשנת 1996. נכון לעכשיו, הוא מחברם של ארבעה עשר ספרים, ביניהם שלושה ספרי שירה. כל הספרים רשומים ומפורטים באינטרנט בגרוזינית וברוסית. יצירותיו הן לא רק עשירות נושאים, אלא גם מעניינות ומגוונות מבחינת הז'אנרים הספרותיים. מדובר ביוצר שיודע לדבר אל לבנו לא רק בפרוזה. ספר שיריו שפורסם בגרוזיה בשנת 2010, כולל לא רק את הז'אנר הלירי, אלא גם את הפואמה הדרמטית המבוססת על ההיסטוריה האמיתית של גרוזיה בנוגע לבעיית אבחזיה.
|
|
|
|
|
אות חיים מן הבית שחרב
|
|
היום תשעה באב ואנו יודעים כמה נדדנו, כמה זמנים היו לנו שהחמצנו - וגם ברגעים שירושלים מביטה אלינו שמֵחה, אנו יודעים לנצור הכול: נשבענו לא לשכוח את הכאב, את הצער.הנה שירים שלי מתוך ספר שיריי האחרון "שחרית לנצח
|
|
|
|
|
|
|
מנורה שבויה בין המְצָרים
|
|
אנו בעיצומם של ימי חשבון הנפש, ימי הזיכרון, אותם ימים עצובים של בין המְצָרים. הימים שבין י"ז בתמוז לתשעה באב. ביום י"ז בתמוז הובקעו חומות העיר ירושלים, בתשעה באב חרב המקדש. המנורה נלקחה בשבי, ותבליט המנורה נישאת על-ידי לוחמים שבויים מצמרר, תבליט שעד היום נמצא בשער טיטוס ברומא. אלה הימים שעלינו לזכור, להישבע לירושלים ולערכים שלה: אם אשכחך ירושלים
|
|
|
|
|
את שירתי נחלתי מאבי
|
|
ראיון עם ראובן בר חיים. מבחינת התודעה העצמית שלו, הוא קודם כל משורר. אם נזדקק למשל הסיני על הפרח והלחם - הרי בעיניו הפרח קודם לכול, כמשורר הוא מבקש את הרוח והמילים שנותנים טעם, בשביל מה לחיות
|
|
|
|
|
היסטוריה דוארית: מאיר גבאי עיתונאי שלא יישכח
|
|
מאיר גבאי נפטר אתמול, וזה הזמן לומר כמה מילים לזכרו. מאיר היה מחלוצי כתבי הספורט ועורכי הספורט. מאיר גבאי היה בין כותבי הספר על בית"ר ירושלים, במשך שנים עבד בדואר בתפקידים שונים ובסוף דרכו היה עורך 'חדשות הדואר'. כעורך וכאיש דואר ידע לדלות סיפורים ולתעד את ההיסטוריה הנסתרת של דואר ישראל, ובד בבד לתאר פכים מחיי היישוב
|
|
|
|
|
מבחן בד ל"כותב נולד"
|
|
במשך עשר שנים, קיימנו באגודת הסופרים העברים תחרויות כתיבה לילדים * היה חשוב לנו לטפח דור של כותבים, כותבי המחר * יצאנו לדרך כשאנו משיקים כתיבה לילדים בבתי הספר היסודיים ביוזמתה של ריקה ברקוביץ, ובמשך הזמן הוספנו פס ייצור נוסף: תחרויות כתיבה לתלמידים בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה ביוזמתה של יהודית מליק-שירן
|
|
|
|
|
על פרקי אבות והנחלת תרבות
|
|
בתקופה זו נוהגים בשבתות של ימי ספירת העומר לקרוא את "פרקי אבות",כל שבוע פרק אחד, עד יום השבועות שהוא יום מתן תורה. לכבוד הימים הללו שקוראים את "פרקי אבות" כתבנו מקאמה, שבה יצרנו קשר בין "פרקי אבות" ובין הנחלת התרבות העברית לדורותיה, מעשה אבות סימן לבנים. בשולי המקאמה שלנו הבאנו את מראי המקום של פסוקי המקאמה הזאת
|
|
|
|
|
ז'אן מרקוס לוחמת נשית - מחוללת היסטוריה
|
|
דמותה של ז'אן מרקוס נָלושה בידיים אוהבות, והלב יוצא אליה, אל אישיותה הקורנת אור: ז'אן שכבר בילדותה זכתה בכינוי החיבה ג'ני, מוצגת כאשה שממלאת את חייה באהבה לבני אדם, ברצון לעזור ולסעוד אנשים חלשים וחסרי אונים, להילחם בָּרוע, להיאבק בכל ישותה למען עולם צודק יותר
|
|
|
|
|
"הפַרהוּד השני" הוא הלאמת רכוש יהודי עירק
|
|
היום עולה הצורך להגדיר בשם את המעשה הנפשע של הלאמת הרכוש היהודי בעירק (בעיקר בבגדד), לצורך מחיקת הנוכחות ארוכת השנים של היהודים בארץ זו. ספרו של ד"ר ניסים קזז מגדיר מעשה זה כ"פרהוד שני". הרכוש היהודי הולאם בידי הממשלה העירקית ב-10 במרס 1951, יום לאחר פקיעת חוק הנתינות, שבמסגרתו יהודים הורשו לעזוב את עירק ולהשאיר שם את רכושם
|
|
|
|
|
נערים שנותרו שם לעולם
|
|
מילים על ילדות שהייתה, שורות על הקֶשר שלנו כילדים עם פנחס שדה, עם סיפוריו - וכמחווה ליום הזיכרון לפנחס שדה - שיר הצדעה לסופר היקר, לזכרו - שיר מתוך ספרי "שחרית לנצח"
|
|
|
|
|
שירה משוטטת בעולם אובד דרך
|
|
אתה קורא בשיריו של אריה מארק, מנסה לתור אותם משוררים הנולדים יתומים, וחש שהיקום כולו חסר אב. מעל לכול: אתה חש חותם של זָרוּת. אדם סובב בעולם, כמי שבוחן בכל רגע נתון את הווייתו, כמי שתוהה כל הזמן, מנסה לשאול שאלות על התנהלות העולם. המשורר נראֶה יתום ונשכח, משוטט במחוזות האין מוצא
|
|
|
|
|
הטבח בחאלב: נקמת דם ילד קטן
|
|
חשוב ששירינו המגלים אמפתיה וחמלה לילדים הפגועים בסוריה יישָמעו שוב, כאות אזהרה לעולם החופשי, כאות אזהרה לכולנו
|
|
|
|
|
מחובּר להצלחה, מחובּר לחזון
|
|
ארגון הוא כמו קונצרט: נגנים מוכשרים, הרכב מתוזמן, ומנצח המשכיל להעביר את פרשנותו ליצירה − הכרחיים להצלחת המופע המוזיקלי
|
|
|
|
|
נקרא לאגדה ונשאל את פיה
|
|
מקומן של אגדות חז"ל בחיינו, הדרמה התלמודית במבחן המציאות שלנו - רות קלדרון ועליזה שנהר פותחות לנו צוהר חדש * דיון בשני ספרים, העוסקים באגדות חז"ל
|
|
|
|
|
מקאמה על בית הספר שהוא לְ-יָדָה וגם אולימפיאדה
|
|
בית ספר תיכון ליד האוניברסיטה (תיכון ליידה) קיים כנס מחזורים ביום 11 בנובמבר 2016. התקיים אירוע המרכזי באולם הגדול, ולאחר מכן התפצלו הבוגרים לכיתות. מנהל בית הספר גלעד אמיר סקר בפני הבוגרים את ההישגים של בית הספר בשנות פעילותו. הרצל ובלפור חקק הוזמנו לקרוא את המקאמה על בית הספר
|
|
|
|
|
שירים זוהרים במרכבת סתרים
|
|
ספרי שירה יש לרוב, וכאשר אנו אוחזים בידינו את ספרי שיריה של חיה אסתר, אנו חשים שנתיכי החשמל של השירה הזו מאיימים על התודעה שלנו, מאיימים לקחת אותנו לחוויות של הארה וניצוצות, לתת לנשמה להיסחף למחוזות חיים אחרים
|
|
|
|
|
יחזקאל קדמי - ניצב על משמרתו, על שירתו
|
|
ביום שני כ"ט בתשרי, נערך בבית הקונפדרציה בירושלים, ערב זיכרון למשורר יחזקאל קדמי, במלאת שלושים למותו. הנחו את הערב בשיח מרתק, אלחי סלומון, חביבה פדיה ויוסף עוזר. הרצל חקק נשא דברים, סיפר על הקשר שהיה לו עם יחזקאל קדמי, על מאפייניה המיוחדים של שירתו, של נבואתו
|
|
|
|
|
להציל אוצָר לאומי - להציל את מכון גנָזים
|
|
סיפורו של מכון גנזים של אגודת הסופרים העברים. המשבר העובר על קיומו, מכתב גלוי של הרצל חקק, שכיהן עד דצמבר 2015 כיושב-ראש אגודת הסופרים העברים. המכתב והתמונות הם מסמך תיעודי בנושא חשיבות מכון גנזים לאוצרות הרוח של החברה הישראלית
|
|
|
|
|
הרחֵלה המזרחית מבכּה את בנָה
|
|
לקראת שלהי ימי אלול תשע"ו, בעיצומן של תפילות הסליחות, הלך יחזקאל קדמי לעולמו. יום מותו - יום ראשון, כ"ב באלול. אילו שאלו אותו, בוודאי היה אומר כיעקב בספר בראשית - "מעטים ורעים היו ימי שנֵי חיי". קרוב היה ברוחו לירמיהו הנביא, ותמיד יכולתָ לשמוע אותו מקונֵן על העם שלָמד ללכת אחרי החומֶר, כמה ייחֵל לגאולה רוּחנית לכולנו
|
|
|
|
|
המרוץ לנשמתו של רבי נחמן מברסלב
|
|
בימים אלה של שלהי אלול, של הכנת הלב לראש השנה, אנו רואים המוני חסידים במסע המחודש אחר נשמתו של רבי נחמן מברסלב. אלפים מגיעים לציון הקדוש לספוג מן הקדוּשה, לבקש ישועה. הם שרים בקול "אוּמן אוּמן רֹאש השנה"....הבה ננסה להבין את תורתו של רבי נחמן, את הגותו העמוקה. נגלה משנה עשירה, הגות של איש שידע ברוח קודש לצפות את העתיד להעיק על חיינו. עיון בקובץ המאמרים "החיים כגעגוע", קריאות חדשות בסיפורי מעשיות של רבי נחמן מברסלב"
|
|
|
|
|
פעמי גאולה בצפת הרועדת
|
|
הנה אני מביא כאן את מחזורי השירים שלי על צפת - וחשוב לי להביא שירים אלה על עיר הקודש צפת. השירים מספרים סיפור של עיר וסיפור של משפחה, סיפורם של סבי וסבתי. באתי לספר בשיריי את הקשר בין עיר הקודש צפת לסיפור המשפחתי של סבא יצחק חבשה, אביה של אמי סעידה
|
|
|
|
|
המשוררת מתגלה בתכלת שירתה
|
|
ספר שירה שני לדורית ג'אן - ויש תחושה ששירתה ממריאה ביעף, השירים סחפים אותנו עם הציפור השירית שלה, ציפור תכולת כנף
|
|
|
|
|
האם הדבורים הפכו לצרעות?
|
|
שירתו של אלי בר יהלום מבקשת להתמודד עם מציאות משתנה ללא הרף. לא קל לקרא את השירים, לא קל לעמוד נוכח התזזית של המצבים והתחושות. אלי בר יהלום מציג בפנינו שירה, שאינה חוששת להתייצב מול הלא מובן, מול תערובת של דברים אקראיים המבקשים פשר, מול סדר זמנים מסתחרר, סדר שאיבד את דרכו, וכל זאת מול זהות ששרויה בערפל
|
|
|
|