|
האם לנח היה מנוח?
|
|
לנח לא היו את "כלי העבודה" המתאימים כדי להתמודד עם השינוי הגדול שחל בחייו והוא לא קלט שכל שינוי חייב להיות מבוסס ומושתת על ערכיה של התורה הקדושה
|
|
|
|
|
משמעות השמחה היתרה בסוכות
|
|
מדוע רק חג סוכות זכה לציווי של "הוויה שמחתית יתרה" בשונה משאר מועדי ישראל ובעיקר יותר מחג הפסח ("זמן חירותנו") ומחג השבועות ("יום מתן תורתנו")?! * להלן התשובות המשמחות
|
|
|
|
|
שבים בתשובה
|
|
ידוע כי עניין התשובה הוא אחד מן העניינים המרכזיים והחשובים ביותר בחייו של כל יהודי ויהודי, בכל זמן ובכל אתר. התשובה היא אחת מתרי"ג מצוות התורה ואין להקל בה ראש * היבטים נוספים למצוות התשובה
|
|
|
|
|
|
|
אחדות ישראל כבסיס לתשובה
|
|
עם ישראל נגאל ממצרים בזכות חזרתו בתשובה, מציאות זו התרחשה רק לאחר שהמיעוט היהודי קיבל על עצמו לפתוח בתהליך של אחדות
|
|
|
|
|
אלה מסעי בני ישראל
|
|
ציון "רשימת התחנות" באריכות בפרשת מסעי בא ללמדנו שלקראת סוף המסע של ישראל במדבר, הם הסתכלו אחורה ב"כל מסעיהם", בחנו, בדקו וגילו את העובדה הבאה: חלק מן התחנות היו בבחינת תחנות שליליות-תחנות חולש וחלק תחנות חיוביות-תחנות חוזק
|
|
|
|
|
האור שבצבץ בפרשת קורח העגומה
|
|
בפרשה קורח הסבוכה אור אחד נצנץ בדמותה של אשת החיל - שחוכמת נשים בנתה ביתה - אשתו של און בן פלת, שהצילתו מן הפורענות הקשה והטראגית שפקדה את קורח ועדתו
|
|
|
|
|
לדמותו המיוחדת של אהרון הכוהן
|
|
התנהגותו ההירואית והמיוחדת של אהרון היכתה שורשים בעם ישראל ושימשה במשך מאות ואלפי שנים מודל לחיקוי והילל הזקן קבע לשעתו ולדורות: "הוי מתלמידיו של אהרון הכוהן, אוהב שלום, רודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה"
|
|
|
|
|
התורה והמדבר - זיקה וקשר בל יינתק
|
|
דווקא במקום של "יובש", של חוסר מים, של חוסר חיות, התורה שנמשלה למים ניתנת לעם ש"עדיין חסר חיות". ודווקא שם, ניכרים בתורתנו הקדושה: אקטואליה, רלוונטיות ו"טריות מתמשכת ונצחית"
|
|
|
|
|
|
|
כוחו של סיפור
|
|
הרהור נוסף לרגל חג העצמאות: איזה סיפור כדאי לספר ליהודי שאינו רואה את יום העצמאות כיום חג אלא כיום רגיל
|
|
|
|
|
|
|
היבט נוסף למשמעות הקורבן
|
|
בפרשת צו ישנה חזרה והשלמה של פרטים לסוגי הקורבנות שהוזכרו כבר בפרשה הקודמת * ועוד: קצת על הקרבה עצמית
|
|
|
|
|
השבת כיום של מחילה וסליחה
|
|
יום השבת ניחן בשפע רב של סגולות ויתרונות. חשיבות עצומה ואין סופית יש לו ליום השבת. הוכחה ועדות לכך מוצאים אנו בעשרות ובמאות מקורות
|
|
|
|
|
מעשה העגל ובקשת הסליחה של משה
|
|
משה רבנו מלמדנו לקח חינוכי גדול: כשבאים לדבר בזכות אדם, יש להציג את הדברים כהוויתם מתוך כנות, יושרה אישית וציבורית, דאגה ואהבה צרופה ועצומה, ו"ללא חשבונות" * כדי להגיע לרמה מוסרית שכזו על אדם ללמוד במקום של תורה ויראת שמיים
|
|
|
|
|
"בגדי הקודש במשכן הקודש"
|
|
המשמעות של עשיית בגדי הקודש לאהרון הכהן * ועוד: כיצד תורתנו הקדושה מצווה על עשיית בגדים המסמלים כבוד ותפארת ומשמשים בדרך כלל ביטוי חיצוני של יופי והדר?
|
|
|
|
|
יתרונו של יתרו
|
|
על ביקורו של יתרו, חותנו של משה רבנו במדבר ועל מעמד הר סיני
|
|
|
|
|
היבט נוסף למשמעותה של שירת הים
|
|
אחת מעשר שירות שנאמרו בעולם, שירה אדירה ועצומה זו שבקעה מגרונם של משה ועם ישראל הרעידה והרטיטה אף את "ליבם המלאכי" של משרתי ה'
|
|
|
|
|
הכרת התודה - חשיבות מעשית
|
|
בפרשת "וארא" אנו למדים ממשה רבנו פרק חשוב ביותר בכל הקשור לעוצמתה המוסרית האדירה של אחת מן המידות החיוביות, הלא היא מידת הכרת התודה
|
|
|
|
|
האחדות - תסובב עלינו את הגלגל
|
|
היבט נוסף על גלות וגאולה בפרשת שמות * המשטמה, האיבה ושנאת האחים הובילו לפירוד, לפירוק ה"ביחד המשפחתי", ובעיקר: הובילו לחוסר אחדות. דבר שגרר בעקבותיו את הגלות הראשונה והקשה בתולדותיו של העם היהודי, ובל נשכח כי "באחדותינו - חירותינו"
|
|
|
|
|
ברכותיו של יעקב
|
|
היבט נוסף במושג "ברכותיו של יעקב" לבניו טרם הסתלקותו לגנזי מרומים
|
|
|
|
|
|
|
היבט נוסף במשמעות הביטוי "ויתנכר יוסף"
|
|
יוסף מאשים את אחיו בריגול כנגד האומה המצרית. מדוע? האם יצר הנקמנות מפעפע ובוער ב"עצמותיו? * יוסף הכיר את גודל חטאם של האחים כלפיו וכלפי אביהם - חטא שאין עליו מחילה וסליחה מן השמיים * ועל כן יוסף העדיף שהוא ישמש מעין "מקל העונשין" לאחיו עוד בחייהם ושלא יקבלו את עונשם מידי הקב"ה, עונש שיכל להיגרר גם לעולם הבא
|
|
|
|
|
יוסף שפיטפט ביצרו
|
|
בפרשת וישב, מכל סיפור וסיפור יוצאת קריאה האומרת והמכריזה בשער בת רבים כהאיי לישנא: "יהודי יקר"! הוגע עצמך בלימוד הסיטואציה המקראית. ולפחות, טול יישום אחד חשוב בחייך ולחייך" * סיפור אחד מרכזי בפרשה דן בהתגברותו העזה והעצומה של יוסף כנגד יצר הרע ו"אשתו"
|
|
|
|
|
יעקב ועשיו - מפגש ולקחו
|
|
ברגישות ובנחישות עושה יעקב כל שלאל ידו כדי שלא תהיה "הינתקות" בינו לעשיו. מכין לו מנחה הכוללת 510 סוגים שונים של בעלי חיים, ועל-פי עדותה של תורתנו היו יותר מ-3 משלחות. על כל משלחת הוא פקד להגיע אל עשיו ולומר לו שה"עבד" (=יעקב) שולח זאת כמנחה ל"אדון" (=עשיו). יעקב נוקט בדרך זו רק כדי להשיג את המטרה העיקרית, והיא: מערכת יחסים של אחווה ושלום
|
|
|
|