X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
משה גרנות / Moshe Granot
● כללי    ● רשימות    ● פורום   
עמוד 2 מתוך 3
הומור עצמי ואהבת מולדת
בסוף הספר מופיעה המקאמה הידועה מאוד שלו "אנחנו הרומנים", בה הוא מביע גאווה על היותו ציוני רומני, ויגידו מחרפיה של העלייה הזאת מה שיגידו - לו יש "קבלות"

שעמום מפוהק
על ספרו של ניר ברעם "צל עולם" * הספר מציע מספר מרכזים עלילתיים שהקשר ביניהם די רופף, ולעיתים אפילו מלאכותי

שפע מפעים לב
על ספרה של זיוה שמיר, "המשורר, הגבירה והשפחה - ביאליק בין עברית ליידיש" - הספר מתאר את התמורות שחלו בהשקפת עולמו של ביאליק - מבוז ליידיש - לאימוצה כשפה שנייה וכמקור לקליטת היגדים; מבוז לציונות המדינית של הרצל - לאהדה לתנועה

הצצה אל הגלוי ואל המכוסה
על ספרה של זיוה שמיר, "צפרירים - ביאליק נגד הרצל ו'הצעירים'" - לטעמי, הספר הזה מיועד לא רק לחוקרים ולסטודנטים לספרות, הוא מיועד, בראש ובראשונה, למורים לספרות, אשר ימצאו כאן ניתוחים נפלאים של יצירות הנלמדות בבית הספר

תוגה גדולה והָאֵם שאיננה
ספר השירים של יותם ראובני "שירים: 2012-1970" משאיר רושם חזק על הקורא, מושך אותו אל מחוזות ההגות והרגש ומעניק חוויה אסתטית שובת לב

לקסיקון הוא בעצם מילון
העיקר הוא שלקסיקון הוא בעצם מילון, ובמילון כל המילים שוות, והן מסודרות לפי אלף-בית, ולא לפי חשיבותן

לקסיקון ספרותי אינו מחיקון ואינו קבר אחים
יגאל שוורץ וזיסי סתווי כללו אותי וגם את הרצל חקק בתוך "לקסיקון הֶקשרים לסופרים ישראלים" * ובכל זאת: הם לא יינָקו מן הביקורת שלי כֵּיוון שהם הִדירו יוצרים רבים שהם יוצרים של אמת, ולוּ כדי לסמן את עצמם כתוחמים את גבולות הטריטוריה הספרותית

פְרוּמוּשִיקָה, מי מכיר?
בשני שלבים צריך ללמוד להגות - שלב ראשון שם העיירה: פְרוּמוּשִיקָה, ואז, משמבינים זאת, אפשר להגות את כנויַם של אנשיה: הפְרוּמוּשִיקָאִים * אבל קשה למצוא כיום את המקום, מה שהיה עיירה נידחת, וכך הוא הופך בספרו של משה גרנות, "הפרוּמוּשיקאים", למעין אגדה הכתובה בקולמוס שיש בו קסם לא מועט

"מה זה? זאת רומניה או ארץ היהודים?"
משה גרנות, 'הפרומושיקאים' * שלא כרבים מן הכותבים על חייהם בגולה, העושים אידיאליזציה מחיי הגולה, מתאר הסופר תיאור ריאליסטי את חיי יהודים והלא יהודים בערים ובכפרים הנידחים

והארץ תרעד
סאגה ארצישראלית, בשנים 1834-1878, תקצ"ד-תרל"ט מאת: אהוד בן-עזר, הוצאת ספרי מקור, 272 עמודים, 88 שקלים

מתנבאים בשער השירה
מי שעוקב בעין חדה אחר כתיבתם של המשוררים התאומים מגלה מובלעות של שירים לאומיים-חברתיים

געגועים ליפהפיה הלא נשכחת
הרומן של גרנות הוא מלאכת מחשבת של בניית פאזל אנושי * על ספרו של משה גרנות, "הפרומושיקאים"

אילן רמון כגיבור ספרותי: הנחלת מורשת
ספרו של משה גרנות, "הנער שחלם לעוף", מצטרף לרשימה של ספרים, שנכתבו כדי לתאר את סיפור חייהם של גיבורים בחיי האומה, והיינו עדים הן לגיבורים שקנו את שמם בתחומי החברה והתרבות כמו אליעזר בן יהודה, והן גיבורים שזכו לתהילת עולם בשל גבורתם

עטרת ראשנו, נפלה
פרופ' דב נוי הלך לעולמו (2013-1920) * כששמעתי על מותו, הרגשתי את כובדן של שלוש המילים הללו. חשתי אף אני, ש"תמה תקופה" עם מותו של מורנו האהוב, כפי שאמרה לי ד"ר הגר סלומון, ושבאמת נפלה עטרת ראשנו

שחזור הזיכרון המשפחתי ברומן "שחזורים"
הסופר משה גרנות מתמודד ברומן משפחתי סוחף עם החשבון של השואה והתקומה * בלפור חקק בוחן איך הרומן בונה את הזיכרון הקולקטיבי שלנו, ומה משמעות הדברים לנראטיב הציוני * הספר מרתק וגם זכה בפרס אקו"ם בעילום שם

יין ישן - על "עלבונות" של בתיה כהנא
לאלה שירימו גבה למקרא הכותרת, אני מבקש להבהיר בזה שמדי פעם, לפחות מדי פעם, כדאי לנבור בספרים ישנים, כי ניתן למצוא בהם פנינים ספרותיות * ליבי דואב על יצירות שאהבתי בנעוריי, והיום פוקדים אותן, במקרה הטוב, רק סטודנטים לספרות

אסור להתל בלב
נדהמתי כשנוכחתי לדעת ש"אסור להתל באבן" הוא ספר הפרוזה הראשון של המחברת צביה פלץ-פורר * היא אומנם פירסמה ב-1990 ספר שירים ("ימים דקים"), וגם זכתה בפרס על הסיפור "האישה האדומה" המשובץ בספר, אך כאמור, הנובלה וששת הסיפורים שבספר זה הם חיבור הפרוזה הראשון של המחברת שראה אור כספר

אנשים יפים
על ספרה של אורה אחימאיר "כלה" * המניע לכתיבת הספר הזה היה בפגישה שבין המחברת ובין "הגברת הכהה" בבית השגריר הישראלי בוושינגטון, ממנה נודע לה שלאימה היה בעל קודם שנרצח ימים ספורים לאחר החופה

כינוס המשוררים הראשון בכנסת ישראל
בשעה שבירושלים עסקה הכנסת באישור מינויו של ח"כ שאול מופז כסגן שר והכריזה על אחדות לאומית, התכנסו משוררים באולם גליל והביעו עמדותיהם באשר למצב השירה בארצנו. משוררים ותיקים, מוציאים לאור ופרופסורים לספרות זכו להשמיע לראשונה את עמדותיהם בפני נבחרי הציבור

הצדעה לד"ר משה גרנות

<<  1   2   3  >>
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il