|
האליה והקוצים
קשה לאחוז בה, בשירה הזאת. כאילו חידודין דוקרים בבשרה ומקפיצים אותה, וכשסברת שכבר ראית את צבע השיר, הנה לפתע מתחלף הגוון והניגון משתנה וכבר אתה מצוי כמעט במקום אחר, תוהה איך נרקמו בתי השיר. כך, באיזו וירטואוזיות, מתוכננת או לא, כתוב ספר שיריו של יפתח אלוני, "שימותו הקוצים"
03/09/2013 |
יוסף כהן אלרן
|