X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יוסף כהן
● כללי    ● רשימות    ● פרופיל    ● פורום    ● מקורות    ● מסמכים
עמוד 9 מתוך 15
עמותת חסדי נעמי חילקה כ-20,000 מוצרי חלב

רוצָה לטעום מהנצח
להוסיף ולחוש את הגבר שהיה אתה ושאינו יכול, לתפיסתה, להתרחק ממנה ובוודאי לא להעלם כך סתם * כי אותו רגש מפעים של שייכות ושל התחברות הוא זה שנותן בה תחושה של ממשות, של משמעות, של ביטחון וערך סגולי למהות ההוויה

יוצאת בכוח הנשימה
יש בספר השירים הזה של מיכל סנונית טעימות שונות, של תקווה, של חלום, של אהבה, תוכחה, ונגיעה במקרא כמו גם במיתולוגיה היוונית

החיים והמיתוס, סיפור בתוך סיפור
על ספרו של יוסף כהן אלרן, "והמלאכים שותקים" הוצאת צבעונים, 2011, 242 עמודים. הרצל חקק סוקר את ספרו של יוסף כהן אלרן השוזר בפנינו סאגה בת דורות, סיפור הקהילה היהודית בבבל בימי הטורקים, סיפור המחתרת הציונית, סיפור העלייה לארץ - סיפור מרתק ומופלא!

שלושים ושלושה עטים שלופים
ישנה עיר ובעיר יש בית * ובבית היה מקום לשלושים ושלושה בני אדם שביקשו לחבור בו זה לזה מתוך אחוות הכתיבה * כל השלושים ושלושה הם סופרים ומשוררים, ברובם המוחלט חברי אגודת הסופרים העבריים * שלושים ושלושה עטים שלופים ואני, כותב השורות, ביניהם * כולנו חברנו וחוברים יחד באחוות היצירה

עמותת חסדי נעמי לקראת יום המעשים הטובים ב-5.3

לדחות את המחר
האם נוכל לדחות את המחר? להרחיק את היום המאיים שיבוא? להאט את היום שאנו נתונים בו? לעשות צעד אחד קדימה ושניים אחורה בזמן? אולי כמו שעושים שחזור לאחור לתאריך שחלף במחשב, משיבים אותו למצב שהיה נכון לנו יותר, בטרם השתבשו לנו הדברים? כלומר החיים?

מתוך כוונה להעניק
כתב העת "עבריתון", ובכותרת המשנה שלו, "כתב עת אחר" הופיע כבר בגיליונו השני, שזה עתה הגיע לידיי * גם את הגיליון הראשון קראתי אך לא עשיתי לכתוב, אולי משום שלא נתגבשה בי דעה * אבל לאחר הכול זה בא לתת מקום ביטוי ליוצרים שונים, והם אכן מגיעים אליו ויצירותיהם הבודדות, שאולי בעתיד יקובצו לספר שלם, מתפרסמות בו, וזה הרבה

ימי רִגשה וגעגועים
מיד נחבקים. בחום וברִגְשה נחבקים. באה ומקיפה בנשמה מרחפת ונמסה, מוכת געגועים לאנשים שהיו, למקומות שהיו, לילדה שהייתה. כך, ברוך טבול בתוגה דקה אך קיימת שלא מנסה להסתתר, תוקפת נשמתה הרוגשת של דלית בת אדם בנוכחותה בספר שיריה "ימים של חסד"

לפעום בהר הירוק
אחת לשנה מוזמנת אגודת הסופרים העבריים להתארח בדלית אל כרמל ולפגוש את נכבדי העיר. כך גם השנה, יצא האירוע לדרכו תוך יוזמה משותפת של המועצה הציונית ובראשה מר יגאל ביבי, עם אגודת הסופרים העבריים, כאשר במקום מובילים את הנושא חברנו המשורר בן המקום נביל נסראלדין ויו"ר הוועדה לקשרי חוץ באגודה מר בלפור חקק. נאספנו אפוא ונסענו, יו"ר האגודה מר הרצל חקק וקבוצה של 18 חברות וחברים כדי לבקר ולספוג את פעימות המקום

אל תבכי, סעדִיָּה
מאה שנה, אלף, אלף שנה ועוד אחת עברו מאז התלהט אבא וקרא, "זאת הגאולה! זאת יציאת בבל! מלכות בית דויד מתחדשת! ימות משיח! אנחנו חולמים, אבל פתאום אחרי מאה דורות שוב יש ליהודים מדינה!"

בשבי הגוף: מבוא לתשוקה
כבר הובן שאין כותרות לשירים - כי הלא כמוהם כזרימה לא פוסקת של מחוות נפש וגוף, בזו אחר זו, מין סאגה מתמשכת של הרוח והבשר

החלטות ועדת הכופר ברשות המיסים (מחצית שנייה 2011)
הפרסום כולל את פירוט התיקים בהם התקבלה החלטה, לרבות שמו של החשוד ומקצועו, סעיף העבירה, סכום העבירה, שנות המס הרלוונטיות, החלטת הוועדה ותמצית נימוקיה. בקובץ החלטות זה פורסמו רק בקשות להסדרי כופר שהתקבלו

המצב הכלכלי קשה = חורף קשה לתושבי מדינת ישראל

דו-קרב ספרותי: יוסף כהן אלרן – וילהלמינה
זה התחיל מזה שקראנו זה את מה שזו כתבה וזו את מה שזה כתב. זה המשיך בעניין שלנו במה שנכתב ונגמר בזה שנחשפנו וחשפנו את צפונות הכתיבה שלנו. ניהלנו דו-קרב ספרותי במסגרת קטנה ובין חברים מעטים באגודת הסופרים, עכשיו הגענו לתובנה שעלינו לפרסם את מה שרשמנו

"עוטף אהבה בדוקרנים"
כבר לפני הקריאה בספרו "קורטוב של אור", מבקש המחבר יצחק שין: "מומלץ לטעום מהכתוב בלגימות קטנות, כדי להפיק את מלוא ההנאה" * והוא מבקש זאת היות שהדברים המובאים בספרו הצנום אכן אינם אלא לגימות קטנות שיש בהן קצוות של טעם, לגימה ולעתים שתיים בעמוד, ונראה לפיכך שכדאי לגרגר קודם שנבלע

טנגו לאביר הלילה

תגובת יוסף כהן: יו"ר חסדי נעמי

בית חם למפלצת
טוב, אנחנו הלא יודעים שמפלצות, כּמו יצורים מוזרים אחרים, הן פרי דמיון שמקורו באגדות עם ובמיתולוגיות שונות, ובדרך כּלל זה כּינוי לדבר גדול במיוחד, או מפחיד, חייתי ואכזרי * ילדים פוחדים ממפלצות, פוחדים ממחשבות על מפלצות, פוחדים אפילו מהמילה עצמה, וביחוד בשעת חשיכה, כשהדמיון מתחיל לפעול וזו מתחילה להצטייר לעיני רוחם בכל הנוראוּת שלה * ומה אתנו, הגדולים?

סוף הסיפור מתחיל
ספר הביכורים של יעל צבעוני, "אחרי סוף הסיפור", הוא (ה)מקרה של אישה שפתחה את דלת ביתה ויצאה לאחר שחייתה עם האיש שלה, זה שחשבה כי תחיה אתו עד סוף ימיה, ואז היא מתחילה לחוש לפתיעת לבה את מה שיציאתה מביתה מחסירה ממנה

<<  4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14  >>
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il