עמוד 7 מתוך 10

איבתיסאם, אבתיסאם "איבתיסאם", בערבית חיוך, הוא שם הרומן של חניתה רוזן, אבל מי שקיבלה את השם הזה בהיוולדה באותו כפר ערבי נידח לא תמיד חייכה * למעשה חדלה במהרה לחייך * בגיל חמש עשרה כבר השיאו אותה, והיא התחילה לסור למשמעת קפדנית של חמותה, אשת ראש הכפר האחר * נערה כבושה ובודדה במקום שהרחיק אותה מביתה וממשפחתה 25/03/2014  |   יוסף כהן אלרן

ילדה רושמת רוח "לאונרד כהן שר לה": ציפי שחרור בשירים חסרי שקט, אחוזי תזזית, מנושבים ברוח חסרת מנוחה 16/03/2014  |   יוסף כהן אלרן

כמיהת הנשמה ספר שיריה החדש של סיון הר-שפי "שמש שקהלת לא ידע" דורש ממך להתעמק בשירתה 09/03/2014  |   יוסף כהן אלרן

זירת הגוף השוקע חוויות חייו לא דמו לאלה של אדם סביר בפיזיות שלו. אכן הוא חי שישים שנה, גם מצא בהכרח דרך לחיות - אך ניתן לומר כי לא ידע שמחה של גוף אף לא שנה אחת משנות חייו 03/03/2014  |   יוסף כהן אלרן

מגרות זועקות להיפתח "אפיקי הלב" הוא ספר סיפורים קצרים מאת כרמית רינצלר שזה עתה ראה אור, אבל לא עכשיו נכתב * עברו על הסיפורים האלה עשרות שנים במהלכן שכנו בתוך מגירותיה של הכותבת, רוחשים באפלה ומצויים בהסגר של ספקות ושל אלם 23/02/2014  |   יוסף כהן אלרן

הלם הלחימה, נחמת הכתיבה בהשקה לספרי החדש, "הכול לקחה האש", שמביא את סיפורו של הלום קרב שחוזר לביתו לאחר שאיבד את חברו במלחמה ומנסה למצוא את עצמו, אמרתי דברים שעכשיו מצאתי לנכון להביא אותם גם לכאן בתיקונים קלים 19/02/2014  |   יוסף כהן אלרן

נפשה החלוקה אין הרבה חידוש באמירה שנפש האמן חלוקה ושסועה: בין החיים לאמנותו, בין החיים לדמיונו, בין צרכי היום לבין תשוקתו * ואולי גם בין הפרוזה לשירה, בין השירה לציור, אבל בעיקר בשל השנִיוּת שבינו לבין עצמו * וכך באה ומנסה כוכבה סרנגה לחבר את עולמותיה יחד בספרה-אלבומה "האישה האחרת" 17/02/2014  |   יוסף כהן אלרן

צניחה חופשית כביקור בכוכב לכת אחר, כגיחה לעולם שונה, במין צניחה חופשית צונחת רינה בן-עמי אל תת היבשת האחרת, תוך ניפוץ עצמה בתקווה למצוא שם את עצמה מחדש על-אף הסיכון שבהתרסקות אפשרית 12/02/2014  |   יוסף כהן אלרן

אלו פרדות "ומה יש עוד", ספר שירה צנום של שרי שביט, הוא ספר שבשיריו בא להיפרד מאנשים, להביע אנחה אחרונה, לשחרר חרדה מסוימת, והכתיבה שבו לא פעם קרובה למדי לפרוזה, אך לירית בנשמתה וצובטת 06/02/2014  |   יוסף כהן אלרן

הנקודה הנכונה הקריאה בספר השירים של עצמון יניב, "צפור על בד", העלתה כמעט מייד את דמותו של קהלת ואת מבטו הציני למדי והמעט מריר על החיים * כך גם מר יניב מביט על החיים ועל העולם, אבל מרבה בעיקר להביט על הדברים הקטנים שמהווים את מארגם של הגדולים 02/01/2014  |   יוסף כהן אלרן

אפלה נפתחת ספר שירים טעון, טוען ונושא מועקה ונוסטלגיה כואב * שירתה של דליס (מימון-אללוף) 23/12/2013  |   יוסף כהן אלרן

תְּמָרָה סִפוּר אַהֲבָה איך חשים צעיר וצעיר שיודעים שלא תמיד יהיו יחד רק משום היותם בני עמים שונים? 17/12/2013  |   יוסף כהן אלרן

תשוקה כחומו של תמוז התשוקה לחיות ליצור ולהיות חזקה מבעבעת בשירי הספר הזה, "הולדת תמוז", של אורה עשהאל * תשוקה זו מולידה בה שמחה בכל יום ובכל התרחשות, קטנה כגדולה, וכל אלה מנביטים בה את כתיבתה 01/12/2013  |   יוסף כהן אלרן

מכושפת צא ולמד אם אלה הן המחשבות או שמא החלומות שמשתלחים בה, בעקבות קריאה או ידיעה של דברים מיתיים או אגדיים שאינם בספרות של יומיום 31/10/2013  |   יוסף כהן אלרן

לפני שהחורף נוחת "בין המיתרים", ספר שיריה הראשון של גברת מרקמן, מציף בין דפיו את התת-חרדה המוסווית הזאת, ואולי לאו-דווקא החורף או החשיכה לכשעצמם הם אלה שמעוררים בה את אותן התחושות 21/10/2013  |   יוסף כהן אלרן

למרגלות הר געש זהו הספר הצנום ביותר שלקחתי עד כה לידיי, ומדובר בספר קצר של שיזף עמיר, "לפרוץ למרחקים", שאך יצא מן הדפוס ודומה גם שאך התפרץ הישר מתוך לוע של הר געש שפולט ומזרה את הלבה הבוערת שלו לכול עבר, כמו להביור מקפץ שנטל את חרותו 03/10/2013  |   יוסף כהן אלרן

יולי נולדה בסתיו כשפעוט נולד נהוג לחשוב שזה אביב חייו, תחילת צמיחתו היפה * כשפעוט נולד בסתיו נוצרת תחושה כי נולד לחיים לא קלים במיוחד, אולי היישר אל קשיי ההתבגרות * כזאת יולי, גיבורת ספרה של טל איפרגן, לקרוא עיתון מול הרוח, שכאילו הקדימה בגרותה את צעירותה 16/09/2013  |   יוסף כהן אלרן

הונדה על כביש שש יש תחושה שהשירים בספרו של יוסף עוזר, "עמק יזרעאל ירושלים", נהֶגו בעת היותו יושב מאחורי הגה מכוניתו, בעודו נוסע על כביש שש מירושלים לעמק יזרעאל ובדרך ההפוכה * אבל באיזה צד מתחילה הדרך הזאת ובאיזה מהם היא מסתיימת, כאשר הלב הכותב חצוי בין שני הקצוות? 09/09/2013  |   יוסף כהן אלרן

המקום האפל 27 סיפורים קצרים מאוד מאכלסים את הספר הצנום שפרסם זה עתה המשורר אברהם (אברי) גלברשטט, "קלידוסקופ בגוני אפור" * והם לא רק קצרים, הם אפלים, מזכירים סרטי אימה חשוכים * מה דוחף משורר לכתוב על אפלה כזאת, ששייכת לעולם של צללים ושל מוות? האם כך הוא רואה את הווית החיים שמסביבנו? 08/09/2013  |   יוסף כהן אלרן

האליה והקוצים קשה לאחוז בה, בשירה הזאת. כאילו חידודין דוקרים בבשרה ומקפיצים אותה, וכשסברת שכבר ראית את צבע השיר, הנה לפתע מתחלף הגוון והניגון משתנה וכבר אתה מצוי כמעט במקום אחר, תוהה איך נרקמו בתי השיר. כך, באיזו וירטואוזיות, מתוכננת או לא, כתוב ספר שיריו של יפתח אלוני, "שימותו הקוצים" 03/09/2013  |   יוסף כהן אלרן