עמוד 8 מתוך 10

מג'נון לַיְלָא, מוטרף אהבה מפתיע מאוד היה למצוא בספרו החדש של אביחי קמחי, "מנווט לבד בחושך" את השיר "מג'נון לילא", בערבית המטורף של לַיְלָא, מושא אהבתו של קַאיְס, הגבר המאוהב ללא תקנה מהתקופה האיסלאמית העתיקה, ולתהות איך הדמות הזאת מצאה דרכה לספר השירים הזה 22/07/2013  |   יוסף כהן אלרן

ניצחון מוחץ לאחים חקק הניצחון המוחץ של הרצל ובלפור חקק בקלפי הוכיח שוב את האהבה והאמון שציבור הסופרים נותן באחים חקק. התברר, שציבור הסופרים יודע להכיר תודה על פעילות ממושכת רבת שנים כתרומה לחברה הישראלית 23/06/2013  |   יאיר בן-חור

היש ציפורים חירשות? בספר בראשית לא כתבו מתי ברא אלוהים את הקולות ומתי חולקו הקופונים של השמיעה, לפי כך היו כאלה שהחמיצו את החלוקה * אבל אלוהים חשב שאין בעיה, שזה לא משהו שבשבילו צריך לקיים חלוקה נוספת * כך זה נראה 20/06/2013  |   יוסף כהן אלרן

פלגים של עצב ותהייה בספר "תחילת הזריעה", בין השורות כמו גם ברווחיהן, מבצבץ עצב שהיה חבוי ועכשיו נראה כשואף לצאת החוצה אל האור * זאת עושה המשורר יאיר בן-חור, שבכתיבה עדינה מניח לעצב לפכפך ולהשתחרר ממעמקי הלב טיפה אחר טיפה 18/06/2013  |   יוסף כהן אלרן

שׁוֹשַׁנִּים הַתְרָאַת רוּחַ 04/06/2013  |   יוסף כהן אלרן

שתיקת האבנים, שריקת הרוח האבנים והרוח משחקות תפקיד ראשון ותפקיד שני בספר השירים "פנים באבן", ושלא כמו פיגמיליון שיצר אישה ולא כמו המהר"ל שברא גולם, מעדיפה המשוררת אביבית לוי לראות פנים באבנים מבלי להפיח בן רוח, והן נעשות לה כבנות שיח * אך דומה לעיתים שאין אלה אלא פניה 03/06/2013  |   יוסף כהן אלרן

הזיקית "זיקית התעכבה על החרירים, שולחת כפותיה ומגששת חריר אחר חריר. התפתלה בין אבני החומה והחליפה צבעיה: בחלק הסמוי הייתה שחמחמה ובחלק הגלוי לבנה. החומה שקועה הייתה במים והגל המתנפץ התיז רסס בועות על הזיקית. רעד עברה" 22/05/2013  |   יוסף כהן אלרן

העיניים ההן שנתלו בי ילדה אחת קטנה, גבעולית וחיוורת בגוון עורה, תלתה בי עיניים גדולות במשך רגעים ממושכים שנותרו חרותים בי * היא כבת שש, שבע, אולי יותר, ילדה לא רצויה, ילדה דחויה, ילדה שכמו פלטו אותה החיים כדי שתהיה נתונה לחמלת זרים ועיניה מבקשות את אהבתם 19/05/2013  |   יוסף כהן אלרן

רוצָה לטעום מהנצח להוסיף ולחוש את הגבר שהיה אתה ושאינו יכול, לתפיסתה, להתרחק ממנה ובוודאי לא להעלם כך סתם * כי אותו רגש מפעים של שייכות ושל התחברות הוא זה שנותן בה תחושה של ממשות, של משמעות, של ביטחון וערך סגולי למהות ההוויה 08/04/2013  |   יוסף כהן אלרן

יוצאת בכוח הנשימה יש בספר השירים הזה של מיכל סנונית טעימות שונות, של תקווה, של חלום, של אהבה, תוכחה, ונגיעה במקרא כמו גם במיתולוגיה היוונית 01/04/2013  |   יוסף כהן אלרן

החיים והמיתוס, סיפור בתוך סיפור על ספרו של יוסף כהן אלרן, "והמלאכים שותקים" הוצאת צבעונים, 2011, 242 עמודים. הרצל חקק סוקר את ספרו של יוסף כהן אלרן השוזר בפנינו סאגה בת דורות, סיפור הקהילה היהודית בבבל בימי הטורקים, סיפור המחתרת הציונית, סיפור העלייה לארץ - סיפור מרתק ומופלא! 19/03/2013  |   הרצל חקק

שלושים ושלושה עטים שלופים ישנה עיר ובעיר יש בית * ובבית היה מקום לשלושים ושלושה בני אדם שביקשו לחבור בו זה לזה מתוך אחוות הכתיבה * כל השלושים ושלושה הם סופרים ומשוררים, ברובם המוחלט חברי אגודת הסופרים העבריים * שלושים ושלושה עטים שלופים ואני, כותב השורות, ביניהם * כולנו חברנו וחוברים יחד באחוות היצירה 06/03/2013  |   יוסף כהן אלרן

לדחות את המחר האם נוכל לדחות את המחר? להרחיק את היום המאיים שיבוא? להאט את היום שאנו נתונים בו? לעשות צעד אחד קדימה ושניים אחורה בזמן? אולי כמו שעושים שחזור לאחור לתאריך שחלף במחשב, משיבים אותו למצב שהיה נכון לנו יותר, בטרם השתבשו לנו הדברים? כלומר החיים? 04/03/2013  |   יוסף כהן אלרן

מתוך כוונה להעניק כתב העת "עבריתון", ובכותרת המשנה שלו, "כתב עת אחר" הופיע כבר בגיליונו השני, שזה עתה הגיע לידיי * גם את הגיליון הראשון קראתי אך לא עשיתי לכתוב, אולי משום שלא נתגבשה בי דעה * אבל לאחר הכול זה בא לתת מקום ביטוי ליוצרים שונים, והם אכן מגיעים אליו ויצירותיהם הבודדות, שאולי בעתיד יקובצו לספר שלם, מתפרסמות בו, וזה הרבה 25/02/2013  |   יוסף כהן אלרן

ימי רִגשה וגעגועים מיד נחבקים. בחום וברִגְשה נחבקים. באה ומקיפה בנשמה מרחפת ונמסה, מוכת געגועים לאנשים שהיו, למקומות שהיו, לילדה שהייתה. כך, ברוך טבול בתוגה דקה אך קיימת שלא מנסה להסתתר, תוקפת נשמתה הרוגשת של דלית בת אדם בנוכחותה בספר שיריה "ימים של חסד" 12/02/2013  |   יוסף כהן אלרן

לפעום בהר הירוק אחת לשנה מוזמנת אגודת הסופרים העבריים להתארח בדלית אל כרמל ולפגוש את נכבדי העיר. כך גם השנה, יצא האירוע לדרכו תוך יוזמה משותפת של המועצה הציונית ובראשה מר יגאל ביבי, עם אגודת הסופרים העבריים, כאשר במקום מובילים את הנושא חברנו המשורר בן המקום נביל נסראלדין ויו"ר הוועדה לקשרי חוץ באגודה מר בלפור חקק. נאספנו אפוא ונסענו, יו"ר האגודה מר הרצל חקק וקבוצה של 18 חברות וחברים כדי לבקר ולספוג את פעימות המקום 08/02/2013  |   יוסף כהן אלרן

אל תבכי, סעדִיָּה מאה שנה, אלף, אלף שנה ועוד אחת עברו מאז התלהט אבא וקרא, "זאת הגאולה! זאת יציאת בבל! מלכות בית דויד מתחדשת! ימות משיח! אנחנו חולמים, אבל פתאום אחרי מאה דורות שוב יש ליהודים מדינה!" 29/01/2013  |   יוסף כהן אלרן

בשבי הגוף: מבוא לתשוקה כבר הובן שאין כותרות לשירים - כי הלא כמוהם כזרימה לא פוסקת של מחוות נפש וגוף, בזו אחר זו, מין סאגה מתמשכת של הרוח והבשר 20/01/2013  |   יוסף כהן אלרן

דו-קרב ספרותי: יוסף כהן אלרן – וילהלמינה זה התחיל מזה שקראנו זה את מה שזו כתבה וזו את מה שזה כתב. זה המשיך בעניין שלנו במה שנכתב ונגמר בזה שנחשפנו וחשפנו את צפונות הכתיבה שלנו. ניהלנו דו-קרב ספרותי במסגרת קטנה ובין חברים מעטים באגודת הסופרים, עכשיו הגענו לתובנה שעלינו לפרסם את מה שרשמנו 21/12/2012  |   יוסף כהן אלרן

"עוטף אהבה בדוקרנים" כבר לפני הקריאה בספרו "קורטוב של אור", מבקש המחבר יצחק שין: "מומלץ לטעום מהכתוב בלגימות קטנות, כדי להפיק את מלוא ההנאה" * והוא מבקש זאת היות שהדברים המובאים בספרו הצנום אכן אינם אלא לגימות קטנות שיש בהן קצוות של טעם, לגימה ולעתים שתיים בעמוד, ונראה לפיכך שכדאי לגרגר קודם שנבלע 10/12/2012  |   יוסף כהן אלרן