X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יוסף כהן אלרן / Yossef Cohen Elran
● כללי    ● רשימות    ● פורום   
עמוד 9 מתוך 10
טנגו לאביר הלילה

בית חם למפלצת
טוב, אנחנו הלא יודעים שמפלצות, כּמו יצורים מוזרים אחרים, הן פרי דמיון שמקורו באגדות עם ובמיתולוגיות שונות, ובדרך כּלל זה כּינוי לדבר גדול במיוחד, או מפחיד, חייתי ואכזרי * ילדים פוחדים ממפלצות, פוחדים ממחשבות על מפלצות, פוחדים אפילו מהמילה עצמה, וביחוד בשעת חשיכה, כשהדמיון מתחיל לפעול וזו מתחילה להצטייר לעיני רוחם בכל הנוראוּת שלה * ומה אתנו, הגדולים?

סוף הסיפור מתחיל
ספר הביכורים של יעל צבעוני, "אחרי סוף הסיפור", הוא (ה)מקרה של אישה שפתחה את דלת ביתה ויצאה לאחר שחייתה עם האיש שלה, זה שחשבה כי תחיה אתו עד סוף ימיה, ואז היא מתחילה לחוש לפתיעת לבה את מה שיציאתה מביתה מחסירה ממנה

והאדם שואל - שני שירי תעייה

מי יתיר את האור הנעול
ספר שיריו החדש של יעקב אָלָגֶ'ם, "שירים באור הנעול", מעורר ביותר מעמוד אחד שבו תחושה של מקומות פנימיים כמו גם חיצוניים מוגפים שהאור אכן ננעל בהם, וגם אם יש דרך כלשהי להתיר אותו, הרי שזה נותר נעול לזמן רב, לעתים אף ננעל לתמיד כדבר שלא נמצאה לו נחמה

יעקב בן יונה מוהליבר

הסיפור של סיגל
זהו סיפורה של סיגל, פואמה בפרוזה, והוא סיפור מתוך הסיפור שבתוך סיפור הרומן "תהילה אחרונה", מצוי בלב הספר במעגל הפנימי, השלישי, שנושאיו הם יוצרים, היווצרות ויצירה

אַת והמלחמה ההיא - שלושה שירים

פעמונים וכנפי פרפרים
דר' אורה עשהאל, סופרת, משוררת, אוריינית, (ועוד...) תרה את סין פעם ופעמיים ועיניה ראו מה שראו, פירשו מה שפירשו, לבה חש מה שחש, גופה רגש איך שרגש, והיא ספגה מה שספגה ולמקרא ספרה החדש, "התפעמות", דומה שטבלה שם באגם שכולו תהודת פעמונים ושקיקה של פרפרים

עומד על קו המשווה
בספר שיריו החדש, "על קו המשווה", אם איני טועה העשירי במספר, מצליח יואב חייק לטלטל בווירטואוזיות מצד אל צד, מהיתממות לציניות ומציניות לסוריאליזם, ומכאן לשירי אהבה שמרחפים בדמיון שבהם, והוא משנה אטמוספירות ומחליף ספירות בתוכם וביניהם

הדרקונים של ארדקון
אני חורג מרשימותיי ולוקח על עצמי, כנראה באופן חד-פעמי, לכתוב רשימה קצרה על ספר ילדים וזאת משתי סיבות. אחת: בשל היותו שונה מספרי ילדים כתובים עברית שבהם נתקלתי, ושתיים: בשל הוצאתו במהדורה מתורגמת לאנגלית המופצת בימים אלה בחו"ל

גבר ואישה - שלושה שירי תהייה

קנאתה של סופרת הצללים
ליוסף ש' הייתה אהבה גדולה והוא רצה לספר עליה * אולי הצהרה מול עצמו, אולי כדי להנציח אותה * אבל הוא לא כותב אותה בעצמו * הוא אינו יכול, הוא אינו סופר, גם אין לו תעוזה * הוא נמנע אפילו מלכתוב את שם משפחתו * והוא הולך ושוכר לעצמו סופרת צללים שתכתוב אותו * היא מתְנה את הכתיבה לטעמה, אך על דבר אחד הוא מתעקש: לקרוא לספר בשם "ערפלית"

ארבעה שירי כמיהה

שלושת מצבי האמן: החובה, הברירה והזכות
האמנות ניתנה לאמן כדי שיעניק אותה לאחרים * האם נכפתה על אמן המילים התשוקה וההכרח לכתוב? האם ניתנה לו האפשרות לבחור, או שזה מצוי בקטבים של להיות או לחדול? האם יש לאמן תגמול על אמנותו?

דמות האב בשירתו של מנחם מ. פאלק
המשורר מנחם מ. פאלק יכול לשמש דוגמה לפוריות יצירתית * מאחוריו יבול של ספרי שירה, אשר בהם הביע את דעותיו על נושאים שונים, ואילו כאן באתי לכתוב על דמות האב בשירתו, מתוך קריאה חווייתית ולא ביקורתית באחדים מספריו

סתיו ושושנים

האם, הבת וציפור הנפש הפצועה
אני שרוי בין דפיהם של שני ספרי שירה של ברכה רוזנפלד ("אמי מציירת" ו"אחר כך הייתי בראשית"), שמיידעים אותי לשתי ישויות נפרדות, אבל דומה שזה רק לכאורה, וכי השתיים חוברות מרצונן או שלא מרצונן לאחת * כך גם שני הספרים, אחד על האם והאחר על הבת יוצרים איזו המשכיות, מעין סאגה משותפת של משקעים

כותבת בדידות, אומרת אהבה
כבר בתחילת ספר השירים הזה של לאה טרן, "אהבה היא שיחתי", יש משום הנחה כי המשוררת מסתכלת על עצמה במבט מהצד, בודקת את עצמה, בוחנת ומנתחת את עצמה וגם את זה הבא אליה, את צעדיו ואת מה שהביא אותו ואת מה שהביא אתו

בגלל הרוח
"אנו מאמינים ששירה טובה היא שירה טעימה, וחווית הקריאה בכתב-עת ספרותי צריכה להיות דומה לביקור במסעדה משובחת", כותבים מייסדיו של כתב העת החדש "בגלל", בעריכתם של אלי בר-יהלום, דיה, מיכאל 'טלאש' פרלמוטר ויוסי רוז'נקו * ועוד כותבים הם: "מה שגרם לנו להתאחד היה פשוט מאוד: אנחנו אוהבים שירה מעניינת"

<<  4   5   6   7   8   9   10  >>
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il