X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יוסף כהן
● כללי    ● רשימות    ● פרופיל    ● פורום    ● מקורות    ● מסמכים
עמוד 3 מתוך 15
בלב האבנים לפרוח
כמו אהבה ותיקה, כך "קטמון הישנה", כשם ספר שיריו החדש של אביחי קמחי, מביאה אלינו את ריחות הרומנטיקה שמפיקות אותן אבנים מבין חגוויהן, ובא האיש שאותן אבנים הצמיחו וכותב אותן, ואולי, אני אומר, אולי בזכות אהבתו לאישה שלצדו הוא אוהב את אבניה, אולי היא זו שמפזה עליהן את התחושות שבו. אפשר שכן

"כמו הים כמו הרוח כמו החול"
בספר ניתן להבחין במזיגה נפלאה וקוסמת של איתני הטבע. מינֵי אלמנטים שהאדם נתקל בם במשך חייו עלי אדמות, ואף ניתן לומר כי האדם עצמו הוא חלק בלתי נפרד מההוויה, שבה אלמנטים אלה שרירים וקיימים, כי מן האדמה קורץ ואליה ישוב

האם נושקים השמים
ספר שיריו החדש של ראובן שבת, "בקצה האדמה שמים", פונה אל אופק הדברים, שם יכולים להתרקם גם מפגשים בלתי אפשריים, וכמו שבסוף החושך יש אור כך אולי בסוף הרע יש טוב, ובקצה התקווה תיתכן גאולה ואולי הכותרת היא תפילה, כי שַם החלומות והכמיהות נראים אפשריים דווקא בהיותם רחוקים

נקמת הפירטים היהודים
הרומן ההיסטורי של מקס בן שטרית, "פירטים שומרי מצוות", מביא בהפתעה לא קטנה את סיפורם של שודדי ים יהודים, שנקמו את גירוש ספרד שלמן המאה החמש-עשרה, אשר כוח זרועם ועזות נפשם הביאו אותם במסעות השוד והכיבוש שלהם עד לאיים הקריביים ולאמזונס, לבד או בחסות, ואתה צא ולמד את כל אלה

ציפור החלומות השקופה
"ציפור תכולת כנף" מעופפת בין דפי ספר השירים החדש של דורית שירה ג'אן, שעל ספרה הראשון, "עד מאה ועשרים שירים", חתמה בשם ג'אן דורית, והנה היא כאן בספר שירים שני, בו היא מביאה לנו את עצמה כשהיא נוטלת מַעוף, פורצת יקום, וציפור נדירה אשר לה כנפיים בצבע תכלת מעופפת לידה ויונקת מטבורה

חיים מתגעגעים לעצמם
משִׁיחה עזה של צבע לוהט, מעשה ידיה של הכותבת, שפרסמה עד כה את שיריה בכתבי עת שונים עוטף את ספר השירים

כורע על מפתנה
לא השירים יצרו את האהבה, הם רק ידעו ללבות אותה. היא זו שילדה אותם על סגנונותיהם, על מקצביהם, על תחפושותיהם, על הדמות שעמדה מול עיני זה הכותב אותם מרחשי לבו

המתיקות והעוקץ
קשה לעקוב אחר השירים בספרו של אלי בר-יהלום, "דבש צרעות", כי הם קופצניים, וירטואוזיים, אינם נשמעים לכללים, אינם נאכפים להגדרות, ובקריאתם יש תחושה כי מחברם צוחק ומדלג כשהוא כותב והוא מלא אירוניה עצמית וציניות על החיים ועל הבריאה כולה. לפי כך הנחתי את הספר וחזרתי אליו פעם ופעמיים עד שאחזתי בכנפיו

נצח השירה
מה שמשורר אחר, במקרים לא מעטים כותב במשך חייו, עושה זאת משורר פורה ומעורר קנאה כמו הרצל חקק, בספר שיריו החדש ועב הכרס "שחרית לנצח" על ארבעת שעריו והנספח שבו, מה שהתהווה במוחו וזרם ממנו בלא הפסקה במהלך השנים 2016-2010

ֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹהרשות נתונה
בלפור חקק, בזרימה של שירה שמפעפעת בלא לעצור, מביא לנו בספר שיריו החדש "רשות לתיקון עולם", אוסף שירים עצום שנצבר בשנים 2015-2010 והוא שופע כל כך, על דפיו ועל ארבעת שעריו ועל הנספח שבו, שפע שנכתב מתוך זרימה בלתי פוסקת

ליד הים
"ברבוניות" עטופות באריזת מתנה שהובאו לי הביאו עמן את ריח הים ואת אדוותם של הגלים, באים אל החוף ונסוגים, מותירים אחריהם את הקצף הלבן על החול. "ברבוניות" הוא שם ספרה החדש של הסופרת והמשוררת טל איפרגן, שזה עתה התחיל לנשום את נשימותיו הראשונות והוא פעוט ורך כתינוק שאך נולד

אני וגם אני
"להתלבש להתפשט" זהו ספר שיריה החדש והשישי של לאה טרן, משוררת ידועה ומתורגמת לשפות העולם, והשירים עוסקים הפעם בלבוש, בשינוי התדמית שהוא מעניק, אולי גם ובהכרח בשינוי של דימוי האני העצמי, מלווה בצילומים מדוגמים של עצמה בלבוש משתנה, על הדימויים ועל המשמעויות שיכולות לנבוע מכך

מסעי יואב בדרך הביתה
ספר השירה "בית", של הסופר והמשורר הוותיק יואב חייק, שואל שאלות על מהותם ועל דרכם של החיים, ועל-פי השערים בו, הוא עושה מעין הקבלה של אלה עם ביתו: "מדרגות", "חדרים", "חלונות", "חצר אחורית" - וכן ספר ראשון לילדים שראה אור בו-זמנית, "יומן המסעות של לורי", שדומה לעתים כי בא להשלים את תובנותיו ולהביאן לתודעת הדור הרך

אלה חיי שרה
"36 שעות", כשם הספר, ארכה יציאתה לעולם של שרה אהרונוביץ'-קרפנוס, ודומה ששעות אלה שבן התענתה אמה יולדתה כדי להביאה אלינו משוטטות לאורך ספרה האוטוביוגרפי, מעניקות לו את כותרתו, ואָתה הקורא ואַת הקוראת צאו ולמדו עד כמה אכן יכול העובר לשמוע את אנקות אמו בשעה שהיא יולדת אותו, וכמה קשה או קל אותו מעבר בין העולמות

עגילים לאסנת
אלי רוה כתב ופרסם ארבעים ספרי ילדים ונוער, ואילו הרומן "זוג עגילים" הוא ספר למבוגרים השלישי שלו, בו הוא מגיש לקורא סיפור מרתק הכתוב ברהיטות על בסיס אירועים אמתיים, ובו הוא פורש יריעה כפולה, עכשווית והיסטורית, שהקורא משוטט בה כאן ושם במקביל ומתוך ציפייה שהיא מעוררת בו

בּתֵי חֵמַר בקנדהַאר
מה צריך ספר כדי שיהיה לו ריח, ומה צריכה אישה בשביל החיים? "כל אישה צריכה גינה של בשמים. פיגם נגד עין הרע, ורדים בשביל אהבה, יסמין בשביל געגועים, הדס בשביל ברכה, אזוביון בשביל היופי שלה, ועץ רימון אחד בשביל שתוכל להבין את אלוהים שלה." - כך בעמוד 29 - וכל ברכות הבשמים האלה ועוד ברכות אחרות בספרה של צילה זן - בר צור, "כותבת במקל של כורכום"

דברים שרצתה לומר
"רק רציתי להגיד", ספר ביכורי שירתה של אסתי בר, ספוג בדם שזלף מלבה, לפי כך בחרתי להתמקד בשירת הלב הזה, שירים שבם היא מדברת עליו ואליו, לזה שעשה כפי שעשה, שפצע אותה והניח לאותה זליגה של דמה לנבוע

הגמדים מן הגבעה
"גבעת הגמדים" של יהודית מליק-שירן הוא ספר הילדים גדל-המידות ביותר שבו אחזתי, בכריכה קשה ובוהקת והאחיזה בו מעוררת התפעלות * ברור לי שהוא נועד להיות מתנה משמחת לילד או ילדה אהובים, להביא להם תכנים של שירה ושל סיפור, של ציורים גדולים, מלאי צבע ומאירי עיניים ודפי כרומו שעושים כבוד לספר

אלו עיניים של הלב
בספר שיריה הראשון "עד השמים ובחזרה", מביטות עיניה של עידית ברק לכאן ולכאן, למעלה ולמטה, על עצמה ועל הקרובים לה ועל החיים כנתון שצריך לחיות עמו, ומה שיוצא ממנה זה האדם שחי בין כאן לשם ולבין עצמו, ובאותן עיניים שלה היא רוצה לעטוף על הכול באיזו חמלה ומחילה

ליל שירה
כבודה של ההגדה לפסח במקומו מונח, אך יש הסבורים שאפשר להוסיף, להחכים ולהרחיב את הדעת. לא בִמקומה אלא בנוסף לה. לא לקפחה אלא להיות לידה. כך נולד הרעיון של מיתולוגיה לשירים של יציאה מעבדות לחרות ושל השתחררות בכלל. זוהי האסופה "הלילה הזה כולו שירה", שערך מרדכי דויד (מודי) כהן ביד מקצועית, מהימנה ואוהבת

<<  1   2   3   4   5   6   7   8  >>
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il