היא בהריון. רק שעוד לא ברור ממי.
זה מהשכן? או שעשיתי בעצמי?
בלילות, אינה נרדמת. בכבדות רבה נושמת
ואני שמח, ומבסוט בעולמי.
כל היום אני כמו טווס מולה סובב.
מתבונן בה בחיוך. אותה, כל כך אוהב!
מה שהיא עכשיו סוחבת, בוודאי היא מתעבת.
כמה היא סובלת, היפהפיה שלי.
לאיטה היא מתעגלת וניראית - בלון.
בטבור שלה גדל אוצר שווה מיליון!
איזה שם אקרא לו? חיים?
מצידי, יהיה אפריים.
רק שתעבור כבר בשלום ת'הריון.
אז יגיעו, סבתא, סבא,
דוד עם דודה, אמא, אבא,
ובני הדודים, וכל השבט יאסף.
וכשלבסוף נחליט,
נרים כוסית קפה "עילית", ( סליחה על הפרסומת, רק בשביל החרוז)
ופה אחד נקרא את שמו - יוסף.
