|
מפגש עם מה שהיה פעם קיבוץ נחל עוז
|
|
השיר נכתב בעקבות הצעה של פליט מקיבוץ נחל עוז, השוהה היום בדיור המוגן בבת ים, שאצטרף לביקור קצר שהוא עומד לערוך בביתו החרב בנחל עוז. לצערי, מסיבות בריאותיו נאלצתי לדחות את הצעתו. אחרי שהוא צלצל אלי מהשער של קיבוץ נחל עוז, התחלתי לכתוב את השיר בהשראה, שאני עם חברי מהלכים בשבילי הקיבוץ שידע הרס ושכול
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אני מעריץ את חברי קיבוץ נחל עוז
|
|
השיר נכתב בעקבות היכרות עם חברי קיבוץ נחל עוז, שניצלו מגיא ההריגה שקם בקיבוצם ביום שבת י"ב בתשרי תשפ"ד * בית האבות "מגדלי הים התיכון" בבת ים, בו רעייתי ואני חיים, הפך לבית חם, שקלט ניצולים קשישים עד יעבור הזעם ויוכלו לחזור לבנות מחדש את ביתם הקיבוצי
|
|
|
|
|
|
|
כתתו שנאה לאהבה
|
|
בְּיוֹם י"ב בְּתִשְׁרֵי תשפ"ד בְּצִפִּיָּה לְשַׁבָּת עוֹלֶזֶת
|
|
|
|
|
עדלאידע
|
|
הוּ, מזמן כבר לא שמעתי שפע כזה של "לא ידעתי"
|
|
|
|
|
|
