דבר אחר חשקה נפשם, לרקוד וליהנות,
את כל אותם דברים שמחים, שיש בחתונות,
בין מנגינות העליזות וזיקוקי אורות,
צנחה ריצפה קומה שלישית לתוך התהומות.
כמה שנים עמד בניין לפני שהוא נפל?
כמה חיים של משפחות הרס אותו נבל?
כמה שנים מלאי שמחה ירדו כך לטמיון?
כמה חיים יפים קרסו בגלל עסקי ממון?
קול שאגה של הטירוף ומוות מסביב,
קריאות הבכי של פצועים, מראה אינו חביב,
הדם שהתערבב כמעט בכל פיסות אפר,
בין הר עמוס בהריסות ולב אשר נישבר.
כמה שנים עמד בניין לפני שהוא נפל?
כמה חיים של משפחות הרס אותו נבל?
כמה שנים מלאי שמחה ירדו כך לטמיון?
כמה חיים יפים קרסו בגלל עסקי ממון?
לשב הפעילו דחפורים תוריה ומכוש,
זה לא עזר להרוגים עשרים הם ושלוש.
כן, כך נגמר סיפור עצוב, סיפור של חתונה,
באולמי וורסאי - אסון של המדינה,
כמה שנים נאמר אמן לכל אליל ממון?
ומי יהיו הקורבנות כשיבוא אסון?
כמה חיים מלאי שמחה ניתן עוד להשמיד?
הגיע זמן, שזעקה זאת - לא ידע עתיד.
